שותף מנהל ב-Deloitte: "שקיפות צריכה להיות הנחת העבודה של הבנקים"

משרדו של דן הלפרן ב־Deloitte בריטמן אלמגור זהר הוא לא מה שמצופה ממשרד של שותף־מנהל בפירמת ייעוץ ורואי חשבון. רוב שטחו מוקדש לספות באווירה ביתית, והקיר מלא בשלטי הוקרה מעמותות ובציורי ילדים. כשהסטודנט לחשבונאות לירן עינב, המתלווה לראיון במסגרת פרויקט לידרס של "כלכליסט" והמכללה למינהל, מבקש עצות לרואה חשבון מתחיל, הלפרן שולף בלי לחשוב פעמיים: "קודם כל תהיה בן אדם. חשוב מעבר לאופק ולא מעבר לאף, ונסה להיות ברבור זהב בין ברבורים לבנים - להיות שונה ומיוחד, אך להתקדם עם הזרם ולא נגדו. תבלוט תוך כדי תנועה בזרם הכללי".

מסר נוסף שהלפרן רוצה להנחיל לרואי החשבון של העתיד הוא חשיבות האחריות התאגידית: "אחריות ומעורבות חברתית משפרות את העסקים ומגדילות את היצירתיות. הפירמה שלנו עוסקת בהרבה מיזמים חברתיים - התרומה לא בהכרח כספית, אלא גם באמצעות מעורבות עסקית, כמו בתוכנית מנהלי העתיד עם עיריית תל אביב ובשיתופי פעולה עם וראייטי וארגון לתת. כל עסק צריך לחרות את הפעילות הזאת על דגלו, אבל לא כתחליף לאחריות המדינה לנושא".

"להביא את העפרונות הכי חדים"

Deloitte, אחת מארבע הפירמות הגדולות בעולם, מעסיקה יותר מ־200 אלף עובדים ב־154 מדינות. בישראל היא מעסיקה כאלף עובדים בכמה משרדים, ולפני כשלושה חודשים פנתה עם BDO לרשות ההגבלים העסקיים לבחינת מיזוג בין שתיהן. הלפרן מנהל את תחום הייעוץ, שמהווה כ־50% מפעילות החברה.

מה תייעץ לחברות בישראל היום, כשנתוני הלמ"ס מצביעים על ירידה בהשקעות ועל האטה במשק?

"קודם כל להבין שהסביבה העסקית משתנה מהר מבעבר; להגיב מהר, לקבל נתונים בזמן אמת. לא יכול להיות שיהוי בין האירוע לתגובה. הטעות הגדולה ביותר של מנהלים היא לנסוע קדימה ולהסתכל על המראה האחורית. בזמן מיתון או האטה שולי הרווח יורדים, ואז ההשפעה של כל טעות גדלה ועלולה להיות קריטית, ואין פריבילגיה לעשות טעויות. צריך להקטין את טווחי הזמן, ואפשר לעשות זאת באמצעות שימוש נכון בנתונים. יש כלי אנליזה מתקדמים שיכולים לספר לך את הסיפור מהנתונים שלך, ומי שיודע לעשות את זה ומכניס את זה לדנ"א שלו יכול להגיע לתובנות. לדוגמה ווייז - זה סוג של אנליטיקה, משהו שיודע לחשב באמצעות נתונים בתוך כמה זמן תגיע ליעד שלך. בעזרת ניתוח נתונים של התנהגות צרכנים אפשר להקצות את המשאבים באופטימליות. בעזרת תעבורת המיילים אפשר לזהות את מוקדי הכוח בעבודה שכדאי לטפח. הרי אנחנו חיים בעולם של טאלנטים".

נושא הטאלנטים קרוב ללבו של הלפרן, שמזכיר כמה וכמה פעמים במהלך הראיון את ניהול כוח האדם בפירמה. "בעולמות הייעוץ חייבים להשקיע המון בטאלנטים ובפיתוח ושימור שלהם", הוא מסביר. "המשימה שלנו היא להביא את העפרונות הכי חדים בקלמר, וצריך להיות אטרקטיבי מאוד כדי לשמר אותם. הארגון מפעיל סקר עמדות שבודק מה חשוב לעובדים ואיך אפשר לעמוד בציפיות שלהם. כדי לשמר אותם כאן אנחנו מציעים מוביליות, עבודה והשכלה בחו"ל".

"לאומי הרוויח משיתוף הפעולה בחקירה"

Deloitte ליוותה את בנק לאומי בפרשיית העלמות המס מול הרשויות בארה"ב וכימתה עבורו את נזקיה. כשהלפרן נשאל מה דעתו על ההחלטות שקיבל הבנק, הוא מספר רק כי "לפי הדיווחים הבנק מגיע להסכם או קרוב לכך. לפי תפיסת העולם שלי, היות שהכל היום שקוף ופתוח כל כך, יודעים עליך הכל, וברגע שמתחילה להתפתח חקירה היא מסתעפת, גם בפרשיות אחרות שאנו נחשפים אליהן. שקיפות צריכה להיות הנחת עבודה, ואתה חייב להניח שיודעים עליך הכל. לכן נקיטת יוזמה במקרים כאלה תמיד עדיפה על התגוננות והסתרה, ומהביקורות שקראתי הבנק הרוויח מכך שבחר להיות הצד היוזם".

מימין: הלפרן והסטודנט לירן עינב. "צריך להגביר את הממשקים עם העולם" | צילום: עמית שעל

הביקורת על שכר הבכירים בגופים הפיננסיים מוצדקת בעיניך?

"היא לא חדשה. הבנקים תמיד היו נתונים לביקורת ציבורית. אבל היום מושתת על הגופים הפיננסיים המון רגולציה חדשה, וצריך להפעיל שיקול דעת. צריך לאזן, לראות שאנחנו לא שופכים את התינוק עם המים, כי אובר־רגולציה יכולה להרוג מגזרים".

אתה רואה סיכוי לעצירה בבנקים?

"עצירה היא אמירה חזקה מדי. אני כן רואה איך עודף רגולציה גורם להקצאת יתר של משאבים להתמודדות עם הפיקוח. היום עוד אין עודף רגולציה, אך צריך לשלוט בזה".

איך?

"חינוך השוק חשוב. השוק צריך לדעת להוקיר ולהעניש, לא כל דבר צריך לבוא ברגולציה. העולם הופך שקוף יותר וכך גם הגופים הפיננסיים, וזה תהליך חיובי, כל עוד זה באיזון".

מה האתגרים של הגופים הפיננסיים?

"כדי להתמודד עם ההאטה, שחיקת הרווחיות והתשואה הנמוכה הם צריכים להתייעל ולעשות שימוש מושכל בנתונים שלהם. הרבה גופים עסוקים היום באפשרות של החלפת מערכות ליבה. הם נכנסים חזק לעולם הדיגיטל. בשנה שעברה היו גופים שאפשרו לפתוח קופות השתלמות דרך האינטרנט. צריך לחשוב איך ליצור חוויה של רצף: אם לקוח שהשתמש באפליקציה של בנק מסוים התעניין בפיקדון לטווח ארוך, הפקיד בבנק יידע להשלים את הפעולה וליצור חוויה שלמה של אופליין ואונליין".

מה הבעיה המרכזית במשק לדעתך?

"מחסור בתחרות. זה משק קטן שיש בו מעט שחקנים. זה יוצר תחרות מועטה שמעוררת הרבה בעיות. אפשר לספור על יד אחת את כמות הבנקים וכמות חברות הביטוח. המשק לא משוכלל".

והפתרון?

"הגודל הוא אחד הסיבות שאנשים פוזלים אל מעבר לים, בין שכדי להביא משקיעים לכאן ובין שכדי לייצא. לכן אני חושב שצריך להתייחס למשק הישראלי כאל גבולות וירטואליים ולהגביר את הממשקים עם העולם. ובכל מקום שבו ניתן להגביר תחרות צריך לעודד זאת, במיוחד במקומות הריכוזיים".

אפשר ללמוד מזה על דעתך על שוק הגז ונובל אנרג'י האמריקאית?

"זה לא התחום שלי, אבל בכל מצב צריך לשמור על תחרות הולמת ולהעמיד את טובת המדינה מעל לכל".

אחרי שתקציב המדינה ל־2015 נזרק לפח, מה לדעתך הדגשים הנדרשים לתקציב הבא?

"אחת הבעיות הגדולות במדינה היא שאנחנו חושבים לטווח קצר. במחקר שעשינו במימון גוגל ומשרד הכלכלה השווינו בין התל"ג שלנו לזה של סינגפור, והתוצאות לא מחמיאות. העובדה שהשלטון מתחלף בתדירות גבוהה מקשה ביצירת תהליכים ארוכי טווח, וזה פוגע בנו קשות. ביום שנצליח לייצר רצף שלטוני ניתן יהיה להוציא לפועל תוכניות ארוכות טווח שלא ייעצרו באמצע". הלפרן מתייחס לתוכניות כמו 0% מע"מ לדירות חדשות ואומר: "מבלי לנתח אם הם טובים או לא, היו המון תהליכים סביב בעיית הדיור שהושקע בהם המון זמן ולא יושמו. כך גם בנוגע למעבר צה"ל לנגב. במדינה קטנה שתקציב הביטחון שלה גבוה חייבים לפעול ביעילות בנוגע לתקציב שנשאר".

דן הלפרן (45)

• תפקיד: שותף־מנהל וראש קבוצת הייעוץ הניהולי ב־Deloitte בריטמן אלמגור זהר
• השכלה: BA במינהל עסקים וחשבונאות מהמכללה למינהל, MBA במינהל עסקים מאוניברסיטת הריוט־וואט
• מגורים: בת חפר