אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"ל איגודן מתנגד להפיכת הבוצה לדשן: "יעבירו את המפגע מהים לקרקע" צילום: אוראל כהן

קפיטליזם 3.0

מנכ"ל איגודן מתנגד להפיכת הבוצה לדשן: "יעבירו את המפגע מהים לקרקע"

מרק אוקון, מנכ"ל איגוד טיהור השפכים הגדול במדינה, מתנגד להחלטת הממשלה להשתמש בשאריות השפכים בחקלאות, וטוען כי מזהמים כמו כספית ישמשו לדישון המזון שלנו. אלא שבינתיים איגודן ממשיך להזרים את בוצת השפכים המזהמת לים הפתוח, ואוקון אומר כי "החלום הרטוב הוא שבסוף 2016 נפסיק להזרים"

20.01.2015, 09:01 | גיל קליאן

מאז 1987 מזרים השפד"ן - מכון טיהור השפכים של גוש דן - את הבוצה שלו לים. ב־2011 הוחלט שההזרמה תיפסק, ואחרי כמה וכמה דחיות ודדליינים שחלפו זה אמור היה לקרות סוף סוף בתחילת 2015, כאשר מפעל שמעבד את הבוצה לדשן לחקלאות ייכנס לפעולה. על פניו, פרויקט שאין בו מפסידים. אבל מתחת לפני השטח רוחשים סביבו לא מעט יצרים ומחלוקות. מרק אוקון, מנכ"ל איגודן (איגוד הערים שמפעיל את השפד"ן), מסביר בראיון ל"כלכליסט" כיצד קרה שההחלטה מ־2011 עדיין לא מיושמת ב־2015, ומדוע שימוש בבוצה לחקלאות אינו פתרון מוצלח.

הייתם אמורים להפסיק את הזרמות הבוצה לים בתחילת השנה. מתי תפסיקו להזרים אותה?

"מתי? אני לא יודע. תקופת ההרצה היתה אמורה להתחיל ב־1 בינואר 2015. היא תתחיל באוגוסט. הערכה אופטימית - חלום רטוב - שבסוף 2016 הבוצה תפסיק לזרום".

למה?

"רק חברה מחו"ל יכלה לתכנן את הפרויקט. עשינו מכרז בינלאומי, רוב החברות הבינלאומיות לא הסכימו לעבוד בישראל כדי לא להפסיד חוזים בדובאי. עד שערכנו מכרז לקח שנה ועד שאישרנו את המכרזים לקח שנה. התכנון עצמו לקח שנתיים וחצי במקום שנה. זה כולל היתר בנייה, ואני לא צריך לספר מה זה להוציא היתר בנייה בישראל. פיצלנו את המכרזים כדי לצמצם עלויות, רק מכרז אספקת ציודים כלל רכש של שבעה ביו־גנרטורים - זה חסר תקדים בישראל. יש צנרת שמייצרים במיוחד ומביאים לישראל, ומספיק שהתעכבת בשבועיים־שלושה ויש בעיות בנמל - זה פיגור של חודש וחצי. יש כ־250 עובדים בפרויקט הזה. הרבה פועלים מגיעים ממזרח ירושלים. בזמן צוק איתן כולם התקפלו, במשך שלושה חודשים לא היה אף אחד באתר".

אוקון. "הבוצה לא משפיעה על שום חוף ואני מוכן לשים את הראש שלי על זה", צילום: אוראל כהן אוקון. "הבוצה לא משפיעה על שום חוף ואני מוכן לשים את הראש שלי על זה" | צילום: אוראל כהן אוקון. "הבוצה לא משפיעה על שום חוף ואני מוכן לשים את הראש שלי על זה", צילום: אוראל כהן

"חופים מזוהמים? בולשיט אחד גדול"

אוקון, שמשמש כמנכ"ל איגודן מאז 2006, חולק על הקביעה שהבוצה מסוכנת, וטוען כי הזרמתה לחקלאות עלולה לגרום יותר נזק מתועלת. "השפכים שלנו הם חומר אורגני, זה לא נפט ולא ציאניד. זה חיידקים", הוא אומר. "רוב הדגה שקיימת בים התיכון ניזונה מאותם חומרים אורגניים. כשהמצרים בנו את סכר אסואן, הזרמת החומר האורגני לים התיכון הופסקה והיתה פגיעה קשה בדגה בחלק המזרחי של הים התיכון. אני לא יודע מה יקרה כשיפסיקו את ההזרמות כאן".

אם ההזרמות שלכם הן חומר אורגני שבעצם עוזר לדגים לחיות, למה הארגונים הירוקים מתנגדים להזרמות השפכים שלכם לים?

"כי פתאום יש באמצע הים כתם מסריח. בוצה זה מסריח - זה חומר אורגני. אבל כל הסיפורים שיש פה חופים מזוהמים בגלל זה, זה בולשיט אחד גדול. זה לא משפיע על שום חוף רחצה ואני מוכן לשים את הראש שלי על זה. יש מפגע נקודתי, כמו שפעם היתה חירייה באמצע גוש דן. גם אין סיבה שמישהו יגיע לכתם הזה, זה שטח צבאי סגור".

מי בודק אם הבוצה מסוכנת או לא? אחרי הכל אתם מטפלים בשפכים תעשייתיים והיא מכילה מתכות כבדות.

"אנחנו עושים דיגום עם המכון לחקר ימים ואגמים - זהו הגוף הבלעדי שעושה דיגום בתחום בישראל. על פי הנתונים שלהם אין פה נזק, לא של מתכות כבדות באופן מובהק בהשוואה לנחל שורק או נחל אלכסנדר. ריכוז המתכות באותם מקומות מול מזרימים אחרים מראה שאין פה משהו נורא".

אוקון נסמך על דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים מאפריל 2014, שמציין כי מרבית הדגימות שנערכו בכתם הבוצה היו קרובות לתקן של מי ים לרחצה, ובכל מקרה לא נמצאו ריכוזי מתכות כבדות מעל התקן למי הים. לעומת זאת, בעמותת צלול טוענים כי הבוצה יוצרת מדבר תת־מימי ומהווה אחד המזהמים המשמעותיים ביותר במזרח הים התיכון.

איך יכול להיות שמשהו שנחשב למזוהם בים, הופך ל"בסדר" בתור דשן לחקלאות?

"נוצר מצב אבסורדי - אתה לוקח את אותה הבוצה ואת המפגע מהים, ומעביר אותם לקרקע. אני חושב שמדובר בחומר ראוי, אבל יש בו מזהמים כמו מתכות כבדות או כספית. בסופו של דבר אתה מעביר את הזיהום מהים לקרקע".

בארגון אדם טבע ודין מציגים בתגובה דו"ח של המשרד להגנת הסביבה, שמראה כי בוצה עם ריכוזי מתכות חריגים מפונה להטמנה ולא לדשן. עוד טוענים כי בניגוד לבוצה המוזרמת לים במרוכז ומצטברת באזור אחד, בוצה המשמשת כדשן מדוללת ומפוזרת על פני שטח נרחב וכך קטנים נזקיה.

אז צריך או לא צריך לחשוש מבוצה בחקלאות?

"כל סוגי הפסולת של כל מכוני הטיהור עוברים לחקלאות. מתישהו, מישהו יצטרך לעשות מחקר עם משרד החקלאות, לבחון את השדות שקיבלו קומפוסט מבוצות ולראות מה הריכוזים של המתכות הכבדות בקרקע. אני בכלל לא מדבר על שאריות של תרופות, הורמונים. איכילוב וכל בתי החולים מזרימים שפכים ברמות מדהימות".

ומה הפתרון?

"התוכנית המקורית שלנו מלפני 6–7 שנים היתה לעשות טיפול תרמי לבוצה. אנחנו מקימים כיום פיילוט לייבוש בוצה. הפתרון האמיתי לדעתי, כמו שקיים בהולנד, בבלגיה ובכל מדינה נורמלית - שם חל איסור מוחלט לפזר בוצה בחקלאות - הוא לשרוף אותה. במדינות האלה בוצות משמשות כדלק לתחנות כוח. אנחנו מנסים לעשות פיילוט בחברת החשמל, אבל היום עם כל הרפורמה וכל מה שקורה שם הם בדיכאון עמוק ובקיצוצים, אז זה קשה".

