אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היועמ"ש ימליץ על שינוי מהותי באופן ניהול החטיבה להתיישבות צילום: צביקה טישלר

בלעדי לכלכליסט

היועמ"ש ימליץ על שינוי מהותי באופן ניהול החטיבה להתיישבות

חוות הדעת בנוגע לחטיבה, שתקציבה הסופי עומד מדי שנה על מאות אחוזים מעבר לתקציב שאושר לה בתחילת השנה, תפורסם בקרוב; צוות בראשות המשנה ליועמ"ש החל לגבש אותה עוד בטרם החלה המשטרה לבדוק העברות כספים שבוצעו באמצעות החטיבה במסגרת חקירת השחיתות שבה נקשרו בכירי מפלגת ישראל ביתנו

13.01.2015, 19:55 | רוני זינגר

היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין וצוותו מכינים חוות דעת מקיפה על התנהלות החטיבה להתיישבות שתכלול מסקנות והצעות לפעולה, כך נודע ל"כלכליסט". חוות הדעת צפויה להתפרסם בקרוב ומסתמן כי היא תכלול המלצה לשנות מהותית את אופן ניהול החטיבה שתקציבה הסופי עומד מדי שנה על מאות אחוזים מעבר לתקציב שאושר לה בתחילת השנה.

קראו עוד בכלכליסט

צוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר החל לגבש את חוות הדעת עוד בטרם החלה המשטרה לבדוק העברות כספים שבוצעו באמצעות החטיבה במסגרת חקירת השחיתות שבה נקשרו בכירי מפלגת ישראל ביתנו.

זהבה גלאון, צילום: חיים צח זהבה גלאון | צילום: חיים צח זהבה גלאון, צילום: חיים צח

עוד לא ברור כיצד ימליץ צוות היועץ המשפטי על על שינוי צורת ניהול החטיבה, והאם יומלץ להכפיפה לגוף ממשלתי שנמצא תחת פיקוח. עם זאת, כבר עתה ברור שחוות הדעת תתקוף את הבעייתיות הקיימת באופן פעילות החטיבה כגוף שאינו מבוקר ואינו חשוף לאותם כללים על פיהם פועלים אגפים ממשלתיים אחרים.

במכתב שהעבירה היום (ג') זילבר לחברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) נכתב כי בימים אלה "היבטים שונים בפעילות החטיבה להתיישבות מצויים בחקירה משטרתית. בהתאם לממצאי החקירה ולהתפתחותה ניתן יהיה לשקול צעדים במישור הכספי, הן במסגרת ההליכים הפליליים והן מחוץ להם, והכל על פי החלטות גורמי האכיפה".

המכתב נשלח לח"כ גלאון בתשובה לפנייה בה דרשה מהיועץ המשפטי לעצור העברה של 40 מיליון שקל שאישרה בחודש האחרון ועדת הכספים לחטיבה להתיישבות, על רקע חקירת המשטרה. במסגרת החקירה פשטה המשטרה על משרדי החטיבה והחרימה מסמכים הנוגעים למכרזים מסוימים שפרסמה החטיבה בשנים האחרונות. עם זאת, עד כה לא נעצרו בכירים בחטיבה.

בקשתה של גלאון עוסקת ספציפית בהעברת 12.5 מיליון שקל למחוז מרכז בחטיבה להתיישבות, הכולל למעשה רק גושי ההתנחלויות. זאת לאור התמקדות חקירת המשטרה בהעברות כסף מהחטיבה למועצות בשטחים. כאמור, מכתבה של זילבר אינו מציין כי היועץ המשפטי לממשלה יתערב כדי לעצור את ההעברה הכספית, אך כן נכתב שבמשרד היועץ ישקלו לנקוט בצעדים פליליים נגד החטיבה.

מטרתה המוצהרת של החטיבה להתיישבות היא לקדם ולפתח את התיישבות הפריפריה בדגש על הגליל, הגולן ויישובי הדרום, בהם גם ישוביי עוטף עזה שנפגעו קשות במבצע צוק איתן. לצורך כך מעבירה לה המדינה מדי שנה מאות מיליוני שקלים. אלא שבדיקת נתוני התקציב של החטיבה מעלה שעיקר הקידום והפיתוח שמבצעת החטיבה הם ביהודה ושומרון וכי התקציב גדל במאות אחוזים לאורך השנה באמצעות העברות שחברי הכנסת שחפצים ביקרה של החטיבה דואגים להן.

כך קרה שהחטיבה החלה את 2014 עם תקציב של 58.2 מיליון שקל, אך בחודש ספטמבר כבר עמד תקציבה על 404.2 מיליון שקל בזכות שתי העברות כספיות שאושרו לה קודם לכן בוועדת הכספים. הסכומים שאושרו אז לחטיבה הוגדרו כ"עודפי תקציב" ולא כהעברות תקציביות, אך לא היה מדובר בעודפי תקציב של החטיבה עצמה אלא של משרדי ממשלה שונים שהעבירו אותו אליה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
ליורד מתגובה 3
אף אחד מהשמאלנים הצבועים כמוך ששמחים על הפעילות הפוליטית שעושה ויינשטיין במדי היועץ - לא היה סובל פרקליט או עורך דין פרטי שנוהג בצורה כזו. לממשלה - אפילו אם היא הכי פושעת בעולם - זכות לפרקליט. והזכות אינה נופלת מזכותו של אדם פרטי לפרקליט. גם לשטן מגיע פרקליט. אם מצפונו של יהודה ויינשטיין אינו מתיר לו לפעול כפרקליט של הממשלה - שיתפטר וילך לייצג לקוחות שאיתם הוא יכול להזדהות. היה יועץ מיכאל בן-יאיר שגם היה שמאלני אבל היה אדם הגון וכשהגיע נתניהו - הוא קם והתפטר. כשיהודה ויינשטיין פועל נגד הממשלה הוא לא עושה זאת כיועץ משפטי. הוא עושה זאת כאדם פרטי שמנצל את התפקיד לקדם אג'נדה פוליטית משלו. זו שערוריה יותר גדולה מכל הדברים שאתה מתלונן עליהם. לממשלה סמכות לפטר יועץ סורר בדיוק כמו שאדם פרטי יכול לפטר פרקליט סורר. בדיוק כמו שלממשלה סמכות לפטר את הממונה על ההגבלים העסקיים או מבקר המדינה או כל רגולטור סורר אחר שעוסק בהשתנה מתוך האוהל פנימה.
רמת-גני מתגובה 1  |  13.01.15
3.
למתנחל מתגובה 1, אתה מפספס את הנקודה
בסדר, תהדוף את הביקורת בטיעונים ופלפולים משפטיים עוד כמה זמן. השורה התחתונה היא שלציבור נמאס לקבל שירותים ציבוריים ירודים בכלל מעכריזם בשלטון. אם זה היה מתוקצב אז בסדר, יש הרבה דברים שאנחנו לא אוהבים לממן, אבל ברור לנו שבמדינה מגוונת יהיו דברים כאלה שלא נאהב. אבל כאן מדובר בהתנהלות שמזכירה פשע מאורגן.. שהרי התקציב הזה לא מופיע בשום מקום כשמאשרים את תקציב המדינה ובכל זאת כספים מועברים. יש משרדים בממשלה שהיו "מתים" לתוספת תקציב כזו בשביל מטרות שמשרתות ציבורים מאד רחבים - מערכת הבריאות, תחבורה ציבורית, וחינוך. אפילו בטחון. לא ברור לי מדוע שר החינוך או שר הבריאות לא מגישים על זה בגץ...
איל , ניו יורק  |  13.01.15
לכל התגובות