התפתחויות בפרשת מקרקעי ישראל: ליברמן ולנגנטל זרזו עסקאות בחברה קדישא

מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל בנצי ליברמן חשוד בעבירות של מרמה והפרת אמונים לאחר שלפי החשד בפעל בניגוד עניינים כשקידם ברשות אינטרסים של חברת הנדל"ן הציבורית קרדן נדל"ן לה ייעץ בטרם מונה לתפקידו. חברו, עו"ד נחום לנגנטל, יו"ר דירקטוריון אל־הר הנדסה ובניין, חברה־בת של קרדן, חשוד גם הוא בפרשה שנחשפה בסוף השבוע.

ליברמן ולנגנטל נחקרו במשך כ־10 שעות במהלך יום חמישי האחרון, שיתפו פעולה עם החוקרים ומסרו גרסאות ארוכות ומפורטות למעשים המיוחסים להם. בגרסאותיהם לא הכחישו השניים את המידע שמצוי בידי החוקרים, אך הם סיפקו פרשנות אחרת והסברים למעשים ־ פרשנות שהוגדרה על ידי גורמים במשטרה כ"לא הגיונית" וככזו שאינה מסתדרת עם הפרטים המצויים בידי משטרה.

במשטרה ניהלו חקירה סמויה במשך חצי שנה

במשך כחצי שנה ניהלה היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) שבלהב 433 חקירה סמויה ברשות למקרקעי ישראל, כנגד העומד בראשה בנצי ליברמן וכנגד חבר הכנסת לשעבר מטעם המפד"ל נחום לנגנטל. החקירה החלה בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה.

השמועות סביב החקירה רחשו במשך זמן רב והחריפו לאחר שחוקרי המשטרה החרימו לפני מספר שבועות מסמכים ברשות מקרקעי ישראל ותשאלו עובדים ברשות. לדברי מקורות במשטרה, ראש הרשות ליברמן ידע על החקירה וידע שהיא מתקרבת אליו, ועל כן לא הופתעו שהודיעו על כוונתו לעזוב את תפקידו והניחו כי תכנן את הצעד האמור מבעוד מועד.

ביום חמישי האחרון פשטו חוקרי יאח"ה על משרדי הרשות וכן על משרדיו של לנגנטל באל־הר הנדסה ועיכבו את השניים לחקירה, שצפויה להימשך גם במהלך השבוע הקרוב. בינתיים שוחררו השניים למעצר בית בן 5 ימים ונאסר עליהם להיכנס למשרדיהם למשך 15 ימים.

ליברמן מונה בשנת 2011 למנהל רשות מקרקעי ישראל. בטרם מינויו לתפקיד ראש הרשות שימש ליברמן, עורך דין במקצועו, כיועץ בשכר לחברת קרדן נדל"ן. לפני כן שימש כמנכ"ל מנהלת תנופה וכן כראש המועצה האזורית שומרון. בעבר עמד בראש משרד עורכי דין ברמת גן, ביחד עם שלושה שותפים, ויחד איתו עבד עו"ד לנגנטל.

עם כניסתו לתפקיד ראש הרשות חתם ליברמן על הסכם ניגוד עניינים האוסר עליו לפעול במקרים הקשורים לתפקידיו הקודמים, בהם תפקידו כיועץ לקרדן נדל"ן. לפי המשטרה, ליברמן הפר הסכם זה כשפעל לקדם אינטרסים של קרדן. ליברמן, כך לפי החשד, פעל תוך קיום ניגוד עניינים מבלי להצהיר על כך כנדרש.

ליברמן ייעץ לפרוייקטים שמאוחר יותר אישר

החשדות של המשטרה מתמקדות בשני פרויקטים עיקריים של קרדן אותם קידם ליברמן ביושבו על כס ראש הרשות, אולם פרט להם ישנם חשדות נוספים. אחד הפרויקטים הוא פרויקט רמת אלישיב שבלוד. בשנת 2009, טרם זמנו של ליברמן ברשות מקרקעי ישראל, זכתה קרדן בקרקע במכרז של רמ"י ברמת אלישיב בלוד. על הקרקע ניתן היה להקים 351 יחידות דיור ובחברה ייעדו את שיווקן לאוכלוסיה הדתית־לאומית. ככל הנראה, בעידודו של לנגנטל, החליטו בקרדן לשכור את שירותיו של ליברמן בתור יועץ לחברה על מנת שיקדם את הפרוייקט הזה ופרוייקטים נוספים.

ליברמן ולנגנטל לא הכחישו בחקירתם את המידע המצוי בידי החוקרים, אך הם סיפקו הסברים שונים למעשים שהוגדרו על ידי גורמים במשטרה כ"לא הגיוניים" | צילום: נמרוד גליקמן

בסופו של דבר קרדן מכרה חלק מהמגרש לחברת הנדל"ן רוטשטיין בתמורה ל־20.2 מיליון שקל. בדיווח לבורסה מינואר 2014, ציינה קרדן כי השלמת העסקה כפופה בין השאר לקבלת הסכמה עקרונית מצד רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי להעברת הזכויות בקרקע. ליברמן, לאחר שייעץ לחברה בפרוייקט זה, התמנה למנכ"ל הרשות, ובתקופת כהונתו אישר לחברה לבצע את העסקה, אשר הניבה לה רווח של 5.5 מיליון שקל לפני מס, לפי הדיווחים.

במקביל להסכם זה דיווחה קרדן על גיבושו של הסכם נוסף למכירת זכויות לבניית 11 יחידות דיור במגרש באותו מתחם בלוד שנחתם גם הוא מול חברת רוטשטיין, בתמורה ל־2.4 מיליון שקל. עם השלמת חלקה השני של העסקה, העריכו בקרדן כי החברה צפויה לרשום בגין המכירה רווח של 400 אלף שקל, לפני מיסים.

העסקה השנייה שעומדת במרכזה של החקירה נוגעת לבניין בית קרדן בתל אביב משנת 2013. מדובר בעסקה של קרדן נדל"ן מאוגוסט 2013, אז חתמה החברה על הסכם אופציה למכירת חצי מהזכויות במקרקעין הצמוד לבית קרדן בתל אביב וזאת בתמורה ל־180 מיליון שקל. הקרקע מיועדת  לבניית מגדל שיכלול שטחי מגורים, מסחר, משרדים וחניון. העסקה הייתה כפופה, בין היתר, לאישור רשות מקרקעי ישראל כשלפי החשד ליברמן הוא זה שקידם את אישורה. לפי דיווחה של החברה לבורסה ב־14 באוגוסט 2013, השלמת העסקה תניב לחברה תזרים בהיקף של כ־110 מיליוני שקלים.

צילום: עמית שעל

החקירה נוגעת גם לשני מקרים נוספים בהם שימש לנגנטל כמייצג: האחד בעת שנשכר על מנת לייצג את חברה קדישא תל אביב בעסקה שהתקיימה בשנים האחרונות לחילופי שטחים עם המדינה. מדובר במקרה בו על פי החשד סייעו קשריו של לנגנטל עם חברו ליברמן לזירוז וקיום מהיר של העסקה. מקרה דומה שנחקר נוגע לעסקה מסוימת שהתקיימה בין המדינה לחברות ים המלח.

בכל המקרים מדובר בחשדות לעבירות של מרמה, הפרת אמונים והתנהלות שלא במנהל תקין. עם זאת, אין חשד בדבר לקיחת שוחד. לפי שעה נראה כי עיקר הפעולות בחקירה כבר בוצעו, ולמעט השלמות שיערכו על מנת לגבות עדויות נוספות, אלו עיקר החשדות.

לנגנטל, ח"כ לשעבר מטעם המפד"ל, המשמש כיום כיו"ר אל־הר בנייה, חברת בת של קרדן, רשום כבעל תפקיד בחברה, אך היא עצמה אינה חשודה במסגרת הפרשה ועם פרסומה של החקירה מיהרו להבהיר בקרדן שהם אינם מצויים בפרטי הפרשה וכי החשדות אינם מיוחסים להם. בהודעה לבורסה ציינו בחברה כי "בהמשך לפרסומים האחרונים בתקשורת, החברה מבהירה כי החשדות לכאורה שהועלו במסגרת הפרסומים האמורים אינם מיוחסים לחברה והחברה עצמה אינה נחשדת בדבר. החברה פעלה ללא רבב ותמשיך לפעוטל באופן זה גם בעתיד".

לפי שעה אין כוונה במשטרה לחקור גורמים בקרדן, זאת כיוון שהחשדות נוגעים לשני החשודים המרכזיים שכאמור אישרו את הפרטים הבסיסיים המוכרים לחוקרים.

ליברמן צפוי לפרוש מהראשות

ביום בו עוכב ליברמן לחקירה, אמרו גורמים ברמ"י כי ליברמן ביקש לפרוש מתפקיד ראש הרשות כשהסיבה לכך היא "תחושת מיצוי" של התפקיד. ליברמן, לפי אותם גורמים, הודיע על רצונו לפרוש מתפקידו לאחר הבחירות שיערכו במרץ הקרוב. זאת, כך ציינו, לאחר כארבע שנים בהן סייע בהטמעת הרפורמה ברשות ובשורת הסכמי גג שנחתמו מול רשויות מקומיות. ברשות ציינו כי אורי אריאל, שר הבינוי, ביקש מליברמן לשקול את החלטתו דוקא בשל שינוי הכיוון וההישגים בעבודת הרשות.

במקביל נודע ל"כלכליסט" כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שוקל את הרחקתו של ליברמן ממשרדי הרשות. היועמ"ש מלווה את החקירה מראשיתה ויש כלים חקירתיים שבידו להפעיל - בהם הרחקה. זהו הכיוון שנישקל על ידו כעת.

מקורביו של ליברמן אמרו: "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. יש לבנצי ליברמן אמון מלא ברשויות החקירה והוא בטוח כי בסיום החקירה יוכח מעל לכל ספק שלא רק שלא נפל רבב בפעולותיו אלא גם שהאינטרס הציבורי הוא זה שעמד לנגד עיניו".

עו"ד נווית נגב ועו"ד איריס ניב סבאג המייצגות את עו"ד לגנטל מסרו: "עו"ד נחום לגנטל הוא איש עשייה שפעל ללא רבב בעבר בתפקידיו הציבוריים וכך הוא נוהג גם היום כאדם פרטי. הוא שיתף פעולה בחקירה והשיב בפירוט לכל שאלה שעלתה".

פרשות רבות נמצאות בדרך לבית המשפט

ההתמקדות בשחיתויות בשירות הציבורי היא דבר שיש לעודד, גם כשהעיתוי של החקירות עלול לעורר תהיות. השאלה כעת היא מה יקרה הלאה עם אותן פרשיות. האם אלו יגיעו לפתחו של בית המשפט או שמא יסתיימו בדרכים אחרות? בינתיים, מסתמן שזהו הכיוון - לאחרונה סיימה המשטרה את החקירות בעניין אלון חסן ונמל אשדוד ובעניין בן אליעזר, ובשתיהן המליצה על העמדה לדין. עושה רושם שבעניינה של פרשת ישראל ביתנו הכיוון דומה.

נכון שהחקירה עוד בעיצומה, אבל גורמים המעורבים בה ומעורים בפרטים מספרים כי הראיות שנאספו עד כה אכן יובילו לכתבי אישום נגד חלק מהמעורבים לפחות. השאלה היא האם בית המשפט ימשיך בקו הלוחמני של השופט דוד רוזן שדן בפרשת הולילנד ויחמיר עם המורשעים כדי לייצר הרתעה.