אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

פרויקט כלכליסט

החיסכון שעולה ביוקר: חיסכון חודשי, הפסד שנתי ומה שהבנק מסתיר

תחקיר כלכליסט מציג כיצד הבנקים מצד אחד מעודדים לקוחות לחסוך בפיקדון בריבית אפסית ומצד שני גובים מהם ריבית רצחנית על המינוס. הקלטות שיחות של לקוחות עם הבנקים חושפות מקהלה אחידה: אין בעיה לחסוך גם כשאתם במינוס ולעזאזל הכדאיות הכלכלית

15.01.2015, 07:18 | שאול אמסטרדמסקי

לקוחה: "שלום, יש לנו הוראת קבע של 250 שקל בחודש (לפיקדון – ש"א) ואנחנו מתלבטים אם לבטל את זה כי אנחנו פשוט במינוס די כל הזמן".

פקיד הבנק: "אני לא מציע. זה שאתם במינוס כל הזמן, זה יימשך. תשאירו את החיסכון. 250 השקלים האלה הם לא מה שיסגור את המינוס. זה מה שאת חושבת שיסגור את הסיפור? זו אשליה. אני לא מציע. תשאירי, אחרת גם תישארי במינוס וגם לא יהיה לך חיסכון. באיזה מינוס אתם?".

לקוחה: "בערך 10,000 שקל".

 

לשיחה עם נציגת בנק דיסקונט, לחצו כאן

לשיחה עם נציג בנק דיסקונט, לחצו כאן

לשיחה עם נציג בנק לאומי, לחצו כאן

לשיחה עם נציג בנק מזרחי טפחות, לחצו כאן

ולעזאזל הלקוח הבנקים מצדיקים את המוניטין שיצא להם הבנקים יכולים לתת ללקוחות שלהם ליווי וחינוך פיננסי אמיתיים, ולא רק דפים על דפים בכתב בלתי קריא בשביל הכסת"ח שאול אמסטרדמסקי, 6 תגובותלכתבה המלאה

פקיד הבנק: "בואי נראה את הריבית שאת משלמת על המינוס. אני יכול להציע לך הלוואה שתסגור אותו בריבית טובה יותר. את משלמת ריבית של 7.25% על המינוס ואני יכול לסדר לך הלוואה בריבית של 2.75% - טובה פי שלושה ממה שאת משלמת על המינוס. עזבי את 250 השקלים בחודש. בינינו, זה לא מה שיעזור לך. אין לי בעיה לבטל את זה, אבל את תראי שאת לא משתפרת במינוס. תשאירי את זה, לפחות יהיה לך חיסכון".

השיחה הזאת לא דמיונית. ההקלטה שלה זמינה בקישורים למעלה עם שלוש הקלטות של שיחות נוספות. המשותף לכולן: פקידי בנק שמנסים להסביר ללקוחות שלהם למה זה בסדר גמור לחסוך בהוראת קבע לפיקדון של הבנק אף שהם במינוס.

 

הבנקים לא טורחים לציין את פערי הריביות

 

בשיחה אחרת הלקוחה פונה אל הבנק משום שכרטיס האשראי שלה נחסם והיא לא יודעת למה, והפקידה מסבירה לה שזה מפני שהיא חרגה מהמסגרת שלה - כלומר, המינוס שלה אפילו יותר עמוק ממסגרת האשראי שהבנק הסכים לתת לה.

ובכל זאת, זה לא מפריע לפקידה להסביר לה רגע לאחר מכן על הפיקדונות של הבנק ולהודות בעצמה שהם בריביות אפסיות, אף שכבר יש לה הוראת קבע ואף שיצירת הוראת קבע נוספת רק תעמיק את החריגה שלה מהמסגרת.

שלא תגידו שלא ידעתם מה צריך לבדוק לפני שאתם בוחרים כיצד לחסוך הריבית שאתם משלמים על המינוס, הריבית שאתם מקבלים על החיסכון ואפשרויות החיסכון השונות - כל אלו צריכות לבוא בחשבון כששוקלים איך להתמודד עם המינוס ואם לשים כספים בפיקדונות מעין מנלה, 7 תגובותלכתבה המלאה

בכל השיחות האלה אף לא אחד מהפקידים טורח להסביר ללקוחות שמה שהוא מציע להם הוא העסקה החלומית ביותר עבור הבנק והגרועה ביותר עבור הלקוח, לפחות מבחינה כלכלית רציונלית טהורה (בהמשך נגיע למניעים הפסיכולוגיים שגורמים לאנשים לעשות עסקה כזו).

למה זו עסקת החלומות של הבנק? בגלל הפער האדיר, פער של אלפי אחוזים, בין הריבית שהלקוחות משלמים על המינוס לבין הריבית האפסית שהם מקבלים על הפיקדון. הבנק פשוט מרוויח עליהם בענק בכל פעם שהם עושים עסקה כזו.

ניקח לדוגמה את השיחה שמופיעה בתחילת הכתבה. אותה לקוחה מפקידה 250 שקל בכל חודש, אף על פי שהיא במינוס. לכן היא למעשה לווה בכל חודש 250 שקל מהבנק ומפקידה אותם בפיקדון. הריבית שהיא משלמת לבנק על המינוס, על ההלוואה הזאת, היא 7.25% שקל בשנה. כלומר, היא לווה 3,000 שקל בשנה סך הכל והיא תשלם לבנק ריבית של 217.5 שקל על ההלוואה הזאת (על המינוס).

את הכסף הזה היא מעבירה לפיקדון. אמנם הפקיד לא אמר לה מה הריבית על הפיקדון, אבל משיחות דומות ומהנתונים של הבנקים עצמם עולה כי הריביות היום אפסיות לגמרי, כיוון שהריבית במשק אפסית. באחת השיחות הפקידה מציינת במפורש שהריבית על הפיקדון היא 0.15%. לכן הפקדה של 3,000 שקל בשנה תניב ריבית של 4.5 שקלים. כן, 4.5 שקלים.

הנה, כך נראית עסקת החלומות של הבנק, של כל בנק: לשלם ללקוח ריבית של 4.5 שקלים ולקבל בחזרה ריבית של 217.5 שקל. זה פער פנטסטי של 4,830%. הפקיד הזה ודאי יזכה בבונוס.

אם הפקידים היו טורחים להסביר את העניין הזה ללקוחות, לתת גילוי נאות, מילא. אבל הם לא. רק בשיחה אחת מתוך הארבע שמופיעות באתר "כלכליסט", זו שצוטטה בתחילת הכתבה, פקיד הבנק מספר ללקוחה מה הריבית שהיא משלמת על המינוס, אולם גם זה נעשה רק לאחר שהיא שואלת במפורש. ובכל מקרה, הוא מייעץ לה נחרצות לא לבטל את הוראת הקבע לפיקדון שכבר יש לה ואף מציע לה לקחת הלוואת לסגירת המינוס.

 

הציבור לא יודע מה הוא משלם ומהי התמורה

 

לא היינו חושבים בכלל לבדוק אם הבנקים מציעים דילים כאלה אלמלא הגיעה ל"כלכליסט" הקלטה של לקוחה שהבנק התקשר אליה והציע לה מיוזמתו בדיוק עסקה כזו. באתר "כלכליסט" תוכלו למצוא את ההקלטה הזאת ולשמוע כיצד הפקיד מציע לה לחסוך בהוראת קבע לפיקדון, ואף שהיא מסבירה לו שאין לה כסף והיא במינוס, הוא פשוט עונה לה: "מה הבעיה? גם אני חוסך מהמינוס, כולם חוסכים מהמינוס".

אחרי שקיבלנו את ההקלטה הזאת, החלטנו לבדוק אם זו תופעה או שיחה אחת של פקיד אחד יצירתי במיוחד, שלא מעידה על הכלל. משום שאנחנו לא יודעים מראש מתי פקידי הבנקים יתקשרו לאנשים שונים ולכן לא יכולים לבקש מהם להקליט את השיחות האלה, החלטנו לעשות את ההפך. באמצעות פייסבוק ביקשנו מקוראי "כלכליסט" שמצויים במינוס להתקשר אל הבנק שלהם ולשאול אם אפשר לחסוך בהוראת קבע לפק"מ למרות המינוס.

גולשים רבים התנדבו ולקחו את האתגר על עצמם, וחלקם אף הקליטו את השיחות. שלוש מהשיחות האלה מופיעות באתר "כלכליסט" (בקיצורים הנדרשים והסתרת הפרטים המזהים). גולשים נוספים רבים סיפרו כי הם כבר במינוס ובכל זאת חוסכים בהוראת קבע לפיקדון. חלקם סיפרו שזה היה רעיון שלהם, אחרים סיפרו שזו היתה יוזמה של הבנק. הממצאים האלה נכונים ללקוחות כל הבנקים, ולא לבנק מסוים.

בשורה התחתונה, שני ממצאים עיקריים עולים מההקלטות שמופיעות באתר "כלכליסט". ראשית, הציבור לא ממש יודע מה הוא משלם וכמה הוא מקבל בתמורה מהבנק שלו. שנית, הבנקים לא ממש עושים משהו כדי להסביר ללקוחות שלהם מהי המשמעות של ההצעות שלהם או שהם שמחים להיענות לבקשתם, גם כשהמשמעות היא עסקה מדהימה ברווחיותה לבנק (ועל כן עסקה גרועה במיוחד ללקוח).

