דירוג שופטי העליון: ציון ממוצע נמוך מזה של שופטי בית משפט השלום בעפולה

אינני יודע אם לשכת עורכי הדין פרסמה את תוצאות המשוב אתמול כמתנת פרידה לנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, רגע לפני פרישתו, אבל בהחלט ניתן לראות בכך את אפקט המילה האחרונה של יו"ר הלשכה דורון ברזילי על המרורים והחרמות שהשביע אותו גרוניס.

גרוניס דורג די נמוך במשוב. לעורכי הדין סיבות טובות לא לחבב אותו. גרוניס הכביד עליהם בהוצאות והפגין קוצר ומורת רוח לענייניהם. בשם היעילות כמובן. הנשיא היוצא של העליון ראה במרבית עורכי הדין שטענו מולו מטרד הכרחי, והוא עשה כמיטב יכולתו לצנן את תמריציהם לערער ולבגץ.

ואולי הדירוג הנמוך של גרוניס נזקף גם למלחמה שהכריז על המשוב עצמו ועל האיש שיזם אותו. נראה שהצביעו במשוב יותר תומכי ברזילי מאשר תומכי יריבו אפי נוה, ראש מחוז תל אביב והמרכז של הלשכה.

גם מיקומו של השופט יצחק עמית בצמרת בזכות ציון של 4.55 בסעיף הכרת עובדות בתיק. צריך היה לראות את השופט עמית בדיוני הולילנד שולף מזיכרונו את הפרטים והנתונים הנידחים ביותר. והזיכרון אינו החוזקה היחידה שלו.

אגב, התוצאה של השופט עמית מתחזקת גם לנוכח העובדה שהצביעו עבורו 77 עורכי דין, המספר הגדול ביותר מבין המצביעים לעליון, ובעשירייה הראשונה בין כל השופטים שגרפו את מספר הקולות הגדול ביותר. למקום השני במספר הקולות בעליון הגיע גרוניס עם 54, מה שמלמד שסביב הציון הגבוה ביותר והנמוך ביותר מתקבץ מספר המצביעים הגדול יותר.

שני שופטים מלבדו חוצים בציוניהם את ה־4 (מתוך 5): נעם סולברג ויורם דנציגר. דנציגר בא מתוך עורכי הדין ומרבה לחזור אליהם בימי עיון וכנסים. אין להוציא מכלל אפשרות ששניים אלה צברו אהדה גם בגלל מאמצי המערכת "להיפטר" מהם. לסולברג, מועמד הימין הפוליטי, התנגדה בחריפות הנשיאה ביניש, ודנציגר נחקר באזהרה וכהונתו ניצלה בזכות החלטת היועץ המשפטי וינשטיין לסגור את תיקו מחוסר אשמה ולא מחוסר ראיות, כעילה שהיתה מובילה להדחתו.

וחזרה לתחתית: הנשיאה הנכנסת מרים נאור מקדימה רק את הנשיא היוצא גרוניס. לנאור, כמו לגרוניס, אין הרבה סבלנות לעורכי דין. היא חותכת אותם ולא פעם בסרקזם בוטה. גם כישוריה החברתיים מפותחים בערך כמו שלו והיא מרבה להתרחק מביצות המינגלינג של הברנז'ה.

* * *

והערה לסיום: הציון הממוצע לכלל שופטי העליון נופל מזה של שופטי בית משפט השלום בעפולה. מה זה אומר? כנראה כלום.