אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה נעשה כשייגמר לנו האינטרנט?

מה נעשה כשייגמר לנו האינטרנט?

המהירות של רשתות התקשורת הסלולריות מתקרבת למקסימום האפשרי. לד"ר מרקוס וולדן, נשיא מעבדות Bell, יש פתרון שיציל את עתיד הרשת ובדרך גם יהפוך את חוויית הגלישה שלנו לפשוטה בהרבה

13.01.2015, 15:58 | הראל עילם
"למדינות מתפתחות יש בעיות אמיתיות. לכן הן צריכות פתרונות אמיתיים, ולא רשתות צעצוע של בלונים", אומר ד"ר מרקוס וולדן בביטול על פתרונות התקשורת המוצעים של גוגל ופייסבוק, המנסות לחבר את העולם השלישי לאינטרנט בעזרת בלוני אוויר או מזל"טים. "זה כמו לשים פלסטר על בעיה רצינית. אתה לא פותר את בעיות העולם השלישי בכך שאתה מקפיץ אותות מבלון לבלון".

קראו עוד בכלכליסט

במקום רשתות מבוססות בלונים, וולדן מתאר חזון של עולם ללא רשתות סלולר, רדיו, טלוויזיה אלחוטית או WiFi, שבו קבצים לא יישבו בשרתי ענן בחוות שרתים מרוחקת אלא ידלגו ממקום למקום כדי להיות קרובים אלינו, ושבעלי בניינים יוכלו לספק תקשורת ותדרים לתושבים באזור.

מרקוס וולדן, נשיא מעבדות Bell מרקוס וולדן, נשיא מעבדות Bell מרקוס וולדן, נשיא מעבדות Bell

וולדן הוא אחד מחוקרי התקשורת המובילים בעולם וכיום נשיא מעבדות המחקר Bell Labs - מעבדת המחקר הוותיקה בעולם שעובדיה זכו בלא פחות משמונה פרסי נובל. הן ההתגלגלות המודרנית של מכון המחקר שפתח אלכסנדר גראהם בל, ממציא הטלפון, במאה ה-19 וכיום הן חטיבת המחקר של חברת התקשורת אלקטל-לוסנט

החברה צריכה להתמודד עם אתגר משמעותי: למצוא דרך להגדיל את תעבורת תשתית התקשורת העולמית כך שהיא תוכל להתמודד עם פי 100 יותר מידע עד 2020, ופי 1,000 יותר מידע מכל מערכת התקשורת היום עד 2030.

"אנחנו חייבים תעוזה ושאיפה כדי לפתור את הבעיות", אומר וולדן בראיון בלעדי ל"כלכליסט" לכבוד חניכת מרכז המו"פ של החברה בכפר סבא, המרכז הראשון של החברה מחוץ לארה"ב. יש מכשולים טכנולוגיים בדרך ליעד שלנו ל-2020, אבל אני לא מודאג מהם. אני כן מודאג מהשאלה אם תעשיית הטלקום תרים את הכפפה ותעשה מה שצריך".

בדרך לעמידה ביעד השאפתני של החברה עומד חוק שאנון־הרטלי, המגביל את כמות המידע שניתן להעביר בערוץ תקשורת בודד. לפי וולדן, יש הסכמה מוחלטת בין כל החוקרים בתחום שאנחנו במרחק יריקה מהגבול הפיזיקלי המקסימלי - אנחנו נגיע אליו בעוד שנה. אחרי זה לא יהיה ניתן לשפר את מהירות הסלולר.

אחת ממעבדות החברה אחת ממעבדות החברה אחת ממעבדות החברה

מה עושים? מאחדים תדרים

אז מה הפתרון? לשנות מהיסוד את הדרך שבה פועלות רשתות תקשורת. כיום תדרים מוקצים לתחומים רבים - משידורי רדיו ‪FM‬, דרך בלוטות', סלולר, WiFi, טלוויזיה אלחוטית ועד לתדרים השמורים לצבא, משטרה, מערכות תעופה ועוד. הפתרון הוא לאחד את כל התדרים, לשחרר את כולם, ולהפעיל רשת אחת שתשמש את כל הצרכים שלנו. "עוד כמה שנים לא תראה סימון לבלוטות' או WiFi בטלפון שלך. אתה פשוט תהיה חלק מים של רשתות, ותעבור מערוץ לערוץ בהתאם למקום שבו אתה נמצא", מבטיח וולדן. "אתה לא תראה חוטים. הספרייה שלך תהיה איתך בכל רגע. הרשת גם תחבר את כל המכשירים החכמים בבניין, ותאפשר לנו לבצע אוטומטיזציה של החיים שלנו".

וולדן מדבר על התחום שלו בהתלהבות, אבל עם החיוך הקטן של אדם שיודע שאנשים רבים מחוץ לתעשייה לא תמיד מבינים את האהבה שלו לתחום שנחשב משעמם וחד גוני. "דורכים על תעשיית הטלקום. אנחנו מדברים על שירותי אינטרנט, אנחנו מדברים על המכשירים שאנחנו גולשים איתם, אבל אנחנו שמים לב לתשתית עצמה רק כאשר היא לא פועלת. לטלקום יש יחסי ציבור גרועים מאוד".

אנשים רואים את האינטרנט כתשתית, כמוצר צריכה בסיסי.

"הם שוכחים שתשתיות לא אמורות להתחדש בתדירות גבוהה. כמה חידושים יש בעשור ברשת חשמל מבחינת הצרכנים וחוויית המשתמש? במים? בגז? יש לך היום פיתוחים ברשת חשמל חכמה, אבל זה מקל על המפעילים וקורה לאט. טלקום מנגד, צריך לחדש כל הזמן ומדי כמה שנים. משקיעים במחקר ובפיתוח כאילו זה מיזם טכנולוגי יקר ובחוד החנית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
ליחיא מ 1, זו לא הייתה "תאוריה" זו הייתה המציאות.
מהירות 56K אכן הייתה המקסימום שניתן היה להעביר על גבי כבלי נחושת בשיטה של המודם האנלוגי ולכן הצעד הבא היה לעבור לתקשורת דיגיטלית (תחילה ה ISDN שאפשר שני ערוצים של 64K המאפשרים איחוד ל 128K ואח"כ ה ADSL) כיום אנו עוברים לסיבים אופטיים. הוא, אגב, לא מדבר על תקשורת דרך כבלים, הוא מדבר על התקשורת האלחוטית.
אמיר  |  13.01.15
1.
הייתה פעם "תאוריה" שלא ניתן להעביר יותר מ 56K על קווי נחושת...
הייתה פעם תאוריה שלא ניתן להעביר יותר מ 56K על קווי נחושת, היום מעבירים למעלה מ 100 מגה. שיטות האיפנון והדחיסה, האנטנות, והמגברים מתפתחות בקצב אדיר, אנחנו רחוקים מאוד מהקצה. עוד לא הגענו לאנטנות כיווניות אולקטרוניות שמשנות כיוון ע"י פזה ומאפשרות מספר גלי נושא באותו תדר על אותה אנטנה. (כמו במכ"מ) הטכנולוגיה עדיין צבאית ולא ירדה לאזרחי - בגלל מחיר כרגע
יחיא  |  13.01.15