אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ייקור דמי ביטוח לאומי לעשירים יכול לסגור את הגירעון בקופתו צילום: אוראל כהן

ייקור דמי ביטוח לאומי לעשירים יכול לסגור את הגירעון בקופתו

גובה דמי ביטוח לאומי משתנה עד לתקרת שכר של 43 אלף שקל, ומעליה התשלום אחיד. לכן העשירון העליון משלם מעט באופן יחסי. במוסד מעריכים כי העלאת התקרה תוכל להכניס לו 1.5 מיליארד שקל בשנה, אך חוששים לעודד תרגילי מס

02.02.2015, 09:31 | מיקי פלד
בקרוב תצטרך הממשלה הבאה לקבל החלטות כבדות משקל: האם להעלות את גיל הפרישה במשק? האם להסכים לקיצוץ בקצבאות ביטוח לאומי, להעלות את הסכום שמשלמים העובדים והמעסיקים או לקצץ מיליארדים בהוצאות הממשלה ‑ כל זה כדי לסתום את הבור שגדל בתקציב המוסד שאחראי על רשת הבטחון החברתית בישראל.

קראו עוד בכלכליסט

עדכון תשלום דמי ביטוח לאומי, כך שמי שמשתכר מעל 43,200 שקל בחודש (ברוטו) ישלם על פי גובה שכרו, בדומה למס ההכנסה, עשוי לפתור את בעיית הגירעון המחריפה של המוסד. כך עולה מדו"ח שפרסם המוסד לפני שנה וחצי.

כפי שפורסם ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, הגירעון התפעולי של ביטוח לאומי ב־2014 עומד על 4.3 מיליארד שקל. קרן ההשקעות של המוסד, שכיום יש בה כ־180 מיליארד שקל, צפויה להתרוקן בעוד 23 שנה ‑ ארבע שנים מוקדם יותר מכפי שהוערך עד כה.

מנכ"ל ביטוח לאומי שלמה מור יוסף. גירעון הולך ומעמיק, צילום: עמית שעל מנכ"ל ביטוח לאומי שלמה מור יוסף. גירעון הולך ומעמיק | צילום: עמית שעל מנכ"ל ביטוח לאומי שלמה מור יוסף. גירעון הולך ומעמיק, צילום: עמית שעל

משמעות הדבר היא שכאשר בני ה־30 וה־40 של היום יצאו לפנסיה, קצבאות הזקנה והסיעוד שיעמדו לרשותם יהיו מצומצמות יותר מאלו שזמינות היום ‑ שגם הן מדולדלות.

במצב החוקי הנוכחי, מי שמשתכר מעל 43,200 שקל בחודש לא משלם דמי ביטוח לאומי על כל הכנסתו שמעבר לסכום הזה. כלומר, אזרח שמשתכר 80 אלף שקל בחודש ישלם מס הכנסה לפי סכום חודשי זה, אבל דמי הביטוח הלאומי שישלם קבועים לפי תקרה של 43,200 שקל בחודש.

על פי אומדן גס, פוטנציאל הגבייה מביטול התקרה עומד על יותר מ־1.5 מיליארד שקל בשנה בדמי ביטוח לאומי בלבד, לא כולל מס בריאות. הסכום הזה יוביל לכך שהגירעון התפעולי של המוסד יימחק בטווח הארוך ואולי אף בשנים הקרובות.

התקרה הזו קיימת משום שהמדינה לא מצליחה להתמודד עם תופעת חברות הארנק. ביטול תקרת דמי ביטוח לאומי עלולה להעלות את הסיכוי כי שכירים בכירים יקימו חברות מסוג זה, שיסייעו להם לחמוק מתשלום מלא, בדומה לנעשה ביחס לכספי מסים. על פי הערכת רשות המסים, כיום ישנן כ־100 אלף חברות ארנק כאלו.

על פי נתוני מינהל הכנסות המדינה ל־2011 ‑ האחרונים ביותר שזמינים, בישראל היו אז 33 אלף איש שהשתכרו בממוצע 134,824 שקל בחודש (ברוטו). ב־2011, התקרה הגיעה לכ־63 אלף שקל ברוטו בחודש וההכנסות גדלו בכ־440 מיליון שקל בשנה בזכות גבייה מכ־27 אלף שכירים ועצמאים.

במושגים של היום, על כל 100 שקל שתתווסף לתקרה, הכנסות הביטוח הלאומי יגדלו ב־14.25 שקל משכיר: 7 שקלים על ידי העובד עצמו ו־7.25 שקלים על ידי המעסיק. במקרה של עצמאי, מדובר על 11.23 שקל.