ואיך אתם מתקדמים לפתרון הזה?

"אנחנו לקראת חתימה על פיילוט. ניקח שליש של בוצת שפד"ן ונייבש אותה. ייבוש נותן קודם כל צמצום נפח - מ־400 טונות בוצה ליום אתה מגיע ל־80 טונות בוצה. בוצה מיובשת יכולה להיות חומר גלם למפעלים ששורפים פסולת כדי לייצר אנרגיה, כמו נשר או חברת החשמל. בגרמניה למשל יש תקנות שמחייבות לקחת חלק מהבוצות לתחנות כוח. חלק מהמימון לדבר כזה הוא החיסכון בעלויות שינוע. שינוע של 400 טונות זה לא כמו שינוע של 80 טונות. רק השינוע של הדשן יעלה לנו עד 25 מיליון שקל בשנה. ב־20 שנה זה חצי מיליארד שקל, ואם אני מייבש בוצה אני חוסך 20 מיליון שקל בשנה".

הממשלה: "איגודן הוא המזהם הגדול בים"

 

במשרד להגנת הסביבה חולקים על קביעותיו של אוקון, ומבהירים כי "השפד"ן הוא המזהם הגדול ביותר של הים התיכון, ובוצת השפכים שהוא מזרים לים גדולה מסך כל המזהמים האחרים הזורמים לים, וכוללת מתכות כבדות וחומרים אורגניים מזיקים". בנוגע לתאריך היעד המעורפל להפסקת הזרמת השפכים, המשרד מגלה פחות סבלנות מאוקון, ומזכיר כי נותרו רק שלושה חודשים להיתר ההזרמה: "הזרמת שפכים ללא היתר היא עבירה פלילית", מבהירים במשרד. "היתר ההזרמה של איגודן מסתיים בעוד שלושה חודשים, ורק לוועדה למתן היתרי הזרמה הסמכות להאריך את תוקפו. אם יוזרמו שפכים ללא היתר, המשרד יפתח בחקירה פלילית". ולבסוף, לגבי השימוש בדשן אומרים במשרד כי מדובר בשיטה בדוקה ובטוחה: "המשרד להגנת הסביבה חוקק לפני עשור תקנות מהמחמירות בעולם לטיפול בבוצה כדי שתשמש לדשן חקלאי, ועשרות מחקרים מוכיחים באופן חד־משמעי כי הבוצה לאחר תהליך טיפול מסייעת לעלייה בכמות הגידולים".

ים של זמן:

ההחלטות, העיכובים והתשלומים בהליך הזרמת הבוצה

1987השפד"ן מתחיל להזרים את הבוצה לים

ינואר 2011 הוועדה למתן היתרי הזרמת שפכים לים קובעת כי על איגודן לחדול מהזרמת הבוצה עד יוני 2012

יוני 2011 ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת מתירה לאיגודן להימנע מתשלום היטל הזרמת שפכים עד 2013. ההפסד למדינה:

כ־25 מיליון שקל

נובמבר 2011 מתחילה הקמת המפעל שיביא את סיום הזרמת הבוצה של גוש דן לים. איגודן מודיע כי הפסקת ההזרמה תידחה ל־2014

מרץ 2012 איגודן מבקש להאריך את היתר הזרמת הבוצה לים עד סוף 2015

אפריל 2013 איגודן משלם לראשונה היטל בעקבות הזרמת בוצת השפכים לים

דצמבר 2013 לאחר ששילם שלושה תשלומי היטל הזרמת שפכים, איגודן עותר לבג"ץ נגד השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, בדרישה לדחות את תשלום ההיטלים בשנה נוספת

ינואר 2015 תאריך הרצת המפעל החדש נדחה מינואר לאוגוסט, אף שלאיגודן נותרו שלושה חודשים בלבד להיתר הזרמת הבוצה

תגיות