אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"לרגע אחד, דמיינו שאתם עובדים בסינרג'י כבלים"

"לרגע אחד, דמיינו שאתם עובדים בסינרג'י כבלים"

כך כותבת במכתב למשקיעים עדית אביסרור, מנהלת משאבי אנוש במפעל סינרג'י כבלים משדרות שעל סף קריסה

25.01.2015, 09:36 | גיל קליאן
"לרגע אחד: תדמיין שאתה עובד בסינרג'י כבלים, בשנות החמישים לחייך (גיל ממוצע במפעל), עובד כאן ביצור כ-8 ( שנים ותק ממוצע במפעל), עובד כ 240 שעות בחודש, משמרות . משמרת בוקר (יוצא בחמש בבוקר בהסעה מהבית), משמרת צהריים (חוזר הביתה ב 24:00 בלילה) ומשמרת לילה (אין צורך להוסיף...) . עובד גם משמרות של 12 שעות בסופ"ש. הכל כדי להגיע לשכר שיאפשר מחיה. לא הרבה יותר מזה". כך כותבת עדית אביסרור, מנהלת משאבי אנוש במפעל סינרג'י כבלים משדרות שעל סף קריסה. 2 מכתבים של אביסרור פורסמו אמש לבורסה, כאשר המפעל נמצא לקראת רגעי ההכרעה האחרונים שלו במאבק בין בעל השליטה, סטיבן אלבאום, וקרן פורטיסימו שרוצה להיכנס להשקעה בו, למחזיקי האג"ח.  

קראו עוד בכלכליסט

אביסרור כותבת כי היא רוצה שהמשקיעים יעצרו לרגע ויחשבו על הגורם האנושי במפעל, ומנסה לתת פנים לסעיף הלאקוני "שכר עבודה". אביסרור כותבת: "אתה עובד 240 שעות בחודש ומגיע למשכורות נטו של סביב 8000 שקל. משכנתא. אוכל. רמת חיים בסיסית למשפחה. לא מצליח לחסוך שקל ", לימים הקרים". אבל אתה יודע. זה מפעל גדול. חיוני. תמיד הייתה בו עבודה . נכון, בחודשים האחרונים כבר היו פחות שעות , פחות שכר אבל ביקשו ממך להיות סבלני והמשכת לעבוד. צמצמת הוצאות, לקחת הלוואות , ניסית להישאר אופטימי..."

"ידעת תמיד, שלמרות הכול, המשכורת תמיד תגיע בזמן. גם הבנק שלך יודע את זה. אז אתה ממשיך בשגרת החיים שלך עוד יום עוד חודש עוד שנה. אבל החודש, הכול מתערער. הוציאו את העובדים לחופש. גם כשעובדים,אין שעות נוספות ואתה יודע שכשתגיע ליום קבלת השכר , יהיה שם סכום שבקושי יספיק. אולי , אולי 4500 שקל".

"אתה יודע שצריך להתקשר לבנק להגיד להם שזה זמני. שבינואר כבר יודעים שתעבדו שוב. אבל ההתמודדות עם הפקיד בבנק מיותרת לך. ואתה ,גם אתה, כבר לא כל כך מאמין למה שרצית להגיד לבנק... ואז מגיע ה 7/1. ואומרים שהמשכורות לא יעברו לבנק. שלא מקבלים שכר. לפחות לא בינתיים. לא יודעים מתי .שצריך להיות סבלניים. שנלחמים עבורך. עבור החברה", הוסיפה.

"והשמיים נופלים עליך. אין לך מושג מה עושים מכאן . מבוי סתום. תהום גדולה. אז יש לי במפעל כ-190 עובדים במחלקות היצור ותומכי היצור. וככה יראה הבוקר של רובם מחר אם הניסיון לשכנע את בנק הפועלים לאשר את העברת השכר ולהעמיק עוד קצת את חובות סינרג'י כלפיו לא יצלח/צלח... מקווה ששיקפתי נאמנה וברזולציה גבוהה יותר את המושג 'שכר העובדים'".

בפתח מכתבה מבקשת אביסרור ממחזיקי האג"ח, בעל השליטה, קרן פורטיסימו וכל עורכי הדין שעוסקים בתיק: "לאחר ימים ארוכים (שלא לומר חודשים ארוכים...) של מו"מ מתמשך בהם אתם עוסקים בדיני חברות,דיני חוזים, השקעות,רגולציות, ועוד עניינים ברומו של עולם (או של חוזים) אני רק רוצה להזכיר פה קבל עם ועדה שיש פה גם עניין של דיני נפשות.... כמי שאמונה במפעל על המשאב האנושי ,ברור לי שאני חייבת ,לנסות לפחות, להפוך את הנושא הזה למשמעותי ובעיקר למוחשי גם בעינכם".

 

הסאגה של סינרג'י כבלים תקועה כיום בין אלבאום ופורטיסימו שמתעקשים על פטור מתביעות שיינתן לחברה (על רקע טענות קשות של מחזיקי האג"ח על התנהלות החברה לאורך ההסדר), לבין מחזיקי האג"ח, שסופגים תספורת עמוקה. במהלך סוף השבוע הציעו אלבאום ופורטיסימו למחזיקי האג"ח פיצוי של 3 מיליון שקל תמורת אותו פטור, וכעת העניין עומד להכרעת אסיפת בעלי האג"ח בחברה.

ההסדר בסינרג'י כבלים מבוסס על הזרמה של 15 מיליון שקל מצד אלבאום ופורטיסימו (שלא הזרימו כסף בינתיים)וכמו כן מחיקה של החברה מהמסחר בבורסה, כאשר מלוא מניותיה יועברו לקרן פורטיסימו (60%) ולאלבאום (40%) תמורת הזרמת ההון, שתאפשר קודם כל תשלומים לעובדי החברה. בנוסף, אלבאום יוותר על הלוואות בעלים של 14 מיליון שקל שהעמיד בעבר לחברה. כחלק מההסדר, מחזיקי האג"ח היו אמורים לעבור תספורת עמוקה - כאשר במקום חוב של 86 מיליון שקל, ייאלצו להסתפק בחוב של 25.5 מיליון שקל שייפרס מחדש. מדובר בתספורת של 70%. מדובר בהסדר חוב שני בחברה, שהגיעה למצב דומה גם ב-2010, כאשר ההסדר ב-2010 לא כלל תספורת אלא רק פריסה מחדש של החוב.

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
סליחה, אבל אני השקעתי חסכונות בחברה שלך
בחסכונות שלי קניתי מניות והפסדתי כמעט את כל כספי כי המנהלים והעובדים כנראה לא עשו את עבודתם כמו שצריך. מילא זה, אני יכול להאשים רק את עצמי שהשקעתי בכם, אבל קניתי גם אג"ח בחסכונות שלי ואת החובות צריך להחזיר לי, ואם לא, אז לפרק את המפעל, כי החסכונות שלי אחרי ששילמתי עליהם מס לא פחות חשובים מהמשכורות העתידיות שלכם. אם המפעל אינו יכול לעבוד ולהרויח, שימכרו את נכסיו ויחזירו לי כמה שיותר מתוך החוב אלי.
יריב  |  25.01.15
2.
אני מדמיין
את זה שהמפעל בעוד שנתיים או שנה יחזור שוב לאי יכולת תשלומים. עם המפעל בכאילו חובות יש סיבה. או שניסו להתייעל ולא הצליחו יתכן וזה בלתי אפשרי או שגנבו, גם זה קורה. או שפשוט לא צריך אתכם, ואם כל הצער שבדבר, אין שום סיבה שאנשים יעבדו 240 שעות בחודש 24/7 בשביל מפעל שלא מסוגל להרוויח. בסופו של דבר אני מניח שיש גם ספקים שחייבים להם כסף, ולא רק בעלי אג"ח כך שהמפעל הזה פוגע לא רק בעובדיו אלא ברבים אחרים. מה שכן על המדינה כן לעזור למפעלים לקום באזור שם, ופיתרונות אל חסר, למשל ארנונה אפס, למשל אחוז המיסוי על דיווידנד ירד למפעל שנמצע שם. לא חסר פיתרונות כך שגם לאנשים בני חמישים תהיה עבודה.
זק  |  25.01.15
1.
אסור לדבר בשפה הזאת, אלא אם כן אתם רוצים שכל המדינה תפשוט רגל
מפעל צריך לדעת שפה בינרית, יש רווח או אין רווח. מפעל שלא יכול לעמוד על הרגליים חייב ליפול, להנשים תעשיה מתה זה יעשה רק רע לכולם. אני לא מכיר את השור של סינרג'י, אבל המדינה כבר היום מנשימה מאות מפעלים בתחומי המזון והטקסטיל מסיבות פוליטיות. האם אתם רוצים שנגיע למצב של יון ?
קפיטליסט ציני  |  25.01.15