אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בכל העולם חוששים מסחרור דפלציוני צילום: אוראל כהן

בכל העולם חוששים מסחרור דפלציוני

האינפלציה השלילית היא כבר מציאות באירופה, אך כעת היא מאיימת גם על ארה"ב ועל סין

18.01.2015, 08:44 | אורי פסובסקי
1. עננה מרחפת מעל כלכלת העולם בפתח שנת 2015: דפלציה. שורה ארוכה של כלכלנים ופיננסיירים הזהירו שוב ושוב בשנים האחרונות שהמערב נתון לסכנה של זינוק באינפלציה, כלומר זינוק במחירים שישחוק בין היתר את כוח הקנייה של האזרחים. אבל בפועל, בעוד ועוד מדינות נרשמת בחודשים האחרונים תופעה הפוכה בדיוק: המחירים עולים בקצב נמוך יותר ויותר, ולבסוף אפילו יורדים. במקום אינפלציה משתוללת, נרשמת אינפלציה אפסית ואפילו שלילית. כשהאינפלציה השלילית מתמשכת, מדובר בדפלציה.

קראו עוד בכלכליסט

האינפלציה השלילית היא כבר מציאות באירופה, אבל היא מאיימת גם על ארצות הברית ואולי גם על סין. עם פרסום המדד ביום חמישי, הסתבר שהאינפלציה השלילית נרשמה בשנה החולפת גם בישראל, שהיא בסופו של דבר קליפת אגוז המיטלטלת באוקיינוס הכלכלה העולמית.

2. חלק לא מבוטל מהנפילה במחירים ברחבי העולם הוא כנראה זמני: מחיר הנפט נמצא בחודשים האחרונים בצניחה חופשית, ולצדו מחירי מגוון סחורות. אבל מחירי אנרגיה וסחורות הם עסק תנודתי, ויש מי שמעריך שכבר השנה חוקי הביקוש וההיצע יעשו את שלהם: שיטפון הנפט העולמי יישכך, והמחירים יטפסו בחזרה. בינתיים הצרכנים נהנים ממחירים נמוכים יותר במשאבות, וזה דבר טוב (אם כי לא עבור יצואניות נפט כמו רוסיה או איראן).

כשיש דפלציה הכל יורד חוץ מנטל החובות. ואז הלווים מתמקדים בחוב, מוציאים פחות, והמחירים יורדים עוד, צילום: shutterstock כשיש דפלציה הכל יורד חוץ מנטל החובות. ואז הלווים מתמקדים בחוב, מוציאים פחות, והמחירים יורדים עוד | צילום: shutterstock כשיש דפלציה הכל יורד חוץ מנטל החובות. ואז הלווים מתמקדים בחוב, מוציאים פחות, והמחירים יורדים עוד, צילום: shutterstock

3. אבל יש מי שמזהה סיבות עומק מדאיגות הרבה יותר לנפילה במחירים, שמשקפת חולשה בסיסית בכלכלה. למשל הפיננסייר והפרשן האמריקאי המשפיע דניאל אלפרט, שהתריע לפני שנה בראיון ל"כלכליסט" על מציאות גלובלית שבה שורר "היצע יתר של עובדים והיצע יתר של יכולת ייצור", שדוחפים את השכר והמחירים כלפי מטה.

אם האינפלציה הצונחת אכן מבטאת זרמי מעמקים, הרי שהיא עשויה להיות ממושכת יותר, וזה עניין הרבה יותר מסוכן, במיוחד במציאות עמוסת החובות שעדיין שוררת בחלקים נרחבים של העולם המערבי. במצב של דפלציה הכל יורד חוץ מנטל החובות, מה שעלול להביא לסחרור מסוכן שבו הלווים מתמקדים בתשלום החוב, מוציאים פחות, וכתוצאה המחירים יורדים עוד. במצב כזה, דפלציה היא מערבולת שקשה להימלט ממנה.

4. אבל דפלציה אינה תופעת טבע, היא נובעת גם מהכרעות של מקבלי החלטות בשר ודם. באירופה, מדיניות הצנע שנכפתה על מדינות הדרום הובילה לאבטלה המונית ולפגיעה בביקושים. לכך התווסף הסירוב הגרמני לאפשר לבנק האירופי המרכזי להצטרף למקביליו בעולם ולנקוט מדיניות לא קונבנציונלית שתתמוך בכלכלה. אחרי שנגיד הבנק מריו דראגי הודה בשבוע שעבר שסכנת הדפלציה בגוש היורו גוברת, גברו גם ההערכות שמתקרב הרגע שבו יכריז על תוכנית הקלה כמותית, או במילים פשוטות, על הדפסת כסף מסיבית.

התוצאות יורגשו ברחבי העולם. תוכנית ההקלה הכמותית המתקרבת בגוש היורו עמדה כנראה ברקע ההחלטה הדרמטית של שוויץ להפסיק לתמוך בשער הפרנק. זה לא מסתיים שם. תוכנית כזו צפויה להוביל להיחלשות היורו, התחזקות הדולר, וכך, לפי חלק מהפרשנים, תלחץ כלפי מטה את המחירים בארצות הברית, ותביא לדחיית העלאת הריבית המתוכננת שם. מדובר באפקט מדבק.

5. כל מדינה והסיפור שלה. אבל מה שמשותף ללא מעט מדינות בעולם, בהן ישראל, הוא העובדה שששוררת בהן כבר היום ריבית אפסית. הדרך הקונבנציונלית לעודד אינפלציה היא להוריד את הריבית במשק. כשהריבית כבר מראש נמצאת ברמת אפסית, קשה לעשות את זה. שבע שנים אחרי המשבר הפיננסי, כלכלת העולם במצב פגיע - ואין לה כרית ביטחון.

תגיות

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה