אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה לא הקצתה משאבים, בתי החולים בתפוסה קיצונית צילום: אלעד גרשגורן

המדינה לא הקצתה משאבים, בתי החולים בתפוסה קיצונית

המשאבים שמוקצים לבנייה, תחזוקה וחידוש של בתי החולים בישראל עומדים על כ־3.6% מסך ההוצאה הלאומית על בריאות, זאת לעומת 4.1% במדינות ה־OECD. אפילו מסקנות ועדת גרמן לא עסקו בהוספת מיטות לבתי החולים ורכישת ציוד נחוץ

02.02.2015, 20:38 | מיקי פלד

התפוסה הממוצעת במחלקות הפנימיות בבתי החולים בישראל עמדה אתמול על 123%. במצב הקיצוני ביותר, התפוסה בבית החולים שיבא אף עמדה על 350%. הסיבה לעומס זה היא שישראל באופן עקבי לא מקצה די משאבים לבניית חדרים נוספים בבתי החולים, לשיפוץ הקיימים, לרכישת ציוד מתקדם כמו מכשירי CT או MRI וכדומה.

קראו עוד בכלכליסט

הסיבה הרשמית לעומס זה, שגרם לכך שמיטות יוצבו במסדרונות ואף בחדרי האוכל של בתי החולים, היא מחלות עונתיות. אבל תשובה זו מסבירה רק מדוע מספר הפניות גבוה, ולא מדוע בתי החולים לא הצליחו לתת מענה ראוי לפונים. המחסור החמור במשאבים הוא שגרם לכך שחולים רבים המתינו שעות ארוכות לקבלת טיפול רפואי.

בנק ישראל בדק בנובמבר האחרון את היקף ההשקעה במערכת הבריאות הציבורית. הבדיקה העלתה כי ההשקעה בפיתוח התשתיות במערכת הבריאות בישראל לא עונה על הצרכים.

לאורך השנים, ההשקעה בפתיחת מחלקות חדשות, חדרי ניתוח חדשים ורכישת ציוד רפואי מתקדם ירדה מ־5% מסך כל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנות ה־90 ל־3.6%, זאת לעומת 4.1% במדינות ה־OECD.

לכאורה נראה שמדובר באחוזים מזעריים, אך מדובר בפער הולך וגדל בין ישראל לשאר מדינות המערב. ב־2010 ישראל השקיעה באותם חדרים, ציוד ומכשירים סכום של 71 דולר לנפש. ממוצע ה־OECD לעומת זאת עמד על 139 דולר לנפש. בבנק ישראל מציינים כי נכון ל־2011, מתוך 2.5 מיליארד שקל בשנה שהושקעו, רק 44% הם מתקציב המדינה. השאר מגיעים מכספי תרומות שהמוסדות מקבלים.

במשרד הבריאות מזכירים כי אחרי עשור של קיפאון, בשנים האחרונות החלו להתווסף מיטות לבתי החולים. 700 מיטות נוספו מאז 2009 ועד אמצע השנה שעברה. עם זאת, מדובר בנחמה קטנה בלבד, שכן גם אחרי התוספת הזו כמות מיטות האשפוז המשיכה לרדת והגיעה ל־1.87 מיטות לאלף נפש באשפוז הכללי, שלא כולל מחלקות פסיכיאטריה וגריאטריה, בהן העומס חמור אף יותר. במדינות ה־OECD הממוצע הוא 3.4 מיטות לאלף נפש. גם עם תוספת צפויה של כ־300 מיטות עד 2017 ועוד 300 מיטות שיתווספו בבית החולים שנבנה באשדוד, עדיין, כך לדברי בנק ישראל, מדובר בתוספת של 8.5% מאז 2011, לעומת גידול של 12% באוכלוסיה, זאת אף מבלי לקחת בחשבון את הזדקנות האוכלוסיה שמביאה גם היא לעלייה בתפוסה.

חוסר הקצאת המשאבים בא לידי ביטוי גם במחסור בציוד רפואי מתקדם. בשנת 2012 היו בישראל תשעה מכשירי CT וכשלושה מכשירי MRI לכל מיליון איש. שיעור זה נמוך מאוד ביחס לממוצע ה־OECD שעומד על 20.6 מכשירי CT ו־12.67 מכשירי MRI למיליון איש. מאז אמנם התווספו כמה מכשירי MRI, אבל ישראל עדיין רחוקה ממדינות המערב.

מסדרון בבית חולים. תפוסה קיצונית, צילום: אלעד גרשגורן מסדרון בבית חולים. תפוסה קיצונית | צילום: אלעד גרשגורן מסדרון בבית חולים. תפוסה קיצונית, צילום: אלעד גרשגורן

משמעותם של נתונים אלה היא ש־4,000 איש מדי שנה מתים מזיהומים שנדבקו בהם במהלך אישפוזם בבתי החולים. ההערכה הזו של משרד הבריאות היא מדאיגה, שכן ככל שמחלקות בתי החולים יהיו צפופות יותר כך סכנת ההידבקות בזיהום גדלה.

הוועדה שהקימה שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן במטרה לפתור את מצוקת מערכת הבריאות הציבורית אמורה היתה לתת מענה לבעיה. אמנם מסקנותיה לא יצאו לפועל עקב ההליכה לבחירות, אך עיקרן גם לא עסקו בהוספת מיטות וכוח אדם רפואי. במקום זאת, לחץ של מנהלי בתי החולים הצליח להסיט את הדיון לאופן המימון של ניתוחים לא דחופים אחר הצהריים, במטרה לקצר זמני המתנה ולהחזיר חולים מבתי החולים הפרטיים אל הציבוריים. רק חלק קטן ממיליארד השקלים שהיו אמורים להגיע למערכת הבריאות בשלוש השנים הקרובות כחלק מהמסקנות הופנה לטיפול בבעיה, באמצעות שיפור המרכזים לרפואה דחופה או בניית מרפאות ייעודיות של קופות החולים שיאפשרו מענה רפואי קרוב לבית ומחוץ לבתי החולים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות