עוד מפקח שהעדיף בנקים על צרכנים

יתרה מכך, זקן עשה כמה וכמה צעדים בשביל להגדיל את יציבות הבנקים במהלך הקדנציה שלו. זה קרה בעיקר אחרי שהפנים כי ייתכן שמתנפחת פה בועת משכנתאות כתוצאה ממחירי הדיור הגבוהים ומהריבית הנמוכה שמתדלקת את הביקוש למשכנתאות. אחרי שהפנים את זה, והפנים את פוטנציאל הנזק — אחרי הכל, המשכנתאות כבר מהוות שליש מכלל האשראי שהבנקים חילקו — הוא התחיל להטיל עוד ועוד מגבלות על מתן משכנתאות בשביל לגרום לכך שהן פחות מסוכנות עבור הבנקים שמחלקים אותן (ויותר קשות להשגה עבור הזוגות הצעירים שרוצים לגור בדירה משלהם).

הניסיון להגביר את התחרות לא הצליח

למרות ההצלחה הזו, זקן נכשל בתפקיד אחר, לא פחות חשוב. הוא לא הצליח להכניס תחרות לענף הבנקאות. אז נכון, גם קודמיו לא הצליחו בזה, וחלקם לא ממש ניסו. אבל אצל זקן זה היה אחרת. ניכר שהוא באמת היה רוצה שהתחרות תגדל. שבאמת אכפת לו מזה. וזו הנקודה הכי מתסכלת: הפער בין הרצון לבין חוסר היכולת לבצע.

ייאמר לזכותו שהוא ניסה. הוא קידם כל מיני צעדים. הוא הקים ועדה להגברת התחרותיות (כיישום אחת מהמלצות ועדת טרכטנברג), שהמליצה המלצות קונקרטיות, ואפילו יישם חלק מההמלצות. אבל אלה היו המלצות קטנות יחסית. את הדבר החשוב מכל להגברת התחרותיות בענף הבנקאות — כלומר, הכנסת שחקנים חדשים — הוא לא הצליח לעשות.

דודו זקן | צילום: מיקי אלון

הוא לא הצליח להביא להקמתו של בנק אינטרנטי, הוא לא הצליח להביא להקמתו של איגוד אשראי (בנק "חברתי", שיציע ריבית טובה יותר על הפיקדונות וריבית נמוכה יותר על ההלוואות), לא הצליח להביא להקמת מאגר נתוני דירוג אשראי שהיה יכול להגדיל את התחרות בין השחקנים הקיימים. בכל אלה הוא פשוט לא הצליח. ניסה, אבל לא מספיק.

פרישה דווקא לפני ההזדמנות לשינוי

זקן לא היה מפקח רע. הוא גם לא היה מפקח מנותק. בניגוד לאחרים בבנק ישראל, ובניגוד לקודמיו, הוא היה הרבה יותר מחובר לעם היושב בציון. פקיד ירושלמי, עושה בעצמו את הקניות בסופר, למד על בשרו מה זה מינוס ומה זה פלוס. יהיה מפתיע מאוד לראות אותו מתברג בצמרת אחד הבנקים בתום תקופת הצינון.

ובכל זאת, את התנפחות בועת האשראי הצרכני (ההלוואות שניתנות לכל המטרות מלבד משכנתאות) הוא לא תפס בזמן, ואת התחרות הוא לא הצליח להרים.

פרישתו מגיעה רגע לפני שנפתח חלון הזדמנויות היסטורי להגברת התחרות בין הבנקים. רגע לפני שמועמד כמו משה כחלון מגיע לזירה חמוש באג'נדה נחושה בעניין, רגע לפני שכמה ועדות מקצועיות מסיימות את עבודתן וממליצות כיצד להכניס שחקנים חדשים לתחום וכיצד להגביר את התחרות מצד גופים חוץ־בנקאיים.

למפקח הבא על הבנקים תהיה הזדמנות פז להצליח בדיוק איפה שזקן נכשל. כל זה בתנאי שהוא לא יבחר להעדיף את יציבות הבנקים בכל מחיר על פני התחרות, כפי שבבנק ישראל מעדיפים תמיד לעשות.