אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך פעל "בנצי זירוז הליכים" צילום: אריאל שרוסטר

כך פעל "בנצי זירוז הליכים"

דלת פתוחה ללוביסטים בעסקה לחילופי שטחים של חברה קדישא, קיצור תורים לחברת קרדן וההתערבות בפיצוי לשרי אריסון בעסקאות הקומבינציה בעתלית ובאילת. גילויים חדשים בחשדות נגד יו"ר רשות מקרקעי ישראל

19.01.2015, 06:46 | יעל דראל, רוני זינגר, זוהר שחר לוי ותומר גנון
הפרטים בנוגע לעסקאות השונות במסגרתן נחשד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל בנצי ליברמן במרמה ובהפרת הסכם ניגוד עניינים הולכים ומתבהרים. כעת נודע שבחקירת עסקת מכירת הקרקע בלוד מחברת קרדן לחברת רוטשטיין מדובר למעשה בפיצול הסכם הפיתוח - פרוצדורה שאישורה ברשות מקרקעי ישראל נחשב למורכב יחסית ומעלה חשד גבוה יותר לשימוש בעייתי בקשרים בין מנהל הרשות ליברמן לחברת קרדן, לה הוא ייעץ בעבר.

קראו עוד בכלכליסט

פרוצדורה חריגה מזורזת

קרדן ורוטשטיין דיווחו על עסקת מכירת הקרקע לראשונה בינואר 2014, והיא כללה מגרש להקמת 94 יחידות דיור שהוא חלק מקרקע שבה זכתה קרדן בשנת 2008 להקמת 351 יחידות דיור. עם זאת, העסקה בין הצדדים - אשר התעתדה להניב לקרדן הכנסות של כ־20 מיליון שקל ורווח נקי של כ־5.5 מיליון שקל - היתה תלויה באישור של רשות מקרקעי ישראל. קרדן שילמה במקור כ־200 אלף שקל בלבד עבור המגרש עצמו, אך בנוסף היא שילמה לרשות המקרקעין הוצאות על פיתוח ופינוי דיירים שהיו בקרקע בגובה כ־18.5 מיליון שקל.

בנצי ליברמן, צילום: ענר גרין בנצי ליברמן | צילום: ענר גרין בנצי ליברמן, צילום: ענר גרין

בחודש ינואר, אם כן, דיווחו החברות על התקשרותן בחוזה, אך ציינו כי הן ממתינות לקבלת האישור לפיצולו של הסכם הפיתוח - אישור שאותו הן קיוו לקבל על פי דיווחיהן עד ל־31 במרץ. אישור הפיצול היה מייצר בפועל שני הסכמי פיתוח, כך שרוטשטיין תיקח על עצמה כ־25% מהוצאות פיתוח.

במרץ דיווחו החברות על כך שהמועד לקבלת האישור מרשות המקרקעין הוארך, מבלי לדווח האם הרשות טרם אישרה את בקשת הפיצול או בשל התמשכות הליכים מעבר לפרק הזמן הקבוע בחוק. ב־14 במאי דיווחה לבסוף קרדן נדל"ן על התקיימותם של התנאים ועל כך שניתן אישורה של רשות מקרקעי ישראל לבקשה - הודעה שמשמעותה מתן אור ירוק לעסקת מכירת המגרש לרוטשטיין.

על פי הערכות, ככל הנראה על רקע קשיים שהתעוררו באישור הבקשה ברשות הפעיל עו"ד נחום לנגנטל, החשוד השני בחקירה הנוכחית המכהן כיו"ר חברה־בת של קרדן נדל"ן (אל־הר הנדסה), את קשריו ארוכי השנים עם מנכ"ל הרשות בנצי ליברמן וסייע באישורה של העסקה ופיצול הסכם הפיתוח. ליברמן, ששימש כיועץ לחברת קרדן בין השנים 2008–2009 בפרויקט זה, פעל על פי החשד בניגוד להסכם העניינים עליו הוא חתום ואפשר את קיומה של העסקה.

