ביקורת ספר: "ולטר רתנאו - טרגדיה יהודית גרמנית", שולמית וולקוב

ביוגרפיה של מי שהיה שר החוץ של גרמניה בין שתי מלחמות העולם, היהודי הראשון (ועד כה גם האחרון) למלא את התפקיד.

קהל היעד: מתעניינים בהיסטוריה, פוליטיקה, עסקים - ובעיקר בשילוב של שלושתם.

דבר המבקרת: רבות דובר ונכתב כבר על הטרגדיה הכפולה של יהודי אירופה, אלה שראו בעצמם חלק בלתי נפרד מהתרבות והלאומיות המקומית רק כדי לגלות, עם עליית הנאצים לשלטון, עד כמה טעו. לביוגרפיה של ולטר רתנאו אין לכאורה שום קשר לנאציזם - הוא נרצח ביוני 1922 ואלו עלו לשלטון רק ב־1933 - אולם היא מספקת, באמצעות סיפורו של אדם יחיד, תמצות של הלך הרוח בגרמניה ובאירופה בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה.

השאלות שבהן עסק רתנאו אופייניות לבני התקופה, ובראשן שאלת המודרניות והתיעוש אל מול "הנשמה". ואולם, בהיותו יהודי, רתנאו גם עסק בשאלות של שייכות, החל בחיבור המוקדם "שמע ישראל" שבו הביע דעות אנטישמיות וכלה בסוג של הגנה על היהדות מאוחר יותר. רתנאו, שסירב להתנצר, נע תמיד על הקו הדק שבין גאווה ביהדותו לבין שנאת יהודים - בעיקר אלו הלא־נאורים, שסירבו להיטמע בחברה הגרמנית. השניות הזאת, האופיינית לבני דורו, מעצימה ומכפילה את "הטרגדיה היהודית גרמנית", כשם הספר.

ולטר רתנאו | צילום: איי אף פי

לפי הספר רתנאו עצמו, בנו של מייסד AEG, היה אדם מרתק באותה מידה שהיה בלתי נסבל. הוא היה איש עסקים שהיטיב להבין את חשיבות הכלכלה לסדר העולמי ולפוליטיקה (הוא טען כי "הכלכלה היא הגורל" וחזה במידה רבה את גוש היורו), אינטלקטואל שכתב רבי־מכר (ובהם "ביקורת זמננו" הידוע), אדם שחוג מכריו כלל את האליטה של זמנו (הסופר רוברט מוסיל ביסס עליו את ד"ר פול ארנהיים, אחת הדמויות הראשיות ב"האיש ללא תכונות"). ועם זאת, הוא היה גם בודד להחריד, בדידות שנבעה הן ממה שהיה - יהודי עשיר כקורח - והן ממי שהיה, אדם בעל בעיות חברתיות ורגשיות קשות. הוא היה שנוא ולא מובן על ידי סביבתו, נרפה ומהיר להחליף דעות, מטיפן ויללן. במידה רבה רתנאו הוא אנטי־גיבור, מה שרק הופך אותו לגיבור מעניין יותר, ואת הספר כולו לקריאה מרתקת.

ציטוט למזכרת: "הרי לנו תעשיין עשיר הכותב על האינטרסים של דלת העם; איש עסקים העוטה אדרת של פילוסוף; יהודי המהלל את מעלות הגרמניות. השילוב עורר באנשים אי־נחת, לעתים חשד של ממש ואף עוינות".

› שורה תחתונה: מעורר מחשבה.