בוועדת ההסכמות של הכנסת לא מסכימים על כלום ותוקעים הכל

בתוך השממה והדממה שבה מתנהל משכן הכנסת בימים אלה של פגרת הבחירות הקרבות, היה אמור להתקיים הבוקר דיון יוצא דופן, ובו היתה אמורה ועדת הכלכלה להמשיך ולקדם את הצעת החוק בנושא הגז: בטיחות ורישוי. זה דיון יוצא דופן, כיוון שבתקופה זו כמעט וכלל לא מקודמים חוקים בהם עסקה הכנסת עד לפיזורה. מדובר בהצעת חוק שנידונה מספר רב של פעמים השנה במסגרת ועדת הכלכלה והבוקר היתה אמורה הוועדה להמשיך ולקדם אותה לקריאה שנייה ושלישית, כשמרבית ההבנות בנושא כבר גובשו.

כמו בכל מקרה של דיון שמתקיים בכנסת בתקופת בחירות, קיבלה ועדת הכלכלה את אישורה של "ועדת ההסכמות" - ועדה המורכבת מנציגי כל סיעות בית הנבחרים, והיא זו שבעצם מאפשרת את המשך פעילותה התקנית של הכנסת גם בתקופות ביניים של לפני בחירות. בראש הוועדה, המתכוננת רשמית מרגע שברור שהכנסת תחליט על פיזורה, עומדים כיום ח"כ איתן כבל מהעבודה, כנציג האופוזיציה, וח"כ זאב אלקין, יו"ר הקואליציה מהליכוד כנציגה של הקואליציה.

צילום: אייל לנדסמן

לפני כשבוע הודיעו חברי הכנסת של יהדות התורה לוועדה שהם בעצם מתנגדים לדון בהצעת החוק בנושא הגז והדיון בוטל. התנגדותם לא נומקה: ״ככה, כי זו זכותי ואני חושב שיש צורך בדיון מעמיק בהצעת החוק הזו״, הסביר ל״כלכליסט״ ח״כ יעקב ליצמן, שלמעשה כלל לא הגיע לדיונים הרבים שקיימה ועדת הכלכלה בנושא, כיתר שותפיו לסיעה.

יו״ר ועדת הכלכלה אבישי ברוורמן הופתע. הוא חשב שיש הסכמה כוללת בנושא וכי אין מחלוקות כלל, וככל שהיו, הן כבר נפתרו. החלטה אחת לא מנומקת תקעה את המשך הדיונים עד לכנסת הבאה, אז יוחלט אם יש עניין להמשיך ולקדם את הצעת החוק. ״כל כך הרבה שנים חיכו לחוק שיסדיר את הפיקוח והאכיפה של בלוני הגז, אז מה יזיק להמתין עוד שלושה חודשים?״ תמה ח״כ ליצמן.

הצעת החוק היתה אמורה להכביד את הפיקוח והאכיפה על החברות שעוסקות בהתקנת בלוני גז, ונולדה לאחר אסון פיצוץ הגז שארע בשנה שעברה בירושלים. בנוסף, היא הכילה שורת תיקונים שהתייחסה להובלת גז טבעי למפעלים בפריפריה, סוגיה ממנה נפגע למשל מפעל פניציה שהמתין חודשים להובלת גז במשאיות, הובלה שסביבה התפתח ויכוח בירוקרטי רחב.

הצעת החוק ביקשה לפתור את המחלוקות בעניין ולכאורה היא לא היתה אמורה לעורר מחלוקות, ובכל זאת החרדים עצרו אותה. בחדרי חדרים סופר כי הצעד נעשה בניסיון למנוע לחצים כבדים של בעלי אינטרסים, שהיה להם דחוף להעביר את החוק כמה שיותר מהר. מנגד, לחשו אחרים כי מדובר בהתעוררות מאוחרת של החרדים, שברצונם להיות כוח משפיע בעניין, זאת לאור מחלוקות של אנשיהם במקומות שונים בארץ עם רשויות הגז. כך או כך, דיון בנושא לא יתקיים לפי שעה.

זאב אלקין, יו"ר הוועדה יחד עם איתן כבל | צילום: אלכס קולומויסקי

הצעות רבות נופלות

אבל לא רק הצעת החוק בעניין הגז נפלה קורבן להתנגדות אחת לא מנומקת. למעשה, מאז פוזרו הממשלה והכנסת, הפכה אותה ועדת הסכמות לסמכות־העל שלפיה פועלת ומתנהלת הכנסת כולה. ובימים של התקוטטות־בחירות נראה כי לא פשוט להשיג את הסכמת כל סיעות הבית לקיומם של דיונים.

אל ועדת ההסכמות זורמות כל הבקשות לפעילות בכנסת, במליאה ובוועדות השונות, בזמן פגרה. כך למשל, אם רוצה יו״ר ועדה כלשהי בכנסת לקיים דיון בנושא מסוים, עליו לפנות ולקבל את אישור הוועדה. לחילופין יכולים לבקש את אותה הבקשה שליש מחברי אותה ועדה. אם ועדת ההסכמות לא מאשרת דיון, אפשר להמשיך הלאה, לאסוף 40 חתימות ח״כים ולבקש שוב את קיום הדיון, הפעם מיו״ר הכנסת.

ההליך המסורבל והאצבע הקלה על הדק ה"לא" של חברי ועדת ההסכמות, מביאים לכך שדיונים חשובים מתקשים להתקיים. האישור לכל דיון שהוא צריך להתקבל מכל חברי הוועדה, וכל אחד מהם יכול לומר לא, ללא שום סוג של נימוק.

