אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המשוב שלאחר המאבק: השופטים הכלכליים מובילים בדירוג

המשוב שלאחר המאבק: השופטים הכלכליים מובילים בדירוג

שופט המחלקה הכלכלית חאלד כבוב דורג ראשון בין שופטי המחוזי בתל אביב ושופט הפירוקים איתן אורנשטיין דורג שישי, למרות שזכה לציון גבוה יחסית. אורנשטיין גרף גם את מספר המדרגים הגבוה ביותר

13.01.2015, 08:50 | ענת רואה

ארבע שנים חלפו מאז התחייב ראש לשכת עורכי הדין דורון ברזילי לערוך משוב על השופטים ועד למימושה של ההבטחה בפועל. אתמול זה קרה. במסיבת עיתונאים חגיגית שנערכה בשעות אחר הצהריים פרסמה הלשכה את תוצאות המשוב שערכה בשבועות האחרונים.

קראו עוד בכלכליסט

שאלוני המשוב הופצו מאז נובמבר לכל עורכי הדין חברי הלשכה. לפי נתוני הלשכה, כ־4,300 עורכי דין בחרו להשיב על השאלונים. מספר המשתתפים דומה מאוד לזה שנרשם בשני המשובים הקודמים, שנערכו לפני כעשור, בתקופתו של עו"ד שלמה כהן כראש הלשכה.

עם זאת, מאז המשוב האחרון ועד היום מספר עורכי הדין בישראל יותר מהכפיל את עצמו, ולכן נתוני ההשתתפות במשוב של ברזילי נראים נמוכים למדי.

לא יהיה זה הימור גדול מדי להגיד שהשופטים שקיבלו את הדירוגים הנמוכים ביותר במשוב נשמו אתמול לרווחה, לאחר שגילו כי גם ראש המערכת השיפוטית, נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, זכה בעצמו להיות השופט המדורג במקום הנמוך ביותר בבית המשפט שלו. הציון שקיבל גרוניס מעורכי הדין שהשתתפו במשוב עומד על 2.64 נקודות כהערכה כללית, כשהדירוג נע מ־1 שהוא הציון הנמוך ביותר ועד 5 – הגבוה ביותר. לשם השוואה, הציון הממוצע של כלל שופטי בית המשפט העליון עומד על 3.52 נקודות.

קבלת פנים מסויגת לנשיאה החדשה

גרוניס יסיים את כהונתו בעוד יומיים, אבל גם מחליפתו המיועדת – המשנה לנשיא, השופטת מרים נאור – לא זוכה לפופולריות רבה בקרב עורכי הדין.

נאור קיבלה ציון של 3.02, מה שמציב אותה מיד אחרי גרוניס, במקום השני מהסוף בקרב שופטי העליון. במקום השלישי מהסוף בדירוג שופטי בית המשפט העליון נמצא השופט חנן מלצר (3.34 נקודות). שופטי העליון המצטיינים לדעת עורכי הדין שהשיבו על שאלון המשוב הם יצחק עמית (4.26 נקודות), נעם סולברג (4.07 נקודות) ויורם דנציגר (4.04 נקודות).

במסיבת העיתונאים אתמול הסביר ראש הלשכה ברזילי כי העובדה שנאספו רק 498 הערכות לגבי שופטי העליון "מראה אחריות ורצינות של עורכי הדין, שלא ראו לנכון להעריך שופטים שהם לא הופיעו בפניהם באופן תדיר".

לעריכת המשוב קדם חרם שעליו הכריזו הנשיא גרוניס ומנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, נגד הוועד המרכזי בלשכה בכלל ונגד עו"ד ברזילי בפרט.

במקביל וכפי שפורסם ב"כלכליסט" הנהלת בתי המשפט גיבשה עם ראשי מחוזות הלשכה, יריביו של ברזילי, מנגנון בקרה נוסף חדש על השופטים – ועדה משותפת שתדון בתלונות של עורכי דין נגד שופטים ובכך מקווים בהנהלת בתי המשפט לספק תשובה שתייתר את הצורך בעריכת המשוב.

איתן אורנשטיין, צילום: מוטי קמחי, ynet איתן אורנשטיין | צילום: מוטי קמחי, ynet איתן אורנשטיין, צילום: מוטי קמחי, ynet

"המספרים מראים על היענות עצומה"

במסיבת העיתונאים נשאל ברזילי על ההיענות הנמוכה יחסית למשוב, במיוחד לאור הצמיחה העצומה במספר עורכי הדין מאז המשוב האחרון. לטענת ברזילי "המספרים מראים שיש היענות עצומה וכשישבנו וניתחנו לפני המשוב לאן אנחנו רוצים להגיע ומה אנחנו מצפים לקבל – אלו המספרים שכיוונו אליהם והיוו אינדיקציה. זה משוב ראוי שהמערכת תשכיל ממנו".

ברזילי הוסיף גם על האווירה שבה התקבלה היוזמה. "בחודשים האחרונים עברנו תקופה לא פשוטה שלא היה לה אח ורע. עשו הכל על מנת לנסות ולהשמיץ ולגרום לכך שהמשוב לא יצלח. אני שמח שהדבר הסתיים כפי שהסתיים. זה סקר המוני של אלפי אנשים שמופיעים בתדירות גבוהה מאוד במערכת המשפט. אני בטוח שהמערכת, שמעולם לא קיבלה אינדיקציה כפי שקיבלה עכשיו, תבחן את הנתונים, ושגם מי שקיבל נתונים פחות טובים, ייקח לתשומת לבו וישתפר".

במסיבת העיתונים השתתפו מלבד ברזילי גם המשנה שלו, עו"ד זכי כמאל, שהודיע כי הלשכה תערוך משוב בכל שנה – הבטחה שכבר כעת נראה שספק רב אם יוכל או ירצה לקיים, שכן המשוב הנוכחי נערך חצי שנה לפני בחירות למוסדות הלשכה. בנוסף, הניסיון בעשור הקודם מלמד שהיענות למשוב בשנה השנייה נמוך משמעותית מאשר בשנה הראשונה (ב־2004 אחוז המשיבים היה גבוה משמעותית לעומת 2005). לדברי כמאל: "אני פונה לנשיא העליון שיוצא לגמלאות בעוד 3 ימים ומברך את הנשיאה הבאה, אנחנו מודיעים לה – לשכת עורכי הדין תעבוד יד ביד עם המערכת המשפטית, אך המשוב צריך להתקיים בשנים הבאות, חייב להתקיים כל שנה, ללא הפרש של מספר שנים בין משוב למשוב, וזאת לטובת המערכת ולטובת עורכי הדין".

לדברי כמאל: "התגובה החזקה והסוערת של המערכת למשוב מוכיחה שהמשוב היה מחויב המציאות. המשוב לא נועד לקנטר את המערכת, ואנחנו הצענו שהמערכת השיפוטית תעשה את המשוב הזה איתנו. האחוז הגבוה של עוה"ד שהשתתפו במשוב הוא תעודת כבוד ללשכה, הלשכה חייבת להיות חזקה. במדינת ישראל אם הלשכה חלשה זה עלול להיות רע לאזרח הפשוט".

בנוסף השתתף במסיבת העיתונים פרופ' יצחק כץ מחברת מאגר מוחות שעיבדה את נתוני המשוב, והוא כצפוי שלל טענות שהופנו נגד המשוב, למשל שניתן בהתארגנות מוקדמת של עורכי דין "לנקום" ולחסל חשבונות כלפי שופט. על כך אמר פרופ' כץ כי מדובר ב"טענה מופרכת מעיקרה, שנבדקה סטטיסטית והופכה. גם אם היתה התארגנות בשטח אין לכך השפעה אמיתית על הנתונים. כל הבדיקות שעשינו העלו שאין שופט שעשרות עורכי דין נתנו לו במקביל ציון נמוך במיוחד, ולא נמצא שום סימן להתארגנות".

ברזילי. ימים קשים, צילום: בועז אופנהיים ברזילי. ימים קשים | צילום: בועז אופנהיים ברזילי. ימים קשים, צילום: בועז אופנהיים

"המשוב מציג מערכת חזקה ואמינה"

ברזילי הוסיף כי יותר מ־20% מעורכי הדין שמופיעים בבתי משפט השתתפו במשוב ש"מציג באופן שקוף וברור את התנהלות בתי המשפט והשופטים, ועל כן מלכתחילה לא היתה ברורה לי התנגדותו של נשיא בית המשפט העליון, וכן לא היה לי ברור אופן התנגדותו בדרך של הטלת חרם על הלשכה ולמעשה על עורכי הדין. משוב השופטים מציג לציבור בישראל מערכת משפט חזקה, אמינה ומקצועית לצד ליקויים בהתנהלות של שופטים מסוימים".

התוצאות של המשוב כוללות ציונים שחושבו עבור השופטים בכל אחד מבתי המשפט בישראל אך בתנאי שמספר המשיבים שדירגו את אותו שופט עמד על 26 עורכי דין ומעלה.

השופטים שזכו להערכות גבוהות בבית המשפט המחוזי בתל אביב היו חאלד כבוב (ציון 4.36), שאול שוחט (ציון 4.28), יצחק ענבר (ציון 4.26), חדוה וינבאום וולצקי (ציון 4.26) והשופט חגי ברנר (ציון 4.15). לעומתם, חמשת השופטים שזכו להערכות הנמוכות ביותר הם יהודה פרגו (2.11 נקודות בלבד), צילה צפת (ציון 2.35), גדעון גינת (ציון 2.71), דליה גנות (ציון 2.76) ודפנה אבניאלי, שזכתה לציון 2.89 נקודות מעורכי הדין.

מעניין מאוד לבחון את התפלגות השופטים הטובים והגרועים מתוך כלל השופטים, ולא בהכרח בכל בית משפט בנפרד. כך, ברשימת השופטים הגרועים ביותר מכל הערכאות כללנו את כל השופטים שקיבלו ציון כללי נמוך מ־2 נקודות.

בסך הכל נמצאו 8 שופטים כאלה, והם מהווים מדגם מייצג של כלל הערכאות, כשיש ביניהם שופטת אחת מהמחוזי באר שבע - רויטל יפה כ"ץ (1.85 נקודות), שופט מהמחוזי בחיפה, ד"ר מנחם רניאל והשופטת מיכל וולפסון מביהמ"ש השלום בבאר שבע (שניהם זכו לציון של 1.91 נקודות), שופטת מביהמ"ש השלום בתל אביב, חנה ינון (1.54 נקודות בלבד), שופטת שלום ת"א נועה לביא פראג (1.99 נקודות), שופט שלום חיפה יהושע רטנר (1.93 נקודות) שדורג על ידי 43 משתתפים וזכה מהם להערכה הנמוכה ביותר בגין יכולתו ל"ניהול דיון ביעילות", ושופטת שלום פתח תקווה מגי כהן, שזכתה לדירוג כללי 1.75 נקודות בלבד, והדירוג הנמוך ביותר במתן "יחס נאות לעורכי דין".

ברשימת השופטים הטובים ביותר מכל הערכאות מצאנו באופן מפתיע אך ורק שופטים מבתי משפט שלום – הערכאה הנמוכה ביותר.

ברשימה זו כללנו רק שופטים שקיבלו דירוג של 4.5 נקודות ומעלה וגם כאן נמצאו 8 שופטים כאלה. השופטת שזכתה לדירוג הגבוה ביותר מכלל שופטי ישראל היא אביטל חן מבית המשפט השלום בירושלים, שדירוג של 31 עורכי דין העניק לה ציון 4.81 נקודות. אחריה שופטת ביהמ"ש השלום בתל אביב יעל אילני עם 4.80 נקודות ו־70 עורכי דין מדרגים, השופט שמואל הרבסט מביהמ"ש השלום בירושלים (4.78 נקודות), צחי עוזיאל משלום תל אביב 4.75 נקודות, אופיר אלון שלום באר שבע, דורג על ידי 42 משתתפים וציוני 4.69 נקודות, השופט דניאל בן טולילה משלום באר שבע זכה לציון ממוצע 4.53 נקודות, ואחריו שני שופטים מבית משפט השלום בתל אביב החותמים את הרשימה, בני שגיא (4.52 נקודות) ואפרת אור (אליאס) 4.50 נקודות.

המסקנה העולה מכך שרק שופטים בערכאות נמוכות הצליחו לזכות בדירוגים הטובים ביותר מעורכי הדין היא כנראה ששופטים אלו, למרות שהם העמוסים ביותר מבחינת מספר התיקים שבטיפולם, טורחים כנראה יותר מעמיתיהם הבכירים ביותר במתן שירות נאות לעורכי הדין.

שרה מאירי. בית הדין לעבודה. ציון 1.97 שרה מאירי. בית הדין לעבודה. ציון 1.97 שרה מאירי. בית הדין לעבודה. ציון 1.97

מי השופטים שמשכו הכי הרבה מדרגים?

מעניין להתמקד גם בזהותם של חמשת השופטים שזכו למספר ההצבעות הגבוה ביותר מעורכי דין, מה שלא בהכרח גרם להם להפוך לחביבי הקהל. הכוונה היא לשופטים שהכי הרבה עורכי דין טרחו למלא את טפסי המשוב לגביהם, כשבראשם נמצא שופט הפירוקים איתן אורנשטיין מבית המשפט המחוזי בתל אביב.

146 עורכי דין מילאו את טפסי המשוב ביחס לאורנשטיין, כמעט פי 3 מכמות עורכי דין ששיגרו טפסי משוב על נשיא העליון גרוניס למשל. במחוזי תל אביב, מרבית עמיתיו של אורנשטיין, הסתפקו ב-30 עד 50 מדרגים לכל אחד. אלא שלמרות זאת, אורנשטיין לא הצליח להשתחל לחמישיה המובילה של שופטי המחוזי בתל אביב, אם כי הוא זכה לציון נאה, 4.10 שהביא אותו רק למקום השישי.

ההיענות הגבוהה לה זכה אורנשטיין מעורכי הדין מוסברת בכך שתחת ידיו של שופט הפירוקים הבכיר עוברים אלפי תיקים בשנה. עד לפני כשנה וחצי-שנתיים, כשאורנשטיין היה השופט המשני במחלקה תחת השופטת שפרשה ורדה אלשיך, הוא טיפל באלפי תיקי פשיטות רגל קטנים, כך שבא במגע עם כמות עצומה של עורכי דין מדי יום. כיום לאחר שקודם להיות השופט הבכיר במחלקה וקיבל לטיפולו תיקים גדולים ומורכבים יותר, מספר התיקים הכללי בו מטפל אורנשטיין אומנם ירד מעט, אך עדיין נותר גבוה.

שני שיאני הצבעות נוספים הם שופטי בית המשפט למשפחה יהורם שקד ושפרה גליק. בעוד שקד דורג על ידי 121 עורכי דין וקיבל ציון ממוצע של 3.45 נקודות, שעומד מעט מתחת לממוצע בבית המשפט שלו, השופטת גליק דורגה על ידי 110 עורכי דין וקיבלה ציון נמוך מאוד מעורכי הדין 2.05 נקודות.

יהורם שקד. בית הדין לענייני משפחה. ציון: 3.45 יהורם שקד. בית הדין לענייני משפחה. ציון: 3.45 יהורם שקד. בית הדין לענייני משפחה. ציון: 3.45

גליק ושקד נחשבים לשופטים שנויים במחלוקת מבחינת המתדיינים, ופסיקותיהם נוטות לגרור הן שבחים והן תלונות בכמות לא מבוטלת. בהנהלת בתי המשפט מודעים למצב הזה ונוטים לטעון במענה לה שמלבד היותו של תחום המשפחה אמוציונלי וטעון במיוחד, הרי שהשופטים שזוכים לביקורת רבה הם גם אלו שלוקחים על עצמם תיקים רבים ומורכבים. במקרה של שקד ובעיקר של גליק, לא בטוח שעורכי הדין מסכימים עם הטענה הזו.

שופטת מחוזית נוספת שזכתה למספר גבוה של דירוגים היא מיכל אגמון גונן, שדורגה ע"י 104 עורכי דין וקיבלה ציון ממוצע של 3.24 נקודות. עורכי המשוב לא חושפים את הדירוגים הפרטניים שהעניק כל עו"ד לכל שופט, אך במקרה של אגמון גונן אפשר להניח שהציון הממוצע במיוחד שקיבלה מורכב משילוב של משובים חיובים ביותר ממי שאוהדים אותה לצד משובים שליליים במיוחד ממי שפחות מחבבים את סגנונה.

את הרשימה חותם השופט מביהמ"ש המחוזי בחיפה, ד"ר מנחם רניאל, שדורג ע"י 101 עורכי דין וקיבל ציון נמוך מאוד 1.91 נקודות בלבד, הרבה מעבר מהממוצע בבית המשפט שלו.

כל הציונים המוצגים מתייחסים ל"הערכה כללית" שלה זכה השופט, כשבנוסף דורגו השופטים בפרמטרים ספציפיים יותר ובהם ממד סגנוני, ממד מהותי, ניסיון לפשר בין הצדדים, יחס לעורכי דין, יחס לעדים, ניהול הדיון ביעילות ועוד.

הוותק לא עזר לקבל ציון גבוה

בבית המשפט המחוזי מרכז השופטת הוותיקה נגה אהד זוכה להערכה הנמוכה ביותר (2.22 נקודות בלבד), ואחריה המדורגים במקומות הנמוכים ביותר הם השופטים ורדה פלאוט (2.78 נקודות), רמי אמיר (2.82 נקודות), אילן שילה (2.95 נקודות) ויעקב אברהם (3.19 נקודות).

הראשון ברשימת השופטים המועדפים מבית משפט זה הוא יחזקאל קינר, שזכה ל־4.36 נקודות, ולאחריו עופר גרוסקופף (4.27 נקודות), צבי ויצמן (4.25 נקודות), בנימין ארנון (4.12 נקודות) והשופטת זהבה בוסתן (4.12 נקודות).

בבית המשפט המחוזי בחיפה קיבלו את הציונים הטובים ביותר השופטים חננאל שרעבי (4.26) ורון שפירא (4.20). לעומתם, דורגו אחרונים השופט ד"ר מנחם רניאל, שזכה לציון כללי ממוצע של 1.91 נקודות בלבד, ול־101 משובים שהתקבלו אודותיו מעורכי דין שונים – מספר גבוה משמעותית לעומת רוב שופטי המחוזי האחרים.

במקום השני מהסוף בבית המשפט המחוזי בחיפה נמצאת השופטת דיאנה סלע שזכתה ל־2.23 נקודות בלבד.

כך נערך המשוב: ציונים ל־677 שופטים

משוב השופטים 2014 נערך לראשונה כסקר אינטרנט, שבמהלכו נשלחו קישור וסיסמה לטופס המשוב לכ־56 אלף חברי הלשכה. עורכי הדין התבקשו להעריך עד עשרה שופטים המכהנים בכל המחוזות ובכל הערכאות, ובלבד שבשנה החולפת הם הופיעו בפני אותם שופטים במספר הדיונים הרב ביותר. לפי נתוני הלשכה, התקבלו בחזרה 4,332 שאלונים, שהם כ־20% מכלל עורכי הדין העוסקים בליטיגציה (הופעות בבית משפט). המשיבים סיפקו כ־21,584 הערכות ביחס ל־677 שופטים.

בקובץ התוצאות מופיעים רק שופטים שקיבלו לפחות 26 משובים מעורכי דין שונים. לטענת הלשכה, "כמות ההערכות מספיקה בהחלט לביסוס מדגם התקף לכלל המערכת והשופטים שעברו את הרף", וסך הכל 392 שופטים קיבלו מספר זה או מספר גבוה יותר של הערכות.

המשיבים העריכו את תפקוד השופטים לפי שבעה פריטי הערכה המשתקפים בשני ממדים: ממד מהותי וממד סגנוני. נוסף על כך התבקשה הערכה כללית לשופט.

השאלות המשקפות את הממד הראשון עסקו בבקיאות השופט בדין הרלבנטי, במידת ההיכרות שלו עם העובדות בתיק ובמידת ההתאמה של ניסיונות הפשרה שהציע לנסיבות המקרה.

השאלות המשקפות את הממד השני כללו ציונים של יחס נאות של השופט לעדים, יחס נאות לעורכי הדין, ניהול הדיון ביעילות והערכה של השופט באשר לחקירה נאותה של העדים בידי עורכי הדין במהלך הדיונים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות