מספיק להפחיד: ישראל עדיין רחוקה מדיפלציה

המושג אינפלציה המבטא עלייה של רמות המחירים הכלליות ונמדד באמצעות מדדי מחירים שונים לצרכן שגור בפיו של כל אזרח ונזרק לחלל האוויר במדיה כמעט מדי יום.

לעומתו, המושג דפלציה אינו זוכה לתשומת לב רבה ושמור לספרי כלכלה או לתקופות של משבר פיננסי וירידת מחירים ואז ההסבר המסופק לנו לגבי דפלציה מלווה בהפחדה בסגנון "תזהר שלא תבוא אליך דפלציה", משל הייתה מחלה נוראית.

דפלציה היא למעשה תהליך בו ישנה ירידת מחירים עקבית בשווקים או יותר נכון ירידה עקבית בביקוש למוצרים סופיים. נהוג להסביר אותה בצורה פשטנית כמצב שבו הצרכנים חושבים שצפויה ירידת מחירים בקרוב ולכן הם דוחים את הרכישה של המוצרים לעתיד. ככל שיותר צרכנים דוחים ליותר זמן את רכישותיהם כך הפעילות הכלכלית מאטה, רווחי החברות יורדים, החברות מפטרות עובדים, כוח הקניה קטן ואנו נכנסים לסחרור שמזין את עצמו אל עבר קריסה כלכלית. נשמע "אופטימי", לא?

אילוסטרציה | צילום: בלומברג

בכלכלה המצב הזה מוכר כ"פרדוקס החסכנות" - כשאדם בודד חוסך במידה זה דבר חיובי עבורו, כשכולם חוסכים וכמעט לא צורכים, הם דוחים ביקוש למוצרים והמערכת הכלכלית עלולה לקרוס.

תהליכים דפלציוניים של ירידת מחירים פרמננטית מלווים אותנו בחיי היומיום אך איננו מקדישים לכך תשומת לב רבה. מרבית קוראי הכתבה הזו, למשל, קוראים אותה מבעד למחשב, טאבלט או סלולרי המצוי בידם. חישבו לרגע כמה עלה לכם המחשב שבידכם וכמה הוא יעלה, אם בכלל, בעוד 5 שנים ? ירידת המחירים הקיצונית של מחשבים ומכשירי סלולר כל אימת שיוצא דור חדש הינה תהליך דפלציוני הנובע משיפורים טכנולוגיים.

על מנת להבין לאן מועדות פניה של ישראל, חשוב להבין שקיום תהליך דפלציוני תלוי מאד במספר תנאי רקע:

גמישות הביקוש למוצרים - האמירה הכללית שאנשים ידחו רכישת מוצרים ותיווצר דפלציה או אפילו ירידת מחירים תלויה מאד בביקוש למוצר, בצורך בו וביכולת לדחות את רכישתו. למשל, אם הרוכשת לתינוק שלה חיתולים או תחליף חלב לא יכולה להרשות לעצמה "לדחות רכישה" לעוד חודש כי כנראה המחירים ירדו. הדבר נכון גם לגבי מרבית מוצרי היסוד.

"אפקט עוני" - תהליך דפלציוני תלוי במידה רבה גם בחלוקת ההכנסות במשק. ככל שאי השוויון מעמיק וחלק מהותי באוכלוסיה משתכר בקושי כדי לספק את הצרכים הבסיסיים שלו, הסיכוי להתקל במצב של דחיית רכישות לחלק רחב מהמוצרים קטן, הואיל והאוכלוסיה חיה יותר ויותר "מהיד אל הפה". כך, התופעה של "תחושת עוני" וירידה ברווחה לא יכולה להיות מהותית כשרבים כבר מרגישים בה.

דמוגרפיה - מדינה בה האוכלוסייה מזדקנת ומתרחשת בה תופעה של עודף פורשים ביחס לנקלטים לשוק העבודה חשופה יותר להאטה בצריכה, לשינוי במבנה הצריכה אשר הופך לבסיסי יותר ויותר וכן לעלייה ברמת תשלומי ההעברה לגיל השלישי. הצמיחה מאטה בשל ירידת כוח העבודה, צד ההכנסות נפגע מחד וצד ההוצאות (תשלומים לפנסיונרים) עולה מאידך. סיטואציה דמוגרפית כזו, בשילוב נטל חוב גבוה משמשים כר פורה להתפתחות תהליך דפלציוני.

הביקוש הממשלתי - זהו בדרך כלל חלק משמעותי בכלכלה והנהגת מדיניות צנע של הממשלה עלולה להביא תחילה לתהליך דפלציוני. באירופה בחרו להתמודד עם המשבר ב-2008 על ידי נקיטת מדיניות צנע חריפה במדינות מוכות החוב. למותר לציין כיום שהמדיניות הזו נכשלה, בייחוד לאור העובדה שארה"ב נקטה מדיניות הפוכה, מרחיבה, על ידי העלאה דרמטית של הגרעון והצליחה להחזיר את המשק לפסים של צמיחה מסוימת ואפילו לצמצם את הגרעון חזרה לממדים תקינים.

האם ירידות מחירי האנרגיה בעולם מייצרות דפלציה?

ירידת מחירי האנרגיה כשלעצמה היא אינה גורם בהתפתחות דפלציה. היא גורמת למעשה לעליה נטו בהכנסה הפנויה של הצרכנים והעסקים. כשאחד מגורמי הייצור הקשיחים ביותר, אנרגיה, יורד באופן אקסוגני, העסק או הצרכן חווים ירידה בהוצאות ללא שינוי בהכנסות ונוצר להם עודף חיובי. עודפים אלו מושקעים בעסקים או נצרכים או נחסכים, תלוי במצב הצרכן או הפירמה. בכל מקרה, כמעט ברוב המוחלט של המקרים יחול שיפור ברווחת הצרכן והעסק ומשם גם ברווחה הכללית. הדבר אינו נכון כמובן אם המדינה הינה יצרנית של נפט וגז כמו רוסיה, ונצואלה ואירן וסובלת ישירות מירידה בהכנסות ממכירת אנרגיה.

מוזר שדווקא בסיטואציה הזו אנו מוצאים את הבנקים המרכזיים "נלחמים בירידת המחירים שמשתקפים במדד המחירים לצרכן" ונוקטים במדיניות מוניטרית מרחיבה. היעדר ההבדלה בין ירידת מחירים של גורמי הייצור, קרי ירידה באינפלציית צד ההיצע לעומת ירידת מחירי המוצרים הסופיים מייצרת פתח להתנהלות שגויה ואולי מסוכנת בהמשך הדרך.

האם ירידת המחירים בישראל מבשרת על התפתחות אפשרית של דפלציה?

כפי שתואר כאן בהרחבה, תהליך דפלציוני זקוק לתנאי רקע מתאימים ובישראל התנאים הללו לא מתקיימים. גם אם ירידת מחירי האנרגיה מורגשת פחות בישראל על רקע נטל מס דרקוני ממש על הדלק בדמות בלו ומע"מ, היא עדיין תורגש ותשפיע. ירידת המחירים הצפויה בחשמל ובמים וירידות מחירים נוספות שאולי יבואו על רקע "מחאת יוקר המחיה" יקלו מעט על הצרכן וגם אם הן יבואו לידי ביטוי במדדים שליליים או אפסיים לתקופה מסוימת לא נראה צרכנים דוחים רכישות באופן חריג. בסופו של יום הצרכן הישראלי הממוצע כל כך מוכה וחבול ממסים עקיפים שכל עליה בהכנסה הפנויה תתורגם בהסתברות גבוהה לצריכה מיידית. יש בכך כדי לתרום לצמיחת המשק ולעליה בלחצים אינפלציוניים בעתיד מכיוונים בריאים יותר של צד הביקוש. הנקודה האחרונה שמונעת התפתחות תהליך דפלציוני בישראל היא העובדה שהשכר החציוני במשק הוא כה נמוך ואינו מאפשר מחיה ראויה כך שכל עלייה בהכנסה הפנויה של "האזרח החציוני" מופנית מיד לצריכה בסיסית.

הכותב הוא מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות