האם לומר לסטודנטית שהיא מסריחה?
פרופסור יקר, כיצד היית מתמודד עם סטודנטית שהיא, סליחה על הבוטות, מדיפה ריח? סטודנטים בשיעורים שלי התלוננו שהיא מפריעה להם להתרכז. אני רוצה לעורר אצלה את המודעות לבעיית הריח כדי שהיא תוכל לנסות לפתור אותה, אבל אין לי מושג איך. מאירה
מאירה היקרה,
אכן לא יהיה קל לשתף את התלמידה במידע הזה, אבל הצעד יועיל לה בטווח הארוך, ולא רק לה אלא גם לאנשים שבחייה, ואולי גם לך. לכן את צריכה לדבר איתה.
האפשרות להעביר לה את המידע בעילום שם עשויה להישמע מפתה. זה כמובן יחסוך לך את המבוכה, אבל לה זה לא יעזור. פסיכולוגים שבדקו זאת גילו בניסויים שכאשר מקבלים מכתב אהבה אנונימי זה נחמד, כי האי־ידיעה מאפשרת לנו לדמיין שאנשים רבים מעריצים אותנו; אבל התחושה הזאת לא תלווה פתק אלמוני שמבקר אותנו על תכונה שלילית, פחות או יותר מאותן הסיבות.
העצה שלי: קחי את הסטודנטית לשיחה אישית ובה ספרי לה על הבעיה. תוכלי להתחיל את השיחה בכך שתצייני שיש אנשים שיותר רגישים לריחות מאחרים, ושלהערכתך הרגישות שלה דווקא נמוכה מהממוצע. אחר כך אמרי לה שאחרים מצליחים להבחין בריח שלה, ושאת חוששת שזה עלול להקשות על הקשרים החברתיים שלה. לבסוף, הציעי לה את עזרתך המתמשכת, לא במחווה מילולית בלבד אלא בכנות, בתקופה שבה היא תנסה לגלות מה עובד עבורה ומה לא.
נקודה אחת אחרונה: לא מזמן החלטתי ביני לביני שבכל פעם שאני משוחח עם מישהו שתקוע לו משהו בשיניים, אעיר את תשומת לבו לכך. העובדה שהפכתי את ההחלטה הזאת לחוק עזרה לי מאוד, כיוון שעכשיו אני כבר לא צריך לשקול אם להעלות את הנקודה המביכה הזאת או לא. אני מעיר ב־100% מהמקרים, וב־100% מהמקרים אנשים הודו לי על כך.
7 תגובות לכתיבת תגובה