אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סוף עונת המדדים הנמוכים עשוי להוות הזדמנות ליצירת פוזיציה צמודה

השורה התחתונה

סוף עונת המדדים הנמוכים עשוי להוות הזדמנות ליצירת פוזיציה צמודה

האינפלציה הממוצעת בספטמבר־פברואר ירדה בעשור האחרון ב־0.4% ואילו במרץ־אוגוסט היא עלתה ב־2.4%. כדאי להיערך בהתאם

21.01.2015, 08:00 | זיו שמש ודרור גילאון
מדד המחירים של דצמבר הפתיע שוב כשנותר ללא שינוי, בזמן שהערכות החזאים היו לעלייה של 0.2%. גם המדדים הבאים צפויים להיות מעניינים, כאשר הירידה במחירי הדלק, המים והחשמל מצטרפת לעונה של מדדים נמוכים בכל מקרה. בהתאם, על פי הערכות, צפויה ירידה של 1%–1.3% במדד המחירים לצרכן בחודשיים הקרובים, והאינפלציה הנמוכה אינה צפויה לשנות כיוון בתקופה הנראית לעין כאשר רמות המחירים בארץ מושפעות מהמגמה העולמית של קריסת מחירי הנפט והסחורות.

החשש בעולם מדפלציה מוביל את הבנקים המרכזיים לפעולות שונות, כמו החלטת הבנק המרכזי של שוויץ לקבוע ריבית שלילית של 0.75% במקביל להפסקת הקיבוע של שער הפרנק השוויצרי לדולר וליורו, שהביאה להתחזקות מדהימה של כ־20% בשער הפרנק מול היורו והדולר.

פעולה זו של הבנק השוויצרי ממחישה היטב עד כמה קשה להילחם במערבולת הדפלציונית. התחזקות הפרנק עלולה להעמיק את הדפלציה שם ולעורר פעולות נוספות שיעזרו להרים מעט את האינפלציה. מבחינת מדינות הגוש היורו, האינפלציה השלילית ב־2014 בשילוב צמיחה אפסית מובילה את המשקיעים להעריך כי התערבות מוניטרית אגרסיבית בצורת הרחבה כמותית נמצאת בפתח. התוצאה: האג"ח של ממשלת גרמניה לעשר שנים מגלמות תשואה לפדיון של 0.45% בלבד, והיורו כבר צנח ב־15% מול הדולר בששת החודשים האחרונים. גם בארה"ב רואים את הקושי של השוויצרים לבלום את הדפלציה, ויחד עם הירידה החדה בציפיות האינפלציה נשמעים קולות הקוראים לדחות את העלאת הריבית.

ליבוא הדפלציה מחו"ל מצטרף גם נושא יוקר המחיה בישראל. המודעות הצרכנית גברה, והצרכן הישראלי מגדיל את הרכישות בחו"ל. אחת הפרשנויות הפוליטיות לסוגיית יוקר המחיה בישראל היא שהאווירה הציבורית עשויה לבוא לידי ביטוי גם בבחירות לכנסת במרץ ולהוביל לממשלה חברתית יותר שתפעל להורדת מחירים שצפויה לגרור המשך אינפלציה נמוכה. לאור ההערכות שלא צפויה אינפלציה בתקופה הקרובה, מעניין לנתח את ציפיות האינפלציה בשוק שעומדות על 0.7% לשנתיים, 1.3% לחמש שנים ו־1.7% בלבד בממוצע לעשר שנים.

בעוד הבנקים המרכזיים נוקטים צעדים אגרסיביים כדי ליצור אינפלציה שנתית של 2%, מעריכים המשקיעים כי האינפלציה תישאר נמוכה מכך לפחות עד 2019. ניתן להניח שמרבית המידע לגבי רמת האינפלציה הנמוכה כבר מגולמת בשוק, ואינפלציה נמוכה לא צפויה להפתיע את המשקיעים. אך האם ייתכן כי האינפלציה בפועל תהיה גבוהה מהציפיות וההשקעה בצמודים תניב ביצועים עודפים, במיוחד לאחר פרסום מדד ינואר שצפוי לרדת בכ־0.7%?

על פי הערכות, ביום חמישי הקרוב יכריז הבנק המרכזי של אירופה על הדפסת יורו ורכישת אג"ח של מדינות האיחוד. מדובר במהלך קיצוני שאמור להזרים יורו לשווקים ומטרתו העיקרית היא לנסות ולמנוע את המשך הדפלציה. המשך אינפלציה נמוכה בארה"ב עשוי לדחות גם את העלאת הריבית שלה מצפים מרבית המשקיעים במחצית השנייה של השנה. שמירה על מדיניות מוניטרית מרחיבה מצד הפד בזמן שהכלכלה האמריקאית צומחת ושוק העבודה חזק, עשויה לתמוך באינפלציה בהמשך השנה.

גם בנק ישראל עשוי לנקוט צעדים מרחיבים נוספים בניסיון להילחם בדפלציה, במיוחד נוכח אינפלציה שלילית מצטברת של כ־1.1%, אשר על פי הערכות בשוק צפויה בשלושת החודשים הקרובים. התממשות התחזית למדדים השליליים עשויה להוביל את האינפלציה המצטברת ב־12 החודשים האחרונים לרמה שלילית משמעותית של 0.8% ולאתגר את בנק ישראל. תחום נוסף שעשוי לתמוך בניסיונותיו של בנק ישראל למנוע דפלציה הוא שוק העבודה. מעבר להעלאת שכר המינימום שאמורה להגדיל ביקושים, המצב התעסוקתי בארץ נראה חזק, לפחות על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מספר המועסקים במשק נמצא ברמת שיא, ושיעור האבטלה עומד על 5.6% בלבד. גם קצב הצמיחה של המשק מתאושש, ובנק ישראל מעריך צמיחה של כ־3.2% בשנה הקרובה.

קניות ברשת. הצרכן הישראלי מגדיל את הרכישות בחו"ל, צילום: שאטרסטוק קניות ברשת. הצרכן הישראלי מגדיל את הרכישות בחו"ל | צילום: שאטרסטוק קניות ברשת. הצרכן הישראלי מגדיל את הרכישות בחו"ל, צילום: שאטרסטוק

נוסיף לכך את העלייה בהכנסה הפנויה שנובעת מהירידה במחירי הדלק, החשמל והמים, אזי ניתן לומר שסביר שכל שקל שלא יוקצה לחשמל או דלק, יוקצה לצריכה. האם ייתכן שלאחר ירידה של יותר מ־50% במחיר הנפט נראה תיקון כלפי מעלה, במיוחד אם הדולר ימשיך להתחזק? במקרה כזה, הרי שצפויה השפעה גם על האינפלציה בישראל. בחינת האינפלציה בשנים 2004–2014 מעלה כי ישנן שתי עונות למדדי המחירים לצרכן. בין החודשים ספטמבר עד פברואר האינפלציה הממוצעת היתה שלילית וירדה ב־0.4%, ולאחר מכן, במרץ עד אוגוסט, עלתה האינפלציה בממוצע ב־2.4%.

להערכתנו, לאחר פרסום מדד ינואר יחלו המשקיעים להכין את התיק לעונת המדדים הגבוהים. לכן כדאי להתחיל ליצור חלק מהפוזיציה לפני שינוי הטעמים.

השורה התחתונה: בחודשיים הקרובים המדד אמור לרדת ב־1% במצטבר. מגמה זו צפויה להשתנות במרץ, לכן כדאי להקדים ולהצטייד באחזקות צמודות

זיו שמש הוא מנכ"ל קרנות הנאמנות והפיננסים במנורה מבטחים. דרור גילאון הוא סמנכ"ל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות

תגיות