מדובר בוועדה טכנית לחלוטין. היא אינה מתכנסת בפועל וכל התנהלותה היא טלפונית. אין פרוטוקולים או רישום של מה הובא להחלטתה ומה לא. יו״ר ועדה בכנסת שמבקש לקיים דיון פונה לח״כ אלקין ולח״כ כבל ומבקש מהם דיון. השניים מרימים טלפונים, כל אחד לצד שלו — סיעות הקואליציה או האופוזיציה — ועורכים משאל מי בעד ומי נגד. מספיק לשמוע ״לא״ אחד כדי שדיון לא יתקיים.

רגע לפני שהכנסת התפזרה מיהרו בייאושם שורה של ח״כים לוודא שהוועדות השונות יצליחו לסיים את הכנת הצעות החוק שלהם לקריאה שניה ושלישית, ולמהר להעלותן להצבעה במליאה.

איתן כבל. אחד מיושבי ראש הוועדה. הכל מתנהל בטלפון | צילום: שאול גולן

מקרה חוק ״איה כורם״ (חוק להגנה על זכויות של אמנים) היה דוגמא לחוק עליו התקיים מאבק איתנים בוועדת התרבות במשך חודשים, ובשן ועין הצליח להגיע ליום האחרון של הכנסת כשהוא משובץ להצבעה במליאה. אבל רגע לפני שזה קרה הודיע ח״כ רוברט אילטוב, ראש סיעת ישראל ביתנו, לוועדת ההסכמות שהוא מתנגד. כל מיני סיבות הושמעו, אבל זה לא באמת שינה. הוועדה הודיעה כי החוק לא יעלה להצבעה. כורם המאוכזבת ניהלה בעצמה קרב מאסף בשעות הערב והצליחה לשכנע את אילטוב להפוך את החלטתו, וכשהוא שיחרר את המעצור, החוק עלה להצבעה ועבר.

חוק ״לבנת פורן״, למשל, לא נהנה מאותו שיחרור מעצור. החוק נתקע ברגעים האחרונים לפני שהגיע להצבעה במליאה, לאחר שגם בעיניינו הודיע אילטוב שהוא מתנגד. ח״כ מיקי רוזנטל, יוזם החוק, סיפר אחר כך כי אילטוב פעל בשם ראש מפלגתו אביגדור ליברמן וסיפר על לחצים של בעלי אינטרסים שהביאו להחלטה. את ועדת ההסכמות זה ממש לא עניין. ברגע שח״כ מתנגד אין שום רלוונטיות לנימוק והדיון או ההצבעה מתבטלים.

אילטוב מצא את עצמו גם בצד השני של מתרס, כאשר הצעת חוק של ח״כ שלי יחימוביץ׳ ושלו ספגה כרטיס אדום בשניה האחרונה גם כן. מדובר על חוק ״שוטף פלוס 30״ שביקש לחייב מוסדות מדינה לשלם לספקים תוך 30 יום מרגע הוצאת חשבונית. ועדת ההסכמות היתה אמורה לאשר את קיום ההצבעה על החוק בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, אולם ח״כ יעקב אשר (ש״ס) התנגד ברגע האחרון והוריד לטמיון את כל העבודה שנעשתה בעניין.

הצעת חוק שלא הספיקה לעבור אישור בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בטרם התפזרה הכנסת, תאלץ לחזור לנקודת ההתחלה. לעומת זאת, להצעת חוק שעברה קריאה ראשונה ואז פוזרה הכנסת, יש עוד שביב של תקווה, שכן ח״כ שהציע אותה יכול לבקש להחיל עליה ״דין רציפות״. אלא שדין רציפות אפשר להחיל רק בדיעבד, כלומר רק אחרי שהכנסת הבאה תושבע, וגם אז מדובר בהליך מסורבל: יש לפנות לאישור הממשלה קודם כל, ורק אז לחזור ולבקש את אישור הכנסת, ואם כולם מאשרים, רק אז לחזור לוועדה הרלוונטית בכנסת ולנסות לקדם שוב את החוק.

דיונים שאפשר לגזור עליהם קופון פוליטי נדחים

פיזור הכנסת ״תקע״ הרבה פעילות חקיקתית שהיתה בשיאה. נושאים שמעוררים מחלוקות, או חשד שישחקו לידיים פוליטיות בקמפיין בחירות, נדחים. השאלה הגדולה היא למתי, והאם יצליחו להתרומם שוב בכנסת הבאה.

במקרים מסוימים השלימו חברי הכנסת עם כך שעבודתם ירדה לטמיון ובמקרים אחרים ניהלו כמה מהם מאבקים. כך למשל בעניין תכנית ״דירה להשכיר״ שקידמו יאיר לפיד וחברי הכנסת של ״יש עתיד״. התכנית כבר יצאה לדרך, ואפילו הועבר לה מרבית התקציב. אבל נשאר ״שוונץ״ שדרש את אישור ועדת הכספים, וזה לא היה פשוט בכלל. היה זה דווקא ח״כ כבל שסרב לאפשר קיום דיון בתואנה שמדובר בתכנית שתאפשר ללפיד לגזור קופון פוליטי בקמפיין הבחירות. אחרי שבועיים של מו"מ השתכנעו־חלקית חברי ועדת ההסכמות ושחררו מחצית מהסכום שהיה דרוש בגדי לשלם את משכורותיהם של עובדי התכנית.

במקרה אחר שהתרחש לאחרונה ביקש יו״ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי לקיים דיון בהחלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה שלא לתת פטור מהסדר כובל לשותפות הגז לויתן. מועד נקבע, גילה זומן, הודעות הוצאו לכלי התקשורת, אלקין התנגד בוועדת ההסכמות לקיום הדיון, והציבור לא זכה לשמוע את גילה מנמק את עמדתו.