בין ריהאנה ובדיחות גסות
הרכב הבובות המוזיקלי רד בנד, שהחל כמופע רחוב והפך למפלצת פופולרית חוצת גילים, מעלה הופעה מוצלחת אך מעט צפויה לכל המשפחה. המופרעת
דינמיקת ההורים־ילדים מעניינת. עוד לפני שעלה לבמה הספיק רד, הסולן, לתאר את הקהל ב"יש פה אנשים ששכבתי איתם פעמיים", ואת המופע כ"משפחה בפיקניק עם איש סגול ושיכור שמקלל ומדבר על הזין שלו". אף אחד לא הלך, להפך — בין הצחוקים הרועמים היו גם אלה של ילדים קטנים.
רד בנד הם התגשמות ביזארית של החלום האמריקאי. מה שהחל לפני עשר שנים בסדרת מופעי רחוב בנחלת בנימין ושדרות רוטשילד בתל אביב (תחת השם The Puppet Folk Revival) הפך למפלצת פופולרית עם שתי תוכניות טלוויזיה מאחוריה, קמפיין עם בר רפאלי ותהילה חוצת גילים.
המופע התחיל בגרסה אקוסטית חמודה ל"Diamonds" של ריהאנה, והמשיך ל"Rocking in The Free World" של ניל יאנג, אבל בשלב הזה הבדיחות הגסות והדיבור המטונף השאירו יותר רושם מהמוזיקה עצמה. העיבודים היו קלילים וחביבים לשירים שכולם אוהבים, אבל לא מפתיעים כמו הסטנד־אפ ההזוי של הבובה הסגולה. רד צחק על עצמו, על הלהקה, על הזאפה ("פעם הייתי פרוע, לא הסתובבתי בין כל מיני שניצלים וניוקיז. זה אחלה, כן? אבל בכל זאת") ועל כל דבר שזז.
כשרד אירח את "הבן" שלו, בובה נוספת שתופעלה בידי אותו בובנאי/זמר (ארי פפר), נוצר מעין מפגש דורות בין הגלגולים של הלהקה — הקול הרך מהימים של הופעות הרחוב מול הצרידות והישירות של רד, על רקע של גיטרת קאנטרי נעימה. ב"Should I Stay or Should I Go" של הקלאש (שהתחבר ל"You Really Got Me" של הקינקס) הגיטרה התחלפה לחשמלית ונכנסה קצת יותר אנרגיה בקהל, במיוחד בריפים ובברייקים הרוקנ'רוליים.
הקו המוזיקלי הפתלתל שמחבר בין ריהאנה לקלאש הפך לשנון במיוחד כשגרסה באנגלית של "נפרדנו כך" של אבנר גדסי חתכה במהירות ל"No Scrubs" של TLC. לא כל ההופעה שמרה על רמה מוזיקלית גבוהה, במיוחד בקלאסיקות כמו "Ain’t no Sunshine" של ביל ווית'רס, אבל אלה היו בהחלט שעה וחצי מהנות לכל המשפחה (המופרעת).
ההופעה הבאה: 19 בפברואר, ברלה להבות חביבה.
רגעים שנזכור ביום שאחרי
1. "I Put a Spell On You", כשהגיטרה החשמלית סוף סוף תפסה קצת אומץ2. "Creep", בגרסת העכבר סוחר הסמים המפוחד על יוקלילי. מה? בדיוק
3. ההברקה המפתיעה של "נפרדנו כך"/ "No Scrubs"
2 תגובות לכתיבת תגובה