אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר: הוצאות הביטחון היו אמורות לקטון ב-6.5%, אך גדלו ב-6% צילום: בלומברג

האוצר: הוצאות הביטחון היו אמורות לקטון ב-6.5%, אך גדלו ב-6%

כך לפי נתוני 2014 בהשוואה ל-2013; לעומת זאת, הגידול המתוכנן למשרדים האזרחיים היה אמור לעמוד על 7.4%, אך עמד על 2.7% בלבד; הגירעון לשנה שעברה צפוי לעמוד על 2.8% מהתמ"ג - 29.9 מיליארד שקל

13.01.2015, 17:36 | עמרי מילמן

הגירעון לשנת 2014 יעמוד על 2.8% מהתמ"ג, שהם כ-29.9 מיליארד שקל, זאת כאשר בתקציב המקורי היה אמור לעמוד הגרעון על 3% מהתמ"ג שהם 31.1 מיליארד שקל, כך לפי נתוני משרד האוצר המתפרסמים היום (ג').

קראו עוד בכלכליסט

הסטייה בגירעון ביחס לתכנון בתקציב המקורי בסך 1.2 מיליארד שקל משקפת הוצאות נמוכות מהתכנון בתקציב המקורי, בסך 2.0 מיליארד (0.6% מסך ההוצאות המתוכננות) והכנסות נמוכות מהחזוי, בסך 0.8 מיליארד שקל (0.3% מסך ההכנסות המתוכננות). בנוסף, עולה כי הוצאות הביטחון, שהיו אמורות לקטון בהשוואה ל-2013, דווקא עלו, וזאת על חשבון המשרדים האזרחיים.

ההכנסות ממיסים ישירים גדלו, צילום: טל שחר ההכנסות ממיסים ישירים גדלו | צילום: טל שחר ההכנסות ממיסים ישירים גדלו, צילום: טל שחר

סך הוצאות הממשלה ב-2014 מראה עמידה ביעדים, שכן בעוד שהתקציב המקורי עמד על 314.9 מיליארד שקל, ההוצאות בפועל עמדו על 312.8 מיליארד שקל (99.4%). מדובר בשיעור גבוה ביחס ל-2013 אז עמד שיעור הביצוע על 98%, בין היתר מכיוון שהייתה זו שנת בחירות במהלכה כחצי שנה התנהלו משרדי הממשלה עם תקציב של 1 חלקי 12 מהתקציב לשנה הקודמת. בחינה מעמיקה יותר של הוצאות הממשלה מראה כי התמונה אינה חיובית כל כך. בעוד שהגידול המתוכנן למשרדים האזרחיים היה אמור לעמוד על 7.4% ביחס ל-2013, הוא עמד רק על 2.7%, ואילו בעוד שהוצאות מערכת הביטחון היו אמורות לקטון ב-6.5%, הן עלו בפועל בשיעור של 6%. כך שלפי נתונים אלה נראה כי השינויים התקציביים שנעשו לאורך השנה הביאו למעשה להסטה משמעותית של תקציבים מהייעוד האזרחי המקורי שלהם לצרכים ביטחוניים.

סך הכנסות המדינה הסתכמו ב-2014 ב-282.9 מיליארד שקל, גבייה שגבוהה מהתחזית המקורית שעמדה על 283.7 מיליארד שקל. מתוך סכום זה 254.7 מיליארד נגבו ממסים (1.9 מיליארד יותר מהתחזית המקורית).

ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו בשנת 2014 ב-124.9 מיליארד שקל, לעומת 120.2 מיליארד שקל ב-2013. בניכוי שינויי החקיקה ובניכוי הגבייה מרווחים כלואים, גדלה גביית המסים הישירים בשנת 2014 בשיעור ריאלי של 5.5% לעומת הגבייה בשנת 2013. באוצר טוענים כי עודף הגבייה מעל שיעור הצמיחה הושג אודות למימוש מוגבר של רווחי הון ולמאמצי הגבייה של רשות המסים.

הגבייה משוק ההון בשנת 2014 הסתכמה ב-4.1 מיליארד שקל, שמבטאים עלייה ריאלית של 15.7% לעומת 2013. בחלוקה לפי סוגי מס, נרשמה ירידה של 16% בגבייה מירבית ועלייה של 65% בגביה מני"ע.

ההכנסות ממסים עקיפים בשנת 2014 הסתכמו ב-123.5 מיליארד שקל (מתוכם 85.7 מיליארד שקל מע"מ), בניכוי שינויי חקיקה עלו ההכנסות לעומת 2013 בשיעור של 4.7%. כשבגביית מע"מ נרשמה עלייה ריאלית של 7.1%. ההסבר של האוצר לעלייה חדה זו הוא בעיקר הגידול בהכנסות מע"מ מיבוא וייצור מקומי וכן ירידה בהחזרים. במהלך שנת 2013 עלה שיעור המע"מ מ-17% ל-18%. ללא ההעלאות שעור המס, היו ההכנסות עולות ב 4.3%. 

