המחשב נשאר באופוזיציה: למה נצביע בפתק ומעטפה גם בבחירות הקרובות?

ארה"ב, בריטניה, ברזיל, קנדה, הודו, שוויץ, בלגיה, נורבגיה ואסטוניה - אלה הן רק חלק קטן מהמדינות שמפעילות מערכת בחירות אלקטרונית. ישראל, לפי שעה, אינה חלק מהרשימה המכובדת הזו, וגם את נציגינו לכנסת ה-20 נבחר באמצעות הפתקים המוכרים עם האותיות. שינוי במצב הזה לא נראה באופק: מודלים של בחירות דרך האינטרנט נבדקו בתצורות שונות מאז העשור הקודם, והתשתיות בישראל מאפשרות תיאורטית את קיומן של הבחירות על גבי מערכות מחשב. אך הדיונים שהתקיימו בנושא מעולם לא הבשילו למהלך של ממש.

מן הסתם, לא מדובר בהחלטה פשוטה: בחירות אלקטרוניות חוסכות ספירת קולות מייגעת ומסורבלת, הפגיעה לטעויות חישוב ולפסילת קולות מסיבות טכניות. ואולם, כפי שהוכיחו התקלות הטכניות בפריימריז הקודמים בליכוד, הן גם יכולות להשתבש. עבודת מטה מסודרת, שתאפשר להכריע אם וכיצד לקיים בחירות ממוחשבות בישראל, פשוט לא התקיימה בשנים האחרונות.

"הצעירים רואים בהצבעה באמצעות פתק נייר שריד לעולם קדמון, בדיוק כמו שליחת הודעות בדואר או בפקס", כתב עופר בן דוד, מנהל החטיבה הציבורית-ממשלתית בחברת המחשוב מלם מערכות, במאמר שפורסם באתר "כלכליסט". "מבחינת הדור הנוכחי המעבר להצבעה דיגיטלית הוא רק עניין של זמן, ועדיף שייעשה תוך שימוש בסמארטפון, באינטרנט או בעמדות מידע".

הצעירים היו מי שהובילו את מהפכת הבחירות הממוחשבות באסטוניה, שאימצה אותן עוד לפני עשור ונחשבת למתקדמת בתחום. המדינה הבלטית, שמאפשרת לאזרחיה להצביע מרחוק דרך האינטרנט, נהנית משיעורי השתתפות גבוהים בבחירות הכלליות ובמשאלי העם שהיא מנהיגה, ויותר ממחצית מהבוחרים מעדיפים להיעזר במערכות הממוחשבות ולא בידניות. אם בתחילת הדרך העדיפו אותם בעיקר בוחרים בגילי 25-44, הרי שכיום הן זוכות לאימוץ בקרב כל שכבות האוכלוסייה.

הבחירה שאינה בטוחה

לצד המומחים שמצדדים בבחירות ממוחשבות, לא מעט מהעוסקים בתחום - גם מקרב חברות המחשוב, שעשויות להרוויח מקידום בחירות אלקטרוניות - חושבים שהשיטה המסורתית צריכה לשרוד. "הבעיה העיקרית בהקמת מערכת כזאת היא הקושי לזהות בוודאות את הבוחרים", אמר גיא פלד, בכיר בחברת טלדור. לדברי פלד, הדרך הבטוחה היחידה לעשות זאת היא להשתמש במערכות זיהוי ביומטריות, שעשויות לעורר הסתייגות ציבורית רחבה: מספיק לראות את הקמפיין הנרחב נגד המאגר הביומטרי שמקדם משרד הפנים, ואת התהיות על רמת האבטחה בו.

ואם כבר מדברים על אבטחת מידע, האקרים שפרצו בשנים האחרונות לחברות ולארגונים ממשלתיים הדגישו את הסכנה של זיופים המוניים והשפעה חיצונית על הליך הבחירות. במאי האחרון פורסם כי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת מישיגן ומפינלנד מצאו חולשות אבטחה במערכת האסטונית, המאפשרות בתיאוריה לקדם או לפגוע במועמדים. רוב מערכות הבחירות בישראל הראו אמינות גבוהה יחסית, ומקרים של חשד לשיבוש המוני נדירים יחסית. בארה"ב, למשל, נוספו אלפי קולות לג'ורג' בוש במערכת הבחירות של 2000, לאחר קריסה של אחת ממערכות ההצבעה הממוחשבות באוהיו.

אתגר נוסף העומד בפני חזון הבחירות הדיגיטליות הוא הצורך לשמור על גיבוי מלא למערכות. מחשבי הבחירות צריכים להיות זמינים כל הזמן, ללא תקלות ונפילות כלל. וגם אם הם יפעלו לחלוטין כשורה, מספיק שקו תקשורת אחד ייפול כדי להוביל לקריסת המערכת. הדבר מחייב גיבוי בדמות פתקי הנייר המוכרים, מה שעלול ליצור סרבול במעבר בין הצבעה אלקטרונית לידנית.

הבחירה המשתלמת?

התנועה העולמית לעבר בחירות ממוחשבות מעוררת, איך לא, גם את השאלה הכספית. "צריך להביא בחשבון שנדרשים מחשבים בכל קלפי", אמר פלד, "בנוסף צריך קווי תקשורת, וכן הוספה של מערכות גיבוי מבוססות סלולר למשל". לפחות בטווח הקצר, מהלך דיגיטלי כזה יהיה יקר יותר ממקבילו האנלוגי: קיום מערכת הבחירות לכנסת ה-20 צפוי לעלות כ-2 מיליארד שקל. בישראל, שבה יותר מ-5.5 מיליון בעלי זכות בחירה, יוצבו ב-17 במרץ יותר מ-10,000 קלפיות. אם ירצו למחשב כל אחת מהן, הדבר יעלה כ-100 אלף שקל לקלפי. בחישוב פשוט מדובר בתוספת של מיליארד שקל, 50% מעלות הבחירות במתכונתן הנוכחית.

ד"ר בן אדידה, מומחה עולמי בתחום מאוניברסיטת הרווארד, אמר בעבר ל-ynet שלדעתו הקמת מערכת בחירות אלקטרונית בישראל, שמטרתה אך ורק מיכון תהליך ההצבעה לכנסת, פשוט אינה משתלמת. "להצבעה אלקטרונית יש בסך הכל היסטוריה קשה", הסביר אדידה. "למעט מקומות מסוימים שבהם היא נהייתה שיטה עדיפה, היא הפכה את ההצבעה ליותר מורכבת, יותר יקרה, פחות מאובטחת וקשה יותר לאימות".

ניתן להעריך כי הדרך היחידה שבה אימוץ שיטת בחירות ממוחשבת תספק תמורה לעלות הגבוהה של הקמתה היא שילובה בשיטת המשילות באופן שוטף. כלומר, אם הממשלה תהפוך את השימוש בהליך בחירות ממוחשב למערכת משאלי עם המאפשרת לקבל את דעתם של אזרחי המדינה על שלל נושאים, יכול להיות שההשקעה בה תצדיק את עצמה. ואולם, יישום משאלי עם כאלה כרוך בשינוי בתרבות הפוליטית הישראלית, שהדיון סביבו רחוק מלהיות טכנולוגי בלבד.

במשרד הפנים אמרו בתגובה לפניית "כלכליסט" כי אף על פי שהבחירות הארציות לא ינטשו לפי שעה את הפתק והמעטפה, ייתכן שדווקא בזירה המוניציפלית המצב ישתנה. "מונתה ועדה ציבורית לצורך גיבוש המלצות בנושא קיום בחירות אלקטרוניות בבחירות לרשויות המקומיות", נאמר בתגובת המשרד, "הוועדה טרם הגישה את המלצותיה בנושא". מוועדת הבחירות המרכזית נמסר: "הוועדה בוחנת כל הזמן טכנולוגיות קיימות וחדשות, ומחפשת דרכים לייעל את הליכי הבחירות באמצעים ממוחשבים. לא ניתן לעשות ניסויים בנושא זה ולהיכנס לתהליכים מבלי שנבדקו כלל ההיבטים. השלב הבא של מחשוב הבחירות יתקיים כפיילוט בבחירות לכנסת ה-21”.