אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השחקנים אולי בוסר, אבל המערכת רקובה צילום: גיל נחושתן

השחקנים אולי בוסר, אבל המערכת רקובה

מיעוט בוגרי מחלקות הנוער בקבוצות הכדורגל הבכירות בישראל מלמד שאין ראייה מערכתית מקצועית שמאפשרת קידום שחקנים מוכשרים. מה אפשר לעשות כדי לתקן את המצב?

21.01.2015, 10:26 | אוריאל דסקל

בשבועות האחרונים קבוצות הכדורגל הבכירות של אירופה רדפו אחרי ילד נורבגי בן 16 וחודש. מרטין אודגארד (Martin Ødegaard) משטרומגודסט (Strømsgodset) הוא "מסי הנורבגי", ועל פי הדיווחים, הוא יצטרף לריאל מדריד בקרוב לאחר שעשה טור בין הקבוצות הבכירות של אירופה.

קראו עוד בכלכליסט

שחקני הנוער של מכבי חיפה. צריכים "להשתפשף" במקומות אחרים?, צילום: גיל נחושתן שחקני הנוער של מכבי חיפה. צריכים "להשתפשף" במקומות אחרים? | צילום: גיל נחושתן שחקני הנוער של מכבי חיפה. צריכים "להשתפשף" במקומות אחרים?, צילום: גיל נחושתן

אודגארד יצטרף לקבוצה הספרדית לאחר שהוסכם כי אביו, עוזר מאמן בקבוצה נורבגית, יצטרף למועדון כמאמן. על פי הערכות, ריאל מדריד עשויה לשלם על השחקן בין 20 ל־30 מיליון יורו בסופו של דבר (תלוי הישגים עתידיים ומכירות עתידיות שלו).

מציאת עבודה לאב כחלק מעסקה להבאת קטין לקבוצה אינה המצאה של ריאל מדריד. קבוצות רבות עושות זאת. מנצ'סטר יונייטד, למשל, נתנה לאביו של "פרנצ'סקו טוטי החדש", דוידה פטרוצי, תפקיד כגנן באולד טראפורד. זה קרה ב־2009. ומהנקודה הזאת נשאל, ומה קרה עם פטרוצי? כיום הוא שחקן מקצועי בן 23 ברומניה.

וזה הסיכון הגדול ברכישת שחקן בן 16. אודגארד — שעל פי הכישורים שהפגין כשחקן בקבוצת הבוגרים של שטרומגודסט, יכול להגיע הכי גבוה שיש — עשוי להיות "המסי הבא" אבל הוא גם יכול להיות פרדי אדו הבא. האמריקאי בן ה־25 היה בגיל 14 "הדבר הבא" או "פלה האמריקאי", אבל בחודש שעבר שוחרר מקבוצת הכדורגל הסרבית FK ז'גודינה. הוא היה חתום על חוזה לשישה חודשים בקבוצה ולא שיחק דקה אחת בליגה. זה שחקן שבגיל 14 הופיע במדי DC יונייטד ב־MLS ועבר בבנפיקה, מונאקו וקבוצות נוספות בטורקיה ויוון, אבל בסך הכל שיחק רק 87 משחקי ליגה בשמונה שנים מאז עזב את ליגת ה־MLS.

השאלה הגדולה היא: האם אודגארד בשל מספיק כדי להיות שחקן הקבוצה הבוגרת כבר עכשיו או שהוא יגדל לאכזב כמו ילדי פלא אחרים?

מרקו רויס. היה צריך לשחק בקבוצה הבוגרת בגיל 19 כדי להיות השחקן שהוא היום, צילום: רויטרס מרקו רויס. היה צריך לשחק בקבוצה הבוגרת בגיל 19 כדי להיות השחקן שהוא היום | צילום: רויטרס מרקו רויס. היה צריך לשחק בקבוצה הבוגרת בגיל 19 כדי להיות השחקן שהוא היום, צילום: רויטרס

שפשוף נעים

 

זו שאלה שלא שואלים רק בקשר לאודגארד, זו שאלה שכל מאמן כדורגל שואל את עצמו. בספרד, בסרביה, בפינלנד ובישראל. ובישראל, בהרבה מובנים ובעיקר אצל קבוצות גדולות, זו שאלה שבדרך כלל עונים עליה ב"לא".

למשל, בוגרי מחלקת הנוער המצוינת של מכבי חיפה מוצאים את עצמם בכל מקום מלבד מכבי חיפה.

"קבוצות מתרצות אי־קידום שחקנים באמרות כגון 'הוא לא מוכן' או 'הוא צריך 'להשתפשף' במקום אחר'", אומר ד"ר מרק ורטהיים, ראש המרכז לקידום הספורט והמרכז לקואורדינציה בישראל וחבר מערכת הספורט ההישגי בגרמניה. "העניין הוא שהשחקנים האלה צריכים לשחק בקבוצה שלהם כדי להתקדם. זה ממש חלק מהאימון שלהם. אנחנו רואים בעולם שלצעירים רבים נותנים לשחק, וזה עובד היטב".

הבונדסליגה היא דוגמה לליגה שרואה בקידום צעירים ממחלקות הנוער שלה מטרה, ועושה מה שצריך כדי לשלב אותם בסגלי הקבוצות. הבונדסליגה ביחד עם הליגה הצרפתית היא הליגה הגדולה הכי צעירה באירופה (גיל ממוצע של 25.9), כשיותר מחצי מקבוצות הליגה עם סגל בגיל ממוצע של 25 וממוצע ההישארות של שחקנים באותה קבוצה הוא הגבוה באירופה (2.91 שנים). כלומר, הסגל מלא בשחקנים צעירים שמשחקים כבר הרבה מאוד זמן בקבוצה שלהם.

"זה בגלל שהמערכת הגרמנית מכתיבה חשיבה על איזון בין צעירים לבין ניסיון", מסביר ורטהיים. "כמנהל ספורטיבי בהתאחדות לכדורגל, לפני שעבר לבאיירן מינכן, מתיאס זאמר אמר שחייבים לקדם שחקנים צעירים לסגלי הקבוצות הבוגרות כדי להשלים את הליך הפיכתם לשחקנים מקצוענים. ככה, למשל, על מרקו רויס כשהיה בן ה־19אמר זאמר 'שמבחינה תנועתית וטכנית, הוא בשל וחייב לשחק ברמות הגבוהות כדי להשתפר' והזמין אותו לנבחרת הגרמנית כדי ללחוץ על קבוצתו לקדם אותו בבוגרים. בבורוסיה מנשנגלדבאך, הקבוצה של רויס, לא אהבו את ההתערבות וציינו ש'הוא לא בשל', אבל בסופו של דבר נתנו לו לשחק והשאר היסטוריה".

סיפור דומה קרה גם לתומאס מולר, אחד השחקנים החשובים בנבחרת הגרמנית. כשהיה בן 20 טענו עליו בבאיירן מינכן ש"אינו בשל", אבל יואכים לב, המאמן שמאמין בבחירת צעירים כאסטרטגיה, דחף אותו לנבחרת הבוגרת ומשם, בעצם, מולר תפס מקום בהרכב של באיירן מינכן.

עם השנים שיתוף הפעולה בין מועדונים להתאחדות לכדורגל התקדם, וכיום ההתאחדות בעצם מסייעת לקבוצות הגרמניות למצוא את השחקן המתאים ולשלב אותו בתוך הקבוצה הבוגרת. "לא לחינם יואכים לב הקדיש את פרס המאמן השנה שלו לכל המאמנים בגרמניה", אומר ורטהיים. "לגרמניה יש היום הכי הרבה שחקנים ברמה הגבוהה ביותר בגלל שהמועדונים וההתאחדות משתפים פעולה לקידום השחקנים הצעירים".

שחקני אייאקס. בהולנד הגיל הממוצע של השחקנים בסגל הוא הנמוך באירופה (24.2), ומדי שנה מצטרפים 1.78 שחקנים מהאקדמיה לסגל קבוצתם , צילום: אי פי איי שחקני אייאקס. בהולנד הגיל הממוצע של השחקנים בסגל הוא הנמוך באירופה (24.2), ומדי שנה מצטרפים 1.78 שחקנים מהאקדמיה לסגל קבוצתם | צילום: אי פי איי שחקני אייאקס. בהולנד הגיל הממוצע של השחקנים בסגל הוא הנמוך באירופה (24.2), ומדי שנה מצטרפים 1.78 שחקנים מהאקדמיה לסגל קבוצתם , צילום: אי פי איי

דינמיות ויציבות

 

בגרמניה "המערכת דורשת מהנבחרת דינמיות ויציבות" על פי ורטהיים. "מצד אחד, לשתף צעירים שמוסיפים אנרגיות ודינמיות לסגנון המשחק אבל מצד שני, להציב אותם לצד שחקנים מנוסים שיידעו ללמד אותם ולאזן אותם. והכל נעשה במערכת שמדברת את אותה שפה וחיה את אותו סגנון. מה שחשוב כאן זה קשר רציף ויומיומי בין השחקן לבין המערכת שמקדמת אותו. בישראל אנחנו רואים שהשחקנים 'מושאלים' לקבוצות אחרות כדי 'להשתפשף', אבל בטווח הארוך זה פוגע ביכולת של הקבוצה לשלב את הצעירים שלה בקבוצה".

בהולנד שילוב הצעירים אפילו מתקדם יותר מאשר בגרמניה. בהולנד הגיל הממוצע של השחקנים בסגל הוא הנמוך באירופה (24.2), ומדי שנה מצטרפים 1.78 שחקנים מהאקדמיה לסגל קבוצתם (לעומת גרמניה שם מצטרפים מדי שנה 0.72 שחקנים מהאקדמיה לסגלים).

אחת הסיבות לכך היא "קבוצת ביניים". קבוצה שמאפשרת קידום שחקנים — אם בליגת מילואים או בקבוצת מילואים בליגה נמוכה יותר. "בהולנד וגם במדינות כדורגל מתקדמות אחרות כגון ספרד, גרמניה וצרפת יש קבוצה שהיא בין קבוצת הנוער לקבוצה הבוגרת", אומר זאביק זלצר, מאמן כדורגל ולשעבר המנהל המקצועי של הנבחרות הצעירות בישראל. "הקבוצה הזאת משחקת בליגה נמוכה יותר או בליגת מילואים ומאפשרת לשחקנים בני 19, 20, 21 לשחק מדי שבוע במסגרת תחרותית. הרמה סבירה, אין תחליף לתחרותיות, מתח ולחץ. דברים שהם לא יקבלו באימונים בלבד. אין תחליף למשחק".

בספרד יש לקבוצות גדולות קבוצת ב' — שם משחקים בוגרי מחלקת הנוער שלא הגיעו לקבוצה הבוגרת, אבל יש להם לאן להתקדם. הקבוצות הללו משחקות בליגות הנמוכות ואסור להן לעלות לליגות המקצועניות, אבל השחקנים נשארים באותה מערכת וגדלים על אותם ערכים שחשובים לקבוצה הבוגרת. "זה חלק חשוב בפיתוח השחקנים בכל ליגה שיש בה הרבה צעירים ומחלקות נוער טובות", אומר זלצר. "אצלנו הרבה פעם איכות מחלקות הנוער של קבוצות כגון מכבי חיפה ומכבי תל אביב לא באה לידי ביטוי בקבוצה הבוגרת, כי השחקנים לא יכולים להיות מוכנים למשחק תחרותי בלי משחקים תחרותיים, והמאמנים של הקבוצה הבוגרת לא מוכנים להסתכן בשיתוף צעירים".

בישראל יש כמה בעיות אובייקטיביות ביצירת אקלים שיאפשר קידום שחקנים בכל מערכת. "אין מספיק מתקנים", אומר זלצר. "ל־70% מהמועדונים יש רק מגרש אחד שהם יכולים לקיים עליו אימונים, וכולם, מבית הספר לכדורגל ועד הקבוצה הבוגרת, מקיימים עליו אימונים. זו בעיה".

שחקני מכבי תל אביב. צריך קבוצות בת או ליגת מילואים?, צילום: ראובן שוורץ שחקני מכבי תל אביב. צריך קבוצות בת או ליגת מילואים? | צילום: ראובן שוורץ שחקני מכבי תל אביב. צריך קבוצות בת או ליגת מילואים?, צילום: ראובן שוורץ

מאבדים כישרונות

 

אבל בעיה גדולה עוד יותר היא חוסר ההבנה של הרשויות לגבי התפקיד שלהן בקידום שחקנים צעירים. "מינהלת הליגה הישראלית צריכה להבין את תפקידה המקצועי", אומר ורטהיים. "אם ילמדו, למשל, מגרמניה, יראו שהליגה מכתיבה למועדונים את הדרישות מהאקדמיה ועד הבוגרים. זה כתנאי לקבל את הרישיון לנהל מועדון כדורגל מקצועני".

לפי ורטהיים, אין חשיבה לטווח ארוך בישראל ברמת המועדונים או ההתאחדות כדי לאפשר קידום שחקנים צעירים. "כל יום אומרים לי 'השחקן הזה לא מוכן לבוגרים' או 'שחקני הנוער לא בשלים'. אבל מי אשם, השחקנים? או המערכת שלא מאפשרת להם להיות מוכנים? זו מערכת שמעדיפה לשלוח אותם לליגה א', לליגה לאומית או לקבוצה אחרת בליגת העל אפילו. זה לנתק אותם מהמערכת שבה גדלו, ואז לקוות שהם ילמדו לשחות לבד במים העמוקים. העולם מתקדם, יש היום ידע רב בחשיבה מערכתית שמאפשרת יותר קידום צעירים. אנחנו מאבדים הרבה מאוד שחקנים מוכשרים בגלל שאין לנו חשיבה כזו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות