אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
וינטג' על גלגלים

וינטג' על גלגלים

מנוע שכבר לא ניתן להשיג, ייצור מוגבל או פרי עיצובו של הבן של פורשה עצמו. חמש מכוניות האספנות המעניינות ביותר שיובאו לישראל ב־2014

14.01.2015, 09:20 | תומר הדר

וולוו C303, 1976: חיית שטח

וולוו מוכרת כיום בעיקר כיצרנית של מכוניות משפחתיות, אך בעבר עסקה גם בייצור רכבי שטח — כמו ה־C303, רכב שיועד בין היתר לשימוש האו"ם, הצבא השבדי ויערנים. ה־C303 רחוק מאוד ממכוניות וולוו מודרניות: הוא מתנשא על גלגל ענק בעל מערכת הנעה כפולה הכוללת גם חיבורים מיוחדים לאביזרים חיצוניים כגון כננות למשיכה וחילוץ. דווקא המנוע מוכר היטב: מדובר במנוע בנפח 3.0 ליטרים המשרת את סדרה 7 של וולוו זה שנים רבות. המנוע, המפיק 125 כוחות סוס, מסוגל להביא את ה־C303 למהירות מרבית של 100 קמ"ש, בהתאם למידת אומץ הלב של הנהג.

וולוו C303. מערכת הנעה כפולה וולוו C303. מערכת הנעה כפולה וולוו C303. מערכת הנעה כפולה

פורד T16, שנת 1926: החלום האמריקאי

מעטות הן המכוניות שזכו להתפרסם בעולם כמו פורד מודל T: היא התגשמות חלומו של הנרי פורד - לייצר מכונית זולה, אמינה ועמידה, כזו שתשנע את האמריקאי הממוצע לכל מקום. המנוע, שעבר שינויים מעטים בלבד מאז הצגת המודל הראשון בשנת 1908 ועד סיום הייצור בשנת 1927, הפיק 20 כוחות סוס מ־2.9 ליטרים ושודך לתיבת הילוכים ידנית בעלת שלוש מהירויות. בהתאם לאמרה המפורסמת, מ־1914 עד 1926 נצבע מודל T רק בצבע שחור שמתייבש במהירות.

 

פורד T16. שנת 1983. גרסת מירוצים אימתנית פורד T16. שנת 1983. גרסת מירוצים אימתנית פורד T16. שנת 1983. גרסת מירוצים אימתנית

סטודיבייקר גרנד טוריסמו הוק, 1964: שירת הברבור

סטודיבייקר האמריקאית נחשבת לאחת מיצרניות הרכב הוותיקות בעולם. אלא שבשונה מיצרני רכב רבים, סטודיבייקר לא האריכה ימים: בשלהי שנות השישים פשטה החברה רגל. עם הדגמים האחרונים שהיו שירת הברבור של היצרנית האמריקאית נמנית גרנד טוריסמו הוק, מכונית קופה שיוצרה רק בין 1962 ל־1964. היא היתה אמורה לחלץ את החברה ממשבר - מכונית יוקרתית ומוחצנת שתתחרה במכוניות הספורט של מרצדס. המנוע היה בנפח 4.7 ליטרים, בעל שמונה בוכנות, והפיק כ־210 כוחות סוס. ב־1964 ביצעה סטודיבייקר שורה של שינויים קוסמטיים במטרה למתן את המראה המוחצן והוסיפה אביזר יוקרתי: מכשיר רדיו FM, אך גם זה לא הציל אותה.

סטודיבייקר הוק, 1964. נוסף לה אביזר יוקרתי — רדיו FM סטודיבייקר הוק, 1964. נוסף לה אביזר יוקרתי — רדיו FM סטודיבייקר הוק, 1964. נוסף לה אביזר יוקרתי — רדיו FM

 

פורשה 356C, 1965: הדגם שהביא תהילה

פורשה קנתה את שמה העולמי כיצרנית של מכוניות־על, כאלה שמשייטות בניחותא ב־200 קמ"ש. אך תחילת דרכה של החברה היתה צנועה בהרבה, והדגם שהביא את פורשה לאור הזרקורים היה ה־356: מדובר במכונית פרי תכנונו של פרי פורשה, בנו של פרדיננד פורשה, שיש לה קווי דמיון רבים לחיפושית שתכנן פורשה האב. המנוע, בעל ארבע בוכנות, הותקן בחלקה האחורי של המכונית, והעיצוב החיצוני שם דגש בעיקר על יעילות אווירודינמית, שנועדה לפצות על המחסור היחסי בכוח. המנוע צנוע, 1.6 ליטרים בלבד, אך המשקל הקל, התנהגות הכביש הזריזה והיעילות האווירודינמית אפשרו ל־356 לשייט ב־130 קמ"ש בכביש מפותל.

פורשה 356C, 1965. שייטה 130 קמ"ש בכביש מפותל פורשה 356C, 1965. שייטה 130 קמ"ש בכביש מפותל פורשה 356C, 1965. שייטה 130 קמ"ש בכביש מפותל

פיז'ו 205 T16, 1983: יוצרו רק 200

פיז'ו הציגה את 205 הפופולרית בשנת 1983, אך כדי לוודא שהמכונית החדשה אכן תזכה לתשומת הלב הראויה הושקה גם גרסת מירוצים: ה־T16. בהתאם לתקנות דאז, כדי שה־205 אכן תוכל להתחרות במירוצים, נדרש ייצור של 200 יחידות שיימכרו לציבור הרחב.

בשונה מה־205, שמנועה מותקן מקדימה ומפיק כ־75 כוחות סוס, מנועה של ה־T16 מותקן במרכז הרכב על תת־שלדה מיוחדת ושולח את כוחו אל ארבעת גלגלי הרכב. המנוע, בנפח 1.8 ליטרים, מפיק 200 כוחות סוס באמצעות מגדש טורבו, אך בפועל הספקו גבוה בהרבה: במכוניות שאינן מיועדות למירוצי ראלי הותקן במנוע מגביל מיוחד, שהסרתו משדרגת את כוחה של ה־T16 בתוך שניות.

פיז פיז'ו T16, 1983. גרסת מירוצים אימתנית פיז

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
חוץ מהגימיק זה פוזה של עשירים
מי שתוהה כמה עולה אחד מכלי הרכב שמוצגים בכתבה שיתחיל לחשוב על סכומים מעל 100 אלף ש'ח ומעלה. בארץ יש אלפי חובבי רכב עתיק שמתחלקים לשתי קבוצות. הראשונה כוללת מתעשרים שמבקשים לעשות פוזה ואין להם מושג בשיפוץ או תחזוקת רכב אספנות. בשניה תמצא ישראלים שחשובה להם שמירת המקוריות והעבודה העצמית. זה מתחיל באיתור גרוטאה, שיפוץ יסודי כולל חיפוש חלפים. ולבסוף יצירה מוגמרת שאפשר להציג לדור הצעיר שיעריך מסורת מוטורית. אין לי בעייה עם מי שיש לו אמצעים ורוצה לעשות פוזות. אבל אין קשר בין זה לבין טיפוח המסורת, החינוך לטכנולוגיה, והאפשרות של כל אזרח רגיל להגשים חלום.
נחמיה גור , עמק יזרעאל  |  14.01.15