בחינת שיעור הביטוח הלאומי שמשלמים שכירים ועצמאים בישראל חושף תופעה משונה: עד שכר חודשי של 43,200 שקל, אזרחים משלמים דמי ביטוח לאומי שגדלים בהתאם להכנסתם. מי שנמנה עם המאיון העליון, בו ההכנסה הממוצעת היא כ־120 אלף שקל בחודש ברוטו, משלם דמי ביטוח לאומי חודשיים בסך של כ־2,600 שקל ‑ כ־2.1% משכרו החודשי. כלומר, המאיון העליון מעביר חלק יחסי קטן יותר לביטוח לאומי מאשר מי שמשתכר בשכר הממוצע במשק שעומד על כ־9,161 שקל, שמעביר כ־3% לביטוח לאומי.

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
כתבה נכונה עם הנחות יסוד שגויות
א. עשירי ישראל מקימים חברות ארנק כבר היום כאשר תקרת הבט"ל היא מה שהיא וזאת כדי להתחמק מהמיסוי המשותף: מס הכנסה + בט"ל (בדרגות מס מסוימות, מס חברות ובנוסף מס רווחי הון על דיבידנדים שחברת הארנק "משלמת" לעובד עדיין נמוך ממס ההכנסה השולי על אותו סכום. לכך אפשר להוסיף את העובדה שמקים של חברת ארנק לא משלם בט"ל). גם את הטענה של המדינה שעדיין לא נמצאה שיטה להלחם בתופעה... איך אומרים הצעירים בימינו? "פחחחחח!!!!!1111". לאורך אין ספור כתבות בנושא הציעו אין ספור טוקבקיסטים הצעות כיצד ניתן להבדיל בין חברת ארנק לחברה של איש אחד, יזם, שרוצה להקים עסק אמיתי. אם טוקבקיסטים שלא כולם בעלי ידע בכלכלה, משפט וראיית-חשבון מסוגלים להתוות אב-טיפוס של רעיון אני משוכנע שלו היה רצון היו גם פקידי הממשלה מוצאים דרך (ורצוי שאחת כזו שאין בה פרצות חוקיות ברוחב של מגרש כדורגל). ב. הגרעון בבט"ל נוצר לא מעט גם "בזכות" העובדה שישנן שתי אוכלוסיות מרכזיות במדינה שלא תורמות לפי גודלן היחסי אבל מבקשות תמיכה פי כמה וכמה מאותו גודל יחסי אמור. הכוונה כמובן לאוכלוסיית החרדים והערבים. שתי אוכלוסיות שעובדות בשחור מחד, מרובות ילדים מאידך ובנוסף אמונות על כל טריק ושטיק שמאפשר להם לקבל באופן חוקי מה שהחוק מתיר. האמת שלו היינו כולנו יודעים לנצל את בט"ל עד תום (בלי להשתמש בשירותיהן של "חברות השגת זכויות") כפי שיודעים הערבים והדתייים היה מצב כולנו טוב יותר לאין שיעור. גם בנושא הזה אפשר לטפל באופן חוקי, אבל איזה חבר/ת-כנסת יעזו להסתבך עם שתי האוכלוסיות האלו?! עדיף לאפשר לבט"ל להתעמר בקשישים עריריים, נכים ופגועי נפש. קל יותר. ג. כמו שכתבו בתגובות לפניי, קופת בט"ל, כפי שדווח לא פעם אפילו ב"כלכליסט" מהווה מעין קופה קטנה עבור משרד האוצר. ברצותו מושך ממנה דיבידנד. להחזיר? בשביל מה, הרי איך אמרו לי בצבא כשאיבדתי מימייה: "לך "שחרר" אחת מהפלוגה השניה. גם ככה הכל נשאר בצבא, לא?"
א.פ.  |  03.02.15
6.
יש לסגור את ביטוח לאומי. זו סכמת פונזי (בזקנה) וסבך בירוקרטיה אדיר!
ראוי לסגור! לא צריך את הגוף המיותר הזה! נתמכי סעד אמיתיים - יכולים להיתמך על-ידי ארגוני צדקה. כל כך הרבה סבל ובירוקרטיה (תוך תשלום עמלות שמנות למאעכרים) נדרשים בשביל לקבל גרוש מהמוסד. ולזה נוסיף את מנגנון הגבייה המנופח והבירוקרטי להחריד.
די לביזבוז! , הקץ לסיאוב!  |  02.02.15
לכל התגובות