המפקח על הבנקים דודו זקן. החוק דורש גילוי נאות, צילום: ענר גרין המפקח על הבנקים דודו זקן. החוק דורש גילוי נאות | צילום: ענר גרין המפקח על הבנקים דודו זקן. החוק דורש גילוי נאות, צילום: ענר גרין

 

הלקוחות רוצים חיסכון לעת צרה, ולא משנה מה המחיר

 

הממד הפסיכולוגי בסיפור הזה לא פחות חשוב מהחישוב הרציונלי הטהור. מהשיחות שניהל "כלכליסט" בנושא הזה עם כמה לקוחות שחוסכים מהמינוס שלהם בהוראת קבע לפיקדון בקביעות, עולה כי העובדה שבסוף "יהיה לך משהו בצד" היא שמניעה את החיסכון הזה ולא הריבית שמתקבלת עליו. העובדה שהריבית על הפיקדון היא אפסית ושהריבית על המינוס היא מפלצתית לא היתה גורם בשיקולי החיסכון של האנשים שאיתם שוחח "כלכליסט", קל וחומר לא שיקול מכריע.

"זה חיסכון למטרה לא מוגדרת, למקרה שבו מתישהו פתאום נצטרך סכום כסף. אני יודעת שאני משלמת הרבה על העניין הזה, אבל אחרת, אם אני אצטרך פתאום כסף ולא יהיה לי, אני איאלץ לקחת הלוואה, וגם זה יהיה יקר", היה אחד הטיעונים הנפוצים ששמענו. העובדה שההלוואה שהבנק יציע במידת הצורך תהיה בריבית נמוכה מאשר הריבית על המינוס (לא בהכרח אבל בסיכוי גבוה) לא שכנעה.

השיקול הפסיכולוגי, כך נדמה, מתעצם בקרב הורים שרוצים לחסוך עבור הילדים שלהם. העובדה כי החיסכון הזה מהמינוס וכי יש לו מחיר גבוה לא תמיד ידועה, ואם כן, הרצון לחסוך לילדים חזק מהשיקול המתמטי.

הבנקים יודעים היטב שבנטייה של הישראלים לחסוך יש ממד פסיכולוגי ולא רק כלכלי, כפי שעולה מהתגובה של בנק לאומי למשל (ראו בהמשך). ואולם, זה לא בדיוק חיסכון, אלא חיסכון בתחפושת של חוב. אם תיקלעו למצב שבו אתם לא מצליחים להחזיר את החובות שלכם — כי המינוס יתחיל להשתולל למשל — הבנק יוכל לעקל את החיסכון הזה.

מלבד זאת, אפשר לחשוב על מקרים שבהם הגיוני להיות במינוס ובכל זאת לחסוך. לדוגמה, אם המינוס זמני מאוד או אם הבנק מציע לכם במקביל לחיסכון תוכנית מסודרת לחיסול המינוס ולהחזר החובות שלכם. אבל הבנקים לא עושים את זה. מבחינתם לקוח שנמצא במינוס כרוני, אבל נשלט, כזה שלא עולה ולא יורד, הוא לקוח החלומות. הוא גם לא יוצא משליטה וגם משלם ריבית גבוהה מאוד על המינוס הזה.

הבנקים מכחישים ומסבירים את חשיבות החיסכון

 

פנינו לבנקים כדי להבין מדוע הם נוהגים כך ומדוע הפקידים לא מציגים את כל התמונה ללקוחות שלהם.

ממזרחי טפחות נמסר: "הבנק לא מעודד בשום צורה שהיא, לא פסיבית ולא אקטיבית, לקוחות המצויים במינוס להפקיד כספים לפק"מ או לכל חיסכון אחר. נהפוך הוא: בכל סניפי הבנק יש טופס הנקרא 'אישור לקוח על אי־כדאיות כלכלית', שמיועד למקרים שבהם לקוח מתעקש לקחת הלוואה או אשראי כנגד חיסכון שיש לו בבנק. חתימת הלקוח על הטופס נועדה להבהיר כי הוא מאשר שהוסבר לו שאין כל כדאיות כלכלית בנטילת הלוואה או אשראי כנגד חיסכון שיש לו בחשבון, מאחר שהריבית שהוא משלם על ההלוואה או המסגרת גבוהה מהתמורה שיקבל מההשקעה בחיסכון. הדברים הללו מדברים בעד עצמם, וכל ניסיון לטעון אחרת משולל כל יסוד".

פנינו גם לבנק הפועלים, מאחר שהגיעו אלינו עדויות שפקידי הבנק מתקשרים באופן יזום ומציעים ללקוחות שלהם לחסוך בהוראת קבע בפיקדון גם אם הם נמצאים במינוס. עם זאת, אין לנו הקלטות של מקרים שכאלה. מהבנק נמסר כי הוא "מקפיד על עמידה בכללי הרגולציה החלים עליו ומקיים מערכות בקרה וביקורת שנועדו לוודא כי עובדי הבנק מכירים את ההוראות וממלאים אותן. הבנקאים בסניפים מונחים להצגה מלאה של העלות האפקטיבית של יתרת החובה (כלומר, המינוס — ש"א) בעת העמדת המסגרת ללקוח (כלומר, בעת קביעת עומק המינוס המותר — ש"א) ושל הריבית שהוא מקבל במעמד רכישת מוצר החיסכון. אין באפשרותנו להתייחס לאמירות וטענות כלליות ללא ציון פרטים מסוימים".

גם בנק דיסקונט השיב לפניית "כלכליסט" באופן כללי, שלא ממש מתיישב עם ההקלטות שבידינו: "הבנק פועל להציע ללקוחותיו מוצרים שנותנים מענה לצורכיהם. סביבת הריבית הנוכחית נמוכה עד אפסית, ולמרות זאת לקוחות רבים מבקשים לחסוך בפיקדונות. הבנקאים מונחים לשקף ללקוח את הריביות המוצעות ולפעול בגילוי נאות בכל עסקה שמתבצעת. מכיוון שאין בידינו הפרטים המלאים לשיחות שהוקלטו על ידך, לא נוכל להתייחס פרטנית למקרים אלה".

בנק לאומי הוא היחיד מבין הבנקים שהתייחס לעניין ברצינות. מהבנק נמסר: "בכל הקשור לנושאים הפיננסיים של חיסכון וצריכה קיים מרכיב פסיכולוגי־כלכלי שקשה להתעלם מהשפעתו הרבה. לגופו של עניין, הפקדה לחיסכון באמצעות הוראת קבע מאפשרת לחסוך לאורך זמן, ואילו המינוס יכול להיות נקודתי ובהיקף משתנה. לאור זאת, הפקדה לחיסכון יכולה להיות בלם זעזועים זמני שישמור על אותה רמת צריכה תוך המשך החיסכון. אלה יאפשרו להתמודד עם אי־ודאות עתידית בנוגע להכנסות והוצאות. החיסכון מאפשר הפקדה קבועה על חשבון צריכה שוטפת נוכחית וכך צבירת סכום משמעותי בעתיד, שבו יכול הלקוח להשתמש למטרות מסוימות וכדי להתמודד עם שינויים לא צפויים בהכנסות.

"חשוב לציין שתנאי הריבית משתנים עם השנים, ויכול להיות שהחיסכון נפתח בתנאים של שיעורי ריבית גבוהים וכדאיים, כפי ששררו בעבר, ולכן עדיף לגשר על תקופות מסוימות באמצעות אשראי לטווח קצר ולא לפגוע בחיסכון לטווח ארוך".

תגובת בנק ישראל: אסור לבנק לעשות דבר שעלול להטעות לקוח

 

בנק שלא מוסר גילוי נאות על הפער בין הריבית שמשולמת על הפיקדון לבין הריבית בגין משיכת היתר עובר לכאורה על חוק הבנקאות, כך אומר בנק ישראל בתגובה לפניית "כלכליסט".

לאחר שפנינו אל הבנקים והקלטנו חלק מהשיחות, כפי שמתואר בעמודים אלה, פנינו לבנק ישראל, הסברנו לו את הממצאים שלנו והעברנו לו את ההקלטות, ללא הפרטים המזהים של הלקוחות, כדי שבפיקוח על הבנקים יתרשמו מהן ויביעו את עמדתם.

בנק ישראל מסר בתגובה את עמדתו בנושא, לפיה "ככלל, אין מניעה שלקוח יפקיד כספים בחיסכון בד בבד עם ניהול חשבון ביתרה שלילית".

אבל בבנק ישראל מדגישים גם כי "פעילות יזומה שבמסגרתה בנק מציע ללקוח שנמצא במשיכת יתר לחסוך בפיקדון אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות בנקאית הוגנת, ועליו ליידע שקיים פער בין הריבית המשולמת בפיקדון לבין הריבית בגין משיכת היתר ושכתוצאה מכך התשואה ללקוח שלילית".

בפיקוח על הבנקים הרחיבו והוסיפו כי בנק שלא מיידע את הלקוחות על הפער בין הריביות ועל התשואה השלילית "עובר לכאורה על סעיף 3 לחוק הבנקאות, התשמ"א 1981, הקובע כי חל איסור על בנק לעשות דבר העלול להטעות את הלקוח בכל עניין מהותי".

במילים אחרות, הפיקוח על הבנקים לא אוסר על חיסכון בזמן שחשבון הלקוח נמצא במינוס, אבל מביע דעה שלילית מאוד על בנקים שמעודדים את הלקוחות שלהם לחסוך כסף מהמינוס, ללא מתן גילוי נאות. בכל ההקלטות שבידינו וזמינות באתר "כלכליסט" אין גילוי נאות מלא שכזה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות