זקן פרסם הוראה סופית לבנקים להגדיל את ההפרשות על האשראי הצרכני

הפיקוח על הבנקים פרסם היום את החוזר הסופי בנושא ההפרשות בגין אשראי צרכני בהם מורה דודו זקן לבנקים להגדיל את ההפרשות מ-1.2% ל-1.4% - כפי שנחשף בכלכליסט. מדובר בתוספת הפרשות של כ-300 מיליון שקל. זקן הורה לבנקים להגדיל את הרזרבות על תיק האשראי הצרכני (שלא לדיור) בגלל הזינוק החד באשראי זה בשנים האחרונות.

בחוזר הבהיר זקן כי הוא מחריג מיתרת האשראי הצרכני הכוללת את החשיפות שנוצרות לבנקים בעת הרכישות בכרטיסי האשראי. החרגה כזו משפיעה על גובה ההפרשה מאחר והיא נגזרת כאחוז מסך היתרה. מדובר ביתרה חודשית שנעה סביב 12-15 מיליארד שקל ועל כן לא הבנקים לא יבצעו הפרשה שהייתה מסתכמת ב-25-30 מיליון שקל על תיק זה. בפיקוח על הבנקים טוענים כי מלכתחילה לא הייתה כוונה לכלול חלק זה בדרישות לבנקים.

לפני כחודש נחשף ב"כלכליסט" כי המפקח על הבנקים דודו זקן שלח לבנקים טיוטה להוראה, שהגיעה ובה הוא דורש מהם להגדיל את היקף ההון שהם מפרישים בגין הפסדי אשראי מ־1.2% מתיק האשראי ל־1.4% כאשר התוספת תהיה בהפרשה האיכותית. משמעות ההנחיה כפי שפורסמה אז היא שהבנקים יידרשו לבצע הפרשות חד־פעמיות בהיקף כולל של כ-300 מיליון שקל.

 

הבנקים שלחו בשבועות האחרונים לפיקוח את היערכותם כיצד השפעה כזו צפויה להשפיע עליהם וכמו כן העלו הערות ובקשות לשינויים בנוסח הטיוטה. אחת ההערות שהתקבלה כאמור היא החרגה של התשלומים החודשים של כרטיסי האשראי מאחר ואלו הם תשלומים שמתחדשים כל חודש ואינם מהווים הלוואות פתוחות לזמן ארוך יותר כמו אשראי רגיל. בגלל אופי שוק כרטיסי האשראי שמושתת כמעט כולו על עסקאות בחיוב נדחה הבנקים חשופים מדי חודש לרכישות שמבצע הציבור הישראלי בכרטיסי האשראי.

הבנקים מבצעים בכל רבעון הפרשה בגין הפסדי אשראי בדו"חותיהם, אשר מטרתה לייצר לבנק רזרבות כנגד חובות שלא יוחזרו. כך שהמהלך של המפקח להגדלה כוללת של ההפרשה מבטא חשש כי הבנקים לא מחזיקים מספיק רזרבות לתרחישים בעייתיים.

מאז 2011 גדל תיק האשראי הצרכני (ללא משכנתאות) של הבנקים ב־14.5% ליותר מ־110 מיליארד שקל. רק ב־12 החודשים האחרונים זינקו הלוואות חמשת הבנקים הגדולים בכ־9% (כ־9 מיליארד שקל). מנגד, ההפרשה להפסדי אשראי דווקא ירדה באותה התקופה: מ־1.8% מתיק האשראי הצרכני בממוצע ב־2011 ל־1.2% ממנו בספטמבר 2014.

ההפרשות מורכבות משלושה רכיבים: הפרשה פרטנית של 0.2% מתיק האשראי הצרכני כנגד חובות ספציפיים בסיכון גבוה; הפרשה של 0.45% מהתיק המתבססת על ממוצע המחיקות שביצעו בחמש השנים האחרונות; והפרשה של 0.55% המבוססת על הערכת הסיכונים העתידיים להלוואות.

בנק ישראל לא רוצה לשנות את המתודולוגיה הקיימת, ולכן ההנחיה מבקשת רק להגדיל את הרכיב צופה העתיד מ־0.55% ל־0.75%, כך ששיעור ההפרשה הכולל יגדל ל־1.4% מתיק האשראי הצרכני.