הדולר מעל ל-4 שקלים. לאן הולכים מכאן?

"בנק ישראל נמצא בבעיה לקראת החלטת הריבית מחר על רקע ההתחזקות המשמעותית של השקל מול סל המטבעות", כך טוען רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של מ-IBI בראיון ל"כלכליסט TV", בתגובה לנעשה בשוק המט"ח העולמי ובמסחר בשקל בפרט על רקע השקת ההרחבה הכמותית באירופה ביום חמישי האחרון.  

המסחר התנודתי בשוק המט"ח החל בתחילת השבוע שעבר כשהשיא היה ביום חמישי אחר הצהריים עם ההכרזה הרשמית על ההרחבה הכמותית בגוש היורו. עם זאת, לאחר קביעת השערים היציגים של היורו והדולר ביום שישי האחרון התהפכה מגמת המסחר. עד שעות הערב התחזק המטבע האירופי בכ־0.9% במהלך המסחר הבין־בנקאי לרמה של 4.49 שקלים, בעוד שהדולר המשיך להתחזק מול השקל לאחר קביעת השער היציג על קצת יותר מ־1%, ושערו במסחר הבין־בנקאי אף חצה את רף 4 השקלים לדולר עד ל-4.0082 שקלים.

גוזלן: "ברגע שהבנק המרכזי באירופה החליט להזרים כל כך הרבה כסף לשוק - המטבע האירופי נחלש וימשיך להיחלש על חשבון הדולר. בנוסף, הנכסים הפיננסים באירופה ימשיכו לתפקד - בדיוק כמו שראינו אחרי התוכניות המקבילות ביפן ובארה"ב".

לגבי החלטת הריבית של בנק ישראל מחר בשעה 16:00, אומר גוזלן כי "העניין הוא שהבנקים האחרים הרבה יותר אגרסיבים מבנק ישראל בתקופה האחרונה. הבנק המרכזי שלנו נמצא בבעיה. הריבית מחר תישאר, ככל הנראה, ללא שינוי אולם הסבירות כי היא תרד בתקופה הקרובה - גדלה משמעותית".

הריבית גם ככה נמוכה, מה ניתן לעשות?

דבר ראשון הריבית בישראל עומדת על 0.25% וניתן להוריד אותה בעוד 25 נקודות בסיס. בנוסף בנק ישראל יכול וצריך להוסיף ודאות לשווקים. הוא יכול למשל להודיע שהריבית בישראל תישאר נמוכה יותר מהריבית בארה"ב למשך השנה או השנתיים הקרובות ובכך להכניס ודאות לשווקים".

גם בבנק אגוד התייחסו להתחזקות של הדולר וכתבו: "אין ספק כי המסחר בשוק המט"ח יושפע בשבועות הקרובים מתוכנית רכישת האג"ח בגובה 60 מיליארד יורו מדי חודש עד ספטמבר 2016 ומהבחירות ביוון, שיערכו היום. הדולר צפוי להמשיך במגמת ההתחזקות מול המטבעות העיקריים ובעיקר מול היורו. מול השקל, נקודות התנגדות להמשך התחזקות הדולר נמצאות ב- 4.057 שקלים ואחר כך ב- 4.10 שקלים. נקודות תמיכה לדולר נמצאות ב- 3.88 שקלים וב-3.80 שקלים".

לפי יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון כדאי לשים לב לגל האקזיטים של החברות הישראליות בשבוע האחרון. "גם אם לא כל תמורות המט"ח מגיעות מיידית לשוק המט"ח להמרה לשקלים, מדובר בגורם משמעותי התומך בייסוף בשקל".

עם זאת, חשוב לזכור כי בישראל לא כל מה שטוב לכלל הציבור טוב ליצואנים, ולהפך. ירידת ערך היורו מול השקל תפגע ביצואנים הישראלים לאירופה, ומדינות האיחוד האירופי הן כיום יעד היצוא העיקרי (יותר מ־30%) של ישראל. נוסף לכך, כאשר היורו נחלש מול הדולר ומול מטבעות אחרים, אירופה הופכת לתחרותית יותר בעולם. כשיגיע היום שבו בגלל ירידת ערך היורו יתברר לצרכן האמריקאי שמוצר אירופי זול כעת ממוצר מקביל מישראל, היצוא הישראלי יהיה בצרה אפילו גדולה יותר.

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל | צילום: עומר מסינגר