צילום: תומי הרפז
הכוכב הנוכחי
יותר מעשור אחרי ההפסד ההוא בגמר, הראל סקעת מדויק, מציג מיומנות גדולה בבלדות ועדיין משגע את המעריצות הצעירות. הגיע הזמן לשחרר את הטראומה
הראל סקעת עלה לבמת הזאפה בהרצליה עם להקתו ופתח עם "אלף". מי שרגיל לראות אותו רק בטלוויזיה אולי פספס את הכריזמה ואת היכולת לשגע את המעריצות עם כל חיוך ולזכות בצרחה על כל תנועת אגן, וכיף לראות את זה. האולם מלא, עם רוב מוחלט של נשים צעירות וגם קצת משפחות. משהו בקהל נראה כאילו הוא קפא בזמן - יותר מעשר שנים אחרי הריאליטי, וסקעת עדיין מושך קהל מאוד צעיר.
כשסקעת שר "אני ממש רוצה לברוח אבל לא יודע לאן" מתוך השיר "עוד יאיר עליי" אני מאמין לו, וזה חתיכת הישג לזמר פופ בשיאו. סקעת הוא זמר משופשף ומדויק, שיודע את מלאכת סיפוק הקהל ומיומן ביותר בתחום הבלדות. רק תנו לו מיקרופון, פסנתר וכלי נשיפה - וזה יעבוד. "בתוך" המדויק עם הכניסה היפה של החליל הוא רק דוגמה אחת לרגע יפה שכזה. עד סוף ההופעה סקעת עוד ירים את אחרוני היושבים על הרגליים ואפילו יגרום להם לרקוד, לאט לאט ובהדרגה.
הנוכחות של העיסוק הנוסף של סקעת - שופט בתוכנית "הכוכב הבא" - מרחפת לאורך כל ההופעה. זה צץ כשהוא מברך על ההזדמנות לקום מכיסא השופט ולהופיע, כשהוא מדבר על הדברים שהוא מעלה לרשתות החברתיות, או כשהוא מביא בהפתעה אורח מיוחד - פליט התוכנית עומר ראובן, שהחספוס הקל בקולו נתן קונטרה נחמדה לדיוק הממלכתי של סקעת.
סקעת גם זרק כמה בדיחות על השתתפותו באותו "כוכב נולד", וחלקן היו מוצלחות. לדוגמה, כשהוא חשד שהקהל עסוק מדי בצילומים והודעות SMS, הוא שאל: "עכשיו אתם מסמסים? הייתם צריכים לסמס ב־2004".
ובכל זאת, היה שלב שזה כבר הרגיש קצת יותר מדי. השחזור של "הנני כאן" מאותו ערב גורלי בניצנים נתן תחושה שסקעת מתעקש לדרוך במקום, כאילו לא הוציא מאז שלושה אלבומים (ואחד בדרך) וזכה בכמה פרסי זמר השנה. זה אפילו פחות ברור כשדקות לפני כן הוא סיפר על תהליך נפשי שעבר, שבעקבותיו החליט שהדבר הכי חשוב הוא ה"כאן ועכשיו" (ואז קרץ בציניות לילדות הסלפי וביקש מהן להמשיך ללחוץ על מסך המגע).
מצד שני, לא נראה שמישהי בקהל יצאה מאוכזבת. בסך הכל סקעת והלהקה שלו הציגו מופע שתפור למידותיו עם מעט רגעים מוזיקליים מיותרים, ועם קלילות והומור עצמי מוצלח.
אם יש איזושהי בעייתיות בהופעה המושקעת, היא לא במה שחסר אלא במה שכדאי להוריד: קצת פחות דיבורים מסורבלים על נפש האמן, קצת לשחרר מהטראומה של "כוכב נולד", ובהחלט יש פה משהו טוב.
ההופעה הבאה: 31 בינואר, ברלה, להבות חביבה.
רגעים שנזכור ביום שאחרי:
1. "בתוך". הבחור יודע לשיר בלדות, אי אפשר לקחת את זה ממנו2. "הרוח תשנה את כיוונה". הקהל סוף סוף רוקד, ולקראת הסוף עוצרים כדי להסתלבט על מרדף הסלפי
3. ניצנים 2004. לא נשכח ולא נסלח
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה