אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אפליקציית ההיכרויות שיכולה לשמש לאיתור הומוסקסואלים

דו"ח טכנולוגי

אפליקציית ההיכרויות שיכולה לשמש לאיתור הומוסקסואלים

יכולות איסוף מידע המיקום של גריינדר יכולה להוציא גייז מהארון ואף לסכן את חייהם במדינות שונות, מה אפשר ללמוד מביטול משקפי גלאס של גוגל, טורקיה יוצאת למלחמה נגד טוויטר ולמה כועס העולם התחתון על ביטקוין

18.01.2015, 13:23 | יוסי גורביץ
כולם יודעים איפה אתה. גם ההומופובים

אחת האפליקציות הוותיקות המצליחות בתחום הדייטינג היא גריינדר, אפליקציה שמיועדת במיוחד לציבור הגאים. היא מאפשרת למשתמש לזהות גאים שמעוניינים בקשר, או בסתם מפגש חפוז בסביבתו הקרובה. יש לכך כמובן שלל שימושים לגיטימיים. יש גם לגיטימיים פחות.

גריינדר מכילה שלל פרצות, חלקן מתועדות ומוכרות היטב זה חודשים - בעזרתן אפשר לזהות משתמשים ואף לעקוב אחריהם. בגריינדר מודעים היטב לכך שיש כאן בעיה: לראיה, הם סתמו את הפרצות הללו במדינות שבהן הומוסקסואליות היא עבירה פלילית (בישראל, הומוסקסואליות – "משכב שלא כדרך הטבע" - הפסיקה להיות עבירה פלילית רק ב-1988).

מצעד גאווה בתל אביב. גם כאן בארץ סובלת הקהילה מבעיות לגיטימציה חברתית , צילום: אורן אגמון מצעד גאווה בתל אביב. גם כאן בארץ סובלת הקהילה מבעיות לגיטימציה חברתית | צילום: אורן אגמון מצעד גאווה בתל אביב. גם כאן בארץ סובלת הקהילה מבעיות לגיטימציה חברתית , צילום: אורן אגמון

ואולם, משתמשי גריינדר עדיין נמצאים בסכנה: מטורפי דאע"ש רצו שני הומוסקסואלים על ידי השלכתם מבניין גבוה בסוף השבוע - אך צריך לזכור שגם במדינות נאורות עדיין קיימת שנאת הומוסקסואלים. גם בישראל ציבור לא קטן שהיה שמח להחזיר את ארבעת מיתות בית דין - ושתקיפות של נוער להט"בי מתרחשות כאן דרך קבע. גם במדינות בהן הממשלה לא מענישה הומוסקסואלים, יכולה גריינדר לסכן את המשתמשים:

אבל מה עם מדינות שבהן המדינה איננה עונשת הומוסקסואלים, אבל גם לא מכירה בלגיטימיות שלהם? מה עם מדינות שבהן יש אווירה חריפה מאד כנגד להט"בים מצד אוכלוסיה נבערת? ובכן, שם גריינדר היא פצצה מתקתקת שמחכה לכנופיה שתשתמש בה למטרות ציד. וכשזה יקרה, גריינדר לא תוכל לטעון שהיא לא ידעה שהסכנה שם. לאנשים שיאושפזו במקרה הטוב וייקברו במקרה הרע, זה כבר לא יעזור.  

המצא מנוחה נכונה

משקפי הריגול שאמורים היו להוביל אותנו לעידן אחר, אמיץ יותר, כבר לא איתנו. אחרי שורה של שערוריות, כולל התנגשויות כמעט אלימות עם הדפקטים שהתעקשו להכנס עם מצלמות נסתרות לכאורה לבארים, ואחרי שגלאס הפכה כנראה למוצר שמחזיק בתואר המפוקפק של המוצר השנוא ביותר שעדיין לא הגיע לגרסת הבטא, ואחרי ששורה של בתי עסק הודיעו שהכניסה עם הגרוטאה אסורה, ואחרי שגוגל הבינה שמדובר בגלולת רעל לתדמית הבעייתית גם כך שלה - הודיעה החברה בסוף השבוע שהיא לא תייצר את המכשיר הזה יותר בגרסתו הנוכחית.

משקפי גוגל גלאס, צילום: עמית שעל משקפי גוגל גלאס | צילום: עמית שעל משקפי גוגל גלאס, צילום: עמית שעל

כמובן, בגוגל לא יכלו לומר שמדובר היה בכישלון קטסטרופלי, כי אחרי הכל הפרויקט היה הבייבי של אחד משני המייסדים, סרגיי ברין, והוצג בהבלטה בכנס המפתחים של גוגל לפני שנתיים. בכנס האחרון גלאס כבר נעלמה. ואולם, כנראה שגוגל לא ויתרה לנצח על המשקפיים החכמים. הם יחזרו - בגרסה פשוטה יותר, זולה יותר וכנראה על גבי פלטפורמה אחרת. אולי כזו שנועדה לארגונים. פשוט יש כאן פוטנציאל מסחרי גדול מדי: חברות אחרות שמייצרות משקפיים שכאלה מצאו להן לקוחות ארגוניים וענקית כגוגל לא תוותר על הזדמנות להכנסות נוספות.

להתראות בינתיים, גוגל גלאס - ותודה על הצחוקים. הוכחת לנו שמספיק לחץ ציבורי יכול לאלץ גם תאגיד ענק למשוך חזרה מוצר בעייתי.  

טורקיה נגד טוויטר

המשטר הטורקי של ארדואן מגלה בחודשים האחרונים סימנים מובהקים של טוטליטריות, ולא, אני לא מדבר על החמושים המשונים בשריון שמלווים אותו (המשמר השווייצרי של האפיפיור לא פחות משונה ולא פחות חמוש). המשטר התחיל לפשוט על עיתונים ולעצור עיתונאים, כמו גם למנוע פרסום של עיתונים שעוינים למשטר. המשבר הגיע לנקודת רתיחה לפני כשבוע: אז הודלפו מסמכים על פשיטה של המשטרה הטורקית על משאיות של שירות המודיעין הטורקי, שהיו בדרכן לסוריה. הפשיטה אירעה לפני כשנה, והממשלה טענה אז שהמשאיות הכילו מזון למיעוטים הטורקים בסוריה.

כועס על טוויטר. ארדואן, צילום: בלומברג כועס על טוויטר. ארדואן | צילום: בלומברג כועס על טוויטר. ארדואן, צילום: בלומברג

אלא שמהמסמכים עולה שהמשאיות הכילו נשק. וטורקיה לא ניסתה להשתיק רק את כלי התקשורת שלה - אלא גם את טוויטר. העיתונים שמצאו את עצמם תחת מתקפה החלו לדווח על הפרשה ברשת החברתית. בגלל שמאוד מורכב לצנזר אנשים ברשתות חברתיות, בית משפט טורקי פשוט מאיים לחסום את טוויטר לחלוטין במדינה. זה קורה כמה ימים לאחר שבית משפט טורקי אחר הורה לחסום את כל אתרי החדשות שפרסמו את קריקטורת מוחמד האחרונה של שרלי הבדו.  

בטוויטר מצאו את עצמם בין הפטיש לסדן: השירות מחויב לחופש הדיבור ("אנחנו אגף חופש הדיבור במפלגת חופש הדיבור", אמר פעם אחד המייסדים), אבל גם מחויב לשמור על החוק המקומי. בטוויטר הודיעו שהם חסמו מספר ציוצים בטורקיה, לדרישת בית המשפט - כלומר, אפשר לקרוא אותם בכל מקום חוץ מטורקיה. לא נראה שזה יספק את הרשויות.

לא אותו הדבר

מפחידנים מקצועיים - כמו היועץ הנשיאותי לשעבר לענייני טרור, ריצ'ארד קלארק - מפחידים אותנו כבר שנים שהתקפת סייבר תהיה בסופו של דבר מסוכנת כמו טרור אמיתי. קלארק אפילו דיבר על מקבילה של פיגוע אטומי.

בינתיים, לפחות, אנחנו לא שם. קחו את סוני, שהיתה תחת התקפה רצינית; לחברה נגרם נזק פיננסי ניכר, אבל זה בינה ובין חברת הביטוח שלה וזה סיכון מקצועי. צרפת חוותה מספר אירועי טרור בשבועות האחרונים, ומה לעשות - קלצ'ניקוב עדיין יותר קטלני מהתקפת DDoS.

הצילו, מתקפת סייבר! הצילו, מתקפת סייבר! הצילו, מתקפת סייבר!

הטרור "הרגיל" הרג 20 בני אדם. הטרור המקוון? פחות. צרפת נמצאת מאז הפיגועים תחת התקפת סייבר בלתי פוסקת. המודיעין הצבאי שאחראי על הנושא אומר שהיו 19,000 התקפות סייבר. הן תקפו מטרות שנעו בין פיצריות לאתרים של חטיבות הצבא, והן היו בעיקרן התקפות DDoS, והן בוצעו בין השאר על ידי "האקרים מוסלמים ידועים".

ואם לא שמעתם על ההתקפות האלה, כנראה שזה בצדק: הן גרמו נזק אפסי. כמה פיצריות לא יכלו להציג את התפריט שלהן לכמה שעות, וכמי שהיה קורבן להתקפה כזו אני יכול לומר שזה נורא לא נעים ודי מלחיץ, אבל רחוק שנות אור מהתקפת טרור אמיתית. בקיצור, בפעם הבאה שמישהו שרוצה להתפרנס מזה זועק באזניכם "סייבר! סייבר!", קחו את הזעקות בפרופורציה.

קצרצרים

1. נשיא ארה"ב ברק אובמה התייצב בסוף השבוע לצד ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון והצהיר על תמיכתו בדרישת קמרון מחברות הטכנולוגיה להתקין "דלתות אחוריות" באפליקציות הצ'ט שלהן. כך, יוכלו סוכנויות המודיעין לחטט לכם בהודעות ולגלות אם אתם במקרה טרוריסטים. כאילו שחסרים לממשלות כלים לאיתור טרוריסטים: מודיעין קלאסי מאפשר להכניס סוכן לארגון חשוד זה או אחר ולסכל פיגועים. וזה הרבה יותר זול, שפוי והוגן מלהפוך את כל משתמשי כל האפליקציות למושאי מעקב - מה שאגב, הופך מדינה למדינת משטרה.   

רוצה להציץ לכם. אובמה, צילום: בלומברג רוצה להציץ לכם. אובמה | צילום: בלומברג רוצה להציץ לכם. אובמה, צילום: בלומברג

2. ודאי שמתם לב שמחירו של הביטקוין אמין פחות מתוכי מדבר, לאחר שיא של יותר מאלף דולר לפני כשנתיים. אף שביטקוין משווק כמטבע אנונימי, בפועל הוא איננו כזה. כלומר, הוא שומר על אנונימיות כל זמן שהמשתמש לא מנסה להמיר את הביטקוין בכסף אמיתי. כשזה קורה, מכירת המטבע מלווה בדיווח על כל העסקאות שבוצעו בו - כלומר, מדובר בהפללה עצמית שפשוט מחכה להזדמנות. מאחר ולמרות כל הטענות של ליברטריאנים על כך שזה מטבע העתיד, חלק ניכר אם לא רוב מהפעולות בביטקוין הן עדיין פעולות פליליות - ומאחר ולפושעים מתחוור כרגע שזה בלשון המעטה לא כלי אידיאלי, יש מנוסה ממנו. אף אחד לא יודע במאה אחוז מי המציא את הביטקוין, אבל מצב טוב שראשו יגיע לאיזו צנצנת, בגלל איזו משפחת פשע שתחליט שהגיע הזמן שמישהו ישלם.   

3. העתיד בדרך: עיתון מדטרויט, הדטרויט פרי פרס, מדווח שהמכוניות של גוגל כבר מורכבות באחד המפעלים בעיר. המטרה היא להעלות את צי הרכב של גוגל ל-150, וכלי הרכב האוטונומיים הללו יצאו למסעות נסיון ברחבי קליפורניה. המדובר, נזכיר, בכלי רכב שלא מצריכים נהג ושעל פי הטענה של גוגל היו מעורבים רק בתאונה אחת – שהיתה באשמת נהג אנושי. הם צפויים לערוך מהפכה בדרך שבה אנחנו נוהגים ולמיגרנה שלא ברא השטן בקרב עורכי דין ואנשי ביטוח, שיצטרכו להחליט מי אשם בתאונות שבכל זאת יקרו. נעדכן.  
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
הבעייה עם התקפות סייבר, היא שהיום, רוב מערכות הבקרה מחוברות לרשת
כדי לאפשר שליטה נוחה, ומהירה, מרחוק, ללא צורך להגיע פיסית למתקן הנשלט. וב"מערכות בקרה" הכוונה גם למערכות בקרה של כל מיני תשתיות - מתשתית רמזורים, דרך תשתית מים, ועד תשתיות חשמל, וכורים גרעיניים. בהתחשב בזה שבמקור, המערכות האלו נבנו לפני עשרות שנים, לפני שמישהו חשב בכלל על שליטה מרחוק, צריך להבין שאין להן, בבסיסן, כל הגנת בטיחות ו/או זיהוי משתמשים. וזאת מכוון שכשהן הוקמו, רק אנשים מורשים, שעברו דרך אנשי ביטחון, תפעלו את המערבות האלו. כאשר איפשרו שליטה מרחוק, הוסיפו שכבה מעל מערכת השליטה הבסיסית. כל "חור" במערכת האבטחה של שכבת השליטה מרחוק, יכול לאפשר השתלטות של אנשים לא חביבים על המערכת. מכוון שברוב המקרים, שכבת השליטה מרחוק משתמשת בתוכנות שקיימות בשוק גם לצרכים אחרים, אפשר לחקור את ה"חורים", בתקיפה של מערכות פרטיות (סוני ?), ובכך לגלות את המקומות שדרכם ניתן לחדור למערכות אחרות. זה שעד היום הנזקים הסתכמו בכמה מיליארדי דולארים "בלבד", ולא בחיי אדם (ככל הידוע לפחות), זה רק בגלל ששלב ה"לחימה", הוא ברמת התרגול, ואיסוף המודיעין.
19.01.15