דו"ח טכנולוגי
פיתוי ברשת: סקס, שקרים וחיזבאללה
אנשי ארגון הטרור מתחזים באתרי היכרויות לנשים פתייניות כדי להוציא מידע מאויביהם, סוכני ה-NSA משתמשים בכלי ריגול ממשלתי כדי לעקוב אחר האקסיות שלהם ואיך מתמודדת טוויטר עם משתמשים טריים שלא מבינים איך היא עובדת
הן ידעתי שאין לי אוהב מלבדיך, וידעתי: המוות יבוא מידיך
ישנם הרבה סוגי מודיעין ולהם שמות מקצועיים שונים. מודיעין אותות נקרא סיגינט (הלחם של Signal ו-Intelligence), מודיעין אנושי - יומינט ועתה מצטרף לרשימה הלאבינט (LoveInt). הפעם, מדובר במשהו משמעותית פחות שפוי - נגזרת מטרידה של הריגול הממשלתי.
תארו לעצמכם שלעובד בסוכנות מודיעין זו או אחרת יש ונדטה אישית נגדכם. זה יכול להיות סכסוך שכנים, מריבה מתמשכת אחרת או למשל - בן/בת זוג לשעבר שרוצים נקום בכם על שעזבתם אותם.
היכולת של עובדי מנגנוני המעקב לאסוף מידע על אזרחים פרטיים לצרכיהם האישיים, לא לצרכים ממשלתיים זדוניים, כמעט שלא זוכה לתשומת לב, אבל פוטנציאל הנזק שלה גבוה לא פחות ואולי יותר. בימים אלה אנחנו למדים שמספר גדול של עובדי NSA עקבו אחרי בני זוג או בני זוג לשעבר, ושהתופעה היתה כל כך נפוצה שקיבלה שם משל עצמה.
מה עשתה ה-NSA כדי לרסן את התופעה? באילו צעדים היא נקטה כנגד העובדים שחרגו מן השורה? מה בעצם היקף התופעה? ה-NSA מסרבת לומר. לסנאט האמריקאי ידועים 12 מקרים של ניצול לרעה כזה, שזה יותר מפי 12 ממספר פיגועי הטרור שהאיסוף ההמוני של ה-NSA הצליח למנוע. אבל ה-NSA מסרבת לומר אפילו לסנאט - שהוא, כזכור, הגוף המפקח עליה - מה המספר הכולל של המקרים ומה היא עשתה נגדם.
עכשיו נסו להשליך מכאן מה קורה במדינה מזרח תיכונית, ששירותי המודיעין שלה לא נתונים לשום ביקורת, ודאי לא של הפרלמנט שלה, שבה יחידת איסוף האותות היא יחידה צבאית עמוסה במגוייסי חובה, ושבה המודעות לזכויות נשים נמוכה משמעותית יותר.
להוציא את הפופקורןקצרצרים
1. טוויטר מתמודדת עם בעיה: אנשים נרשמים לשירות שלה ולא יודעים מה לעשות בו. הם לא יודעים אחרי מי לעקוב ולכן הפיד שלהם לעתים ריק, ואז הם מתייאשים ועוזבים. פתרון ניסיוני שהיא בוחנת הוא טוויטר אינסטנט: האתר יבדוק מי הם אנשי הקשר שלכם ומה תחומי העניין שלהם, ובהתאם יציע לכם ציוצים בנושאים שאמורים לעניין אותם וכנראה גם אתכם. הבדיקה הראשונית של כתב הניו יורק טיימס מעלה שהאלגוריתם הוכיח את עצמו ברוב המקרים, אם כי לעתים הגזים (אין לו עניין בטניס, אבל הוא קיבל ציוצים בנושא משום שחלק מאנשי הקשר שלו הם אוהדים נלהבים). השירות מזכיר למשתמש הטרי שוב ושוב שעליו לעקוב אחרי משתמשים כדי להמשיך ולקבל את הציוצים שלהם.
2. ספוטיפיי, שאמורה היתה להשיק בקרוב גרסה רוסית, הודיעה שהיא חוזרת בה מכוונתה זו ומכמה סיבות. קודם כל, הכלכלה הרוסית קורסת במהירות, ולרוסים אין שתי קופקות לשפשף זו בזו (וגם אם היו, לא היו מוציאים אותן על שירות מוזיקה). כמו כן ציינו בספוטיפיי את החוקים החדשים ברוסיה, שדורשים שהם ישמרו את מידע המשתמשים שלהם על שרת על אדמת רוסיה, זמין לשירותי המודיעין שם, ולא ממש בא להם לעשות את זה.
3. ה-FBI הכניס את ההאקר המורשע (והאסיר המשוחרר) ג'רמי האמונד לרשימת "חשודי הטרור" שלו. האמונד לא הורשע בשום דבר שדומה לטרור, הוא היה חלק מכנופיית לולזסק/אנונימוס, אבל ב-FBI הגיעו למסקנה שהוא "חבר אפשרי בארגון טרור" שזה מעניין כי הוא היה בהישג ידם במשך שנים והם לא הצליחו לאסוף שום ראיה שתעיד על כך; גם כתב האישום שהוגש נגד האמונד לא רומז למעורבות בטרור. פה אנחנו רואים שני דברים: הקלות שבה גופי אכיפת חוק יכולים לסמן אדם כ"טרוריסט" בלי שום סיבה טובה, ואחר כך לך תוציא את עצמך מהרשימה הזו; ושנית, ההתמזגות של דמות ההאקר עם דמות הטרוריסט. טרור הוא הפעלת אלימות כדי להטיל אימה מתוך כוונה להשיג מטרה פוליטית. צריך למתוח מאוד את ההגדרה הזו כדי להגדיר גניבת מידע כאלימות או הטלת אימה, ואלוהים יודעת מה היתה המטרה הפוליטית של האמונד.
2 תגובות לכתיבת תגובה