בתוך המשרדים האזרחיים, תקציב המשרדים החברתיים (חינוך, רווחה, בריאות, קליטת עלייה, שיכון, רשויות מקומיות, העברות למוסד לביטוח לאומי) עמד על 132 מיליארד שקל. אך בפועל השתמשו המשרדים רק ב-123.5 מיליארד שקל, כלומר 8.5 מיליארד שקל לא הלכו לפרויקטים ותוכניות שהיו מיועדות ללכת מלכתחילה או לחילופין מראש קבלו תקצוב יתר ממשרד האוצר בכדי שניתן יהיה להשתמש בתקציבים הללו למטרות אחרות במהלך השנה.

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
שודדים את העם
בשם הביטחון שודדים את העם רוכשים מטוסים במיליארדי דולרים שכול מטרתם אולי תקיפת ]ת אירן שהינו חסר סיכוי ואף הזוי . יש לי הרושם שיש פה הרבה שוחד שהתחיל בימיו שלך ברק . האמריקאים הם נותני השוחד הגדולים בעולם . הם עושים קומבינות שקשה לתפוס אותם לדוגמא הם מסדרים לאהוד ברק תפקיד של יועץ אסטרטגי בחברה מסוימת תמורת מילךיוןם או 2 מיליון דולר לשנה הכול כמובן פיקטיבי וחברת המטוסים מעבירה את הכסף לחברה המעסיקה את אהוד ברק תחת תמורה של קבלת יעוץ . משהוא דוגמת ישראל ביתנו
אהרון  |  13.01.15
7.
גם אתם רואים מה שאני רואה?
אם היינו מספקים לאנשים את הצרכים הבסיסיים שהם צריכים גם ברגעי שקט, כמו שהצבא מספק לכל חייליו ויותר מזה ברגעי מלחמה, לא היה צריך תקציב ביטחון כזה וגם לא היה צריך משרדים אזרחיים חברתיים. זה לא שחסר כסף, זה פשוט שכסף לא רלוונטי לבעיה! השאלה היא לא אם יש תקציב אלא האם יש טכנית משאבים שיכולים לספק את הצרכים? גם בשפל הכלכלי הגדול לא היה תקציב, אבל כן היו אותם משאבים שיכלו לספק את הצרכים... בקיצור אנחנו צריכים כלכלה שמבוססת על משאבים ולא על כסף, כזאת שתדאג לכולנו, ממש כמו שפרויקט ונוס מציע
שני , מרכז  |  13.01.15
6.
הנפט ירד! זה הנקמה הסעודית נגד פוטין אירן סוריה וחיזבללה, עקב אי קיום התקיפה עי אובמה
הנשיא אובמה ניפגש ב 2012 עם הכבודה הנל : הנשיא פרס+ ביבי + ברק + ארדואן (ארדואן-עבד על כולם כולל ברק) הנש פוטין הגיע בדחיפות לישראל ב יוני 2012 וניפגש עם פרס+ביבי , והציל את פירוק סוריה ,את כספו ,ואת נמל הצוללות בלאטקייה! הנשיאים אובמה ופוטין ניפגשו בענין וכפי שידוע פירוקה של סוריה ל 3חלקים - לסונים, לעלווים ולכורדים ,נמנע (בינתיים) , כל המהלך מומן עי סעודייה (בתיאום הדוד הסוני /ירדני עבדללה) והתיאום -ארהב נאטו ישראל טורקיה והכורדים לכורדים הובטח מדינה בתנאי שהם יניחו נישקם נגד טורקיה- ואומנם הכורדים הניחו נישקם נגד הטורקי -והטורקי עבד על כולם! הכורדים הכריזו על מדינה בעירק ובסוריה- עד כה רק מדינה 1 ,קרי ישראל היחידה שהכירה בכורדים כמדינה- צעד זה נעשה , כנראה ,בעיקר התערבותו של הנשיא פרס, ירדן מאמנת כ 20000 מורדים סונים -כעזר נגד השיעים,ראה בהמשך, כוונת סעודיה היתה לפרק המשולש אירן סוריה חיזבללה(+פוטין)- -------------------------------------------------------------------------- סעודים התאכזבו מאובמה -ונקטו בצעד הנכון מבחינתם והפילו מחירי הנפט-כנגד אירן רוסיה,והפלת סוריה+חיזבללה בהמשך , הנשיא אובמה- משביקר בישראל =טס לעבדללה , לדחיית המתקפה= כאמור זו הפעולה שסעודייה נקטה בזה הם מצילים את הכלכלה המערבית (ודחיית נפילת השווקים?)
כותבי תרחישים1-12-15  |  13.01.15
לכל התגובות