"העברת זכויות בקרקע מבוצעת מאות פעמים בחודש ברשות מקרקעי ישראל, וזוהי פרוצדורה שעל פי רוב תוצאותיה ידועות מראש משום שיש לה מספר קריטריונים, תנאים ומגבלות ידועים - ומכאן שבדרך כלל אין הפתעות גדולות בתשובה של הרשות לבקשות הללו. הפרוצדורה אורכת בין שלושה לשישה חודשים (במידה והוחלט להאריך את פרק הזמן) והיא מבוצעת בדרג פקיד", מסביר בשיחה עם כלכליסט עו"ד יוסי מילר, שותף מייסד במשרד עורכי הדין מילר ושות' המתמחה בנדל"ן, בתכנון ובבנייה. "עם זאת, פרוצדורה של פיצולי הסכם פיתוח היא נדירה יותר והמשמעות שלה היא לקבל אישור בדיעבד לשלם רק על היחידות שהחברה בנתה, ולהיות פטורים מתשלום פיתוח על השטחים שאותם היא רוצה למכור". מילר מבהיר עוד כי רק לאחר השלמת עבודות הפיתוח בקרקע מתקבל הסכם החכירה וכי ההחלטה על פיצולם של הסכמי חכירה (או על דחיית בקשת פיצול להסכם חכירה) מתקבלת לרוב בדרגי ביניים ואין עליה זכות ערעור.

במשטרה חושדים כי למרות שהעסקה היתה ככל הנראה יוצאת בכל מקרה לפועל, בזכות הקשרים בין ליברמן ולנגנטל היא קודמה בכמה חודשים ואף הצליחה לעבור את התנגדות הוועדה המחוזית שהיתה קיימת בתחילה.

ארבע חקירות שונות

מעבר למכירת הקרקע בלוד, המשטרה חוקרת שלושה מקרים נוספים בהם היו מעורבים לכאורה ליברמן ולנגנטל תוך ניגוד עניינים. הראשון הוא אישור עסקת מכירה נוספת של קרדן, הפעם של קרקע הצמודה לבית קרדן בתל אביב.

החקירה השנייה היא בנוגע למו"מ בין חברה קדישא למדינה המתנהל מזה שנים רבות וטרם הגיע לסיומו. ראשיתו של המקרה ברכישת קרקעות על ידי חברה קדישא בשנות ה־70, באזור שכיום שייך לשכונת רמת אביב ג' בתל אביב. מדובר בקרקעות שהיו מיועדות לשמש לקבורה אך בשל מיקומן יש למדינה עניין להסב אותן כעת למגורים. המשא ומתן בין המדינה לחברה קדישא על מציאת חלופות לאדמה זו מתנהל כאמור כבר שנים. בין היתר עלו האפשרויות לחילופי שטחים בנווה ימין, ברקת וגעש, כשהדרישה המרכזית של חברה קדישא היא החלפה של הקרקע תמורת קרקע שנעשה בה כבר פיתוח.

ליברמן ונחום לנגנטל, צילום: טל שחר ליברמן ונחום לנגנטל | צילום: טל שחר ליברמן ונחום לנגנטל, צילום: טל שחר

כיוון שמדובר במאבק מתמשך, גייסה חברה קדישא לצד עורכי דין גם את חברת הלובינג גורן־עמיר בעיקר לסיוע בחזית שמתנהלת מול אגף התקציבים במשרד האוצר. אלא שבגורן־עמיר החליטו לגייס זרוע מקצועית לעניין ושכרו בשנת 2012 את שירותיו של עו"ד וח"כ לשעבר נחום לנגנטל.

במשטרה יודעים להצביע על ניסיון ספציפי של לנגנטל, בתפקידו כיועץ לחברה קדישא, לקדם מהלך מזרז מול המינהל תוך ניצול קשריו האישיים מול ליברמן. למרות זאת, כאמור, לא חלה התקדמות והמשא ומתן בין חברה קדישא למדינה עדיין תקוע.

החקירה השלישית נוגעת לקרקעות חברת מלח הארץ, שהיתה חלק גם מפרשיית השחיתות הקודמת ברשות. במקרה הזה חשוד ליברמן שפעל בניגוד עניינים כאשר לקח במהלך 2013 חלק בדיונים לקביעת מדיניות הפיצוי שתינתן לחברה, הנמצאת כיום בשליטת שרי אריסון, אם ישונה ייעוד הקרקע השייכת לה מתעשייה למגורים. המדיניות אושרה הן על ידי המינהל והן על ידי בג"ץ.

ליברמן, כך החשד, פעל בניגוד עניינים משום שלנגנטל היה חלק מהצוות המשפטי של חברת המלח בדיונים מול רשות מקרקעי ישראל ומול הפרקליטות. חברת המלח לא נחשדת בדבר והתוכנית קודמה לאור עתירות לבג"ץ שהקפיאו את ההסכם שנחתם בתקופת משפחת דנקנר והעניק פיצוי של עשרות מיליוני שקלים למשפחה.

שלושה מנכ"לים הסתבכו

במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ככל הנראה לא הופתעו כאשר אחד מעובדי רשות מקרקעי ישראל התלונן למשטרה על ניגוד העניינים לכאורה שנחקר כעת. "אנשים הבינו שכשנחום נכנס לבנצי לא מפריעים, וככה אפשר לקדם דברים", אמרו בסוף השבוע במשרד המשפטים עם פרוץ חקירת המשטרה.

ניסיון העבר לימד את הפרקליטות שבקשות לזירוז הליכים ברשות על ידי מקורבים הן לא דבר חדש. ליברמן, אם יתבררו החשדות כנכונים, הוא לא הראשון וכנראה גם לא האחרון שעשה את זה במונופול הקרקעות של מדינת ישראל.

רק שלושה חודשים לפני שהחלה החקירה, הסתיימה בהרשעה חלקית פרשת שחיתות אחרת וחמורה יותר הקשורה לרשות - פרשת קרקעות המלח, שבה נקבע כי יו"ר בנק הפועלים וחברת המלח לשעבר דני דנקנר שילם 1.3 מיליון שקל למאעכר מאיר רבין כדי שינסה להניע את מנהל הרשות לשעבר יעקב אפרתי, שהוא במקרה גם הדוד שלו, לפעול לאישור הסכם חריג. כל כך חריג היה ההסכם עד שהוא העניק פיצוי מוגדל ולא סביר של עשרות מילוני שקלים למשפחתו של דנקנר על השבת קרקעות למדינה בעתלית ובאילת. ההסכם בוטל לאחרונה הן על ידי משרד האוצר והן על ידי בג"ץ.

גם מנהל הרשות לפני אפרתי הצליח להסתבך בפלילים, אולם ללא קשר לעבודתו בשירות המדינה. עו"ד אבי דרכסלר הודה והורשע לפני כחודש בעבירות של השמטת הכנסה ועריכת דו"ח לא נכון. לפי כתב האישום בשנים 2009–2005 השמיט דרכסלר מן הדו"חות שהוגשו לרשויות המס את הכנסותיו משתי עסקאות נדל"ן בהן היה מעורב. במסגרת הסדר טיעון שהושג עמו הוא צפוי לרצות 5 חודשי עבודות שירות. גזר דינו יינתן בחודש פברואר.

בחברה קדישא תל אביב ביקשו להדגיש כי הם אינם חשודים בדבר וכן נמסר כי "אין לנו שום התקשרות עם נחום לנגנטל".

מקרדן נדל"ן נמסר כי "החשדות לכאורה שהועלו במסגרת הפרסומים אינם מיוחסים לחברה והחברה אינה נחשדת בדבר. החברה פועלת ללא רבב ותמשיך לפעול באופן זה גם בעתיד".

מחברת המלח נמסר כי "החברה מבקשת להבהיר כי לא מיוחס לה כל חשד. החברה נדרשה לנושא במסגרת הליך פורמאלי שאותו יזם מינהל מקרקעי ישראל לגבי המדיניות שחלה על קרקעות תעשייתיות. ההליך הובל על ידי המחלקה המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל, בליווי פרקליטות המדינה, וזאת בהמשך להחלטת בג"ץ בנושא. החברה פעלה ופועלת בהתאם להוראות הדין, ולכך גם מחויבים כל יועציה המשפטים".

מעורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב סבאג המייצגות את עו"ד לנגנטל נמסר כי "עו"ד לנגנטל הוא איש עשייה שפעל ללא רבב בעבר בתפקידו הציבוריים וכך הוא נוהג גם היום כאדם פרטי. מאחר ועו"ד לנגנטל פעל בתום לב ואין לו ולא היה לו מה להסתיר, הוא שיתף פעולה בחקירה והשיב בפירוט על כל שאלה שעלתה".

מרשות מקרקעי ישראל ובנצי ליברמן נמסר כי "על פי הפרסומים בתקשורת הנושא נתון בחקירה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות