מנהל בהפרעה: איך תדעו אם לבוס שלכם יש OCD

תסמינים טורדניים-כפייתיים הם נחלת הכלל ואופייניים במיוחד לאנשים מוכשרים ומצליחנים, שכן הם אלו שמסייעים להצלחה: סדר, דייקנות, שיטות עבודה מסודרות, שאיפה למושלמות ומצויינות, צורך בשליטה עצמית - "קונטרול פריק״, הקפדה ודרשנות מעצמי ומהסביבה. לעתים, מנגנון זה יוצא מכלל שליטה ואותן התכונות שבעבר סייעו לאדם להצליח, הופכות לגולם שקם על יוצרו, מפריעות לו, מגבילות אותו ובעיקר פוגעות באיכות החיים שלו ושל בני משפחתו.

כדי להיות מנהל או להצליח בתחום העיסקי-כלכלי נדרשים חסכים שמובילים לדרייבים (אמביציות נוסקות) וליבידו ענק, צורך בחיזוקים תמידיים של הצלחה, שררה, כבוד, כוח, איתנות פיננסית. הצלחה כהישרדות ולא כאופציה. כשיגיע אדם כזה לטיפול, תפקיד המטפל אינו לנסות לשכנע אותו להסתפק במועט אלא לספק לו כלים על מנת להצליח. הוא צריך לרוץ מרתון ולא ספרינט. להיות יסודי. הפרפקציוניזם טבוע בדמו. הוא יודע שכדי להגשים שאיפותיו צריך לעבוד הכי קשה,  להשקיע ממיטב ומירב זמנו ומרצו, להיות סיסטמתי, לדמות עצמו למטפס הרים שגם אם לפעמים מועד במהלך הטיפוס הסיזיפי, אוזר כוחות וממשיך הלאה לפיסגה.

אבל הפיסגה אינה סוף המירוץ, לפרקים היא רק ההתחלה. הבדידות המזהרת, כובד האחריות, המתחרים הנושפים בעורף, הקולגות שמחכים לנפילה כדי לרשת את מקומך. המדידה בערכים רבעוניים. אתה נמדד לפי השורה התחתונה של הגידול והרווח האחרונים ואין זכות חסד של זיכרון עבר, העיתונות העושה תפקידה ומבקרת. כל אלו ועוד גורמים לכך ששכיחות סימפטומי חרדה בקרב מנהלים בישראל נושקת לארבעים אחוז ומקומה של הפרעה טורדנית-כפייתית (השייכת לספקטרום החרדה) אינו נפקד.

איך נראה OCD?

ההפרעה כוללת שלושה מאפיינים:

1. לחץ מחשבות בלתי פוסק שאינו נשלט ואינו ניתן לעצירה

מחשבות שמעלות חרדה וסטרס. המוח של האדם משול לרכב שנוסע כל הזמן במהירות מסחררת וכתוצאה מכך הרכב נשחק. אין יכולת להוריד הילוך או להעביר לניוטרל.אין אפשרות לדחוק מחשבות או לופים של בעיות המתרוצצות במוחו של האדם הסובל כמו :רשימת מטלות שצריך לבצע, דין ודברים פנימי בנושאי החלטות עיסקיות, שחזורים של שיחות וסיטואציות מההווה והעבר :"מה אמרתי? איך הגבתי? איך הייתה הפרזנטציה העיסקית? איך הגיבו לדברי בוועידה הכלכלית? איך התקבלו דברי בישיבת הדירקטוריון האחרונה? הכתבה האחרונה בעיתון מציירת אותי באור טוב? איך ראה אותי הצד השני, מעבר לשולחן, עימו אני חותר לחתימת חוזה? זה היה נכון?". כמו כן, יש קונפליקט תמידי, והאדם הופך ל"מתלבט הנצחי", שכן הוא מתקשה להחליט, בין אם מדובר בהחלטות דרמטיות המשפיעות על עתידו, ובין אם בהחלטות יומיות פשוטות: לקנות או לא? יש השקעה טובה יותר? אני מפספס? זו ההחלטה הכי נכונה? סיכונים מול אפשרויות?

הסובל מ-OCD עלול לסבול מדאגות בריאותיות תוך פחד של איבוד שליטה כתוצאה מסימפטום גופני לגיטימי ואינוסנטי שיזכה להאדרה מחשבתית.דאגה לילדיו תוך רצון ל״כוון״ אותם הכי נכון (ולעיתים לעורר אנטגוניזם אצלם בניסיונו לשלוט ולהכתיב).

גם יציבות כלכלית אובייקטיבית לא תשחרר מחרדה כלכלית תוך שהוא מעלה לנגד עיניו טייקונים שנפלו וביתם הוצא למכירה על ידי כונס נכסים.

כשהוא עסוק, הסובל מ-OCD יצליח לדחוק יחסית את המחשבות הטורדות, אך כאשר יהיה פנוי בסופ״ש או כשיניח ראשו על הכר - הראש יעבוד שעות נוספות, הלחץ יגבר וכתוצאה הוא יירדם רק כאשר יהיה מותש. גם כשאדם מבין שהמחשבות אינן הגיוניות, הוא אינו יכול לשלוט בהן.

מנעד המחשבות יהיה רחב ביותר וישתנה מאדם לאדם, שכן לכל אחד אופי המחשבות המטרידות אותו אישית.

2. שאיפה לשלמות וכתוצאה, צורך בשליטה

הדבר מתבטא בקושי להאציל סמכויות, עיסוק והצפה בפרטי פרטים. כל פעולה הופכת ל"פרויקט" וכתוצאה האדם ינוע בין "פרויקטים" ויתקשה לשלב ביניהם, או יסבול מדחיינות כרונית. הוא מתגלה כלא גמיש, המציף ומתיש את עצמו ואת הסובבים אותו. ההרגשה היא ש"אני עושה משהו כמו שאני רוצה לעשות אותו, או שהוא לא אעשה בכלל".

חשוב לציין כי האדם הפרפקציוניסט אינו מקפיד על שלמות בכל דבר, אלא רק בתחומים החשובים לו. עניינים אחרים הוא יכול להטיל על אחרים או לבצע באופן שטחי.

הלוקה יוכל לסבול מ״פתיל קצר״ ,סף גירוי נמוך והתפרצויות על הסובבים אותו כי ״יוצא מדעתו״ שדברים לא נעשו בצורה מושלמת , בדיוק כמו שביקש. פרטים קטנים יכולים להפריע את מנוחתו ולמנוע ממנו שקט פנימי.

דווקא מנהל צריך ללמוד להאציל סמכויות ולא להיות מעורב בכל פרט כי אז יותש. עליו להבין סידרי עדיפויות והבנה שיכולותיו מוגבלות למרות כישרונו.

3. טקסים המרגיעים את החרדה

אנשים הסובלים מ-OCD סובלים מהתנהגויות כפייתיות. דהיינו, התנהגויות שנכפות עלהם והאדם משול לנוהג ברכב שנוסע בעצמו. האבסוד שלמנהל יש צורך בשליטה אך בדפוסים אלו אין לו כלל שליטה כי הם מפחיתות חרדה השוכנת בתת מודע.

בדיקות חוזרות תהיינה שכיחות: קריאה חוזרת של מסמך והגהתו שוב ושוב, בדיקת והצלבת הנתונים פעם נוספת, בדיקת נעילת הכספת, דלת הלישכה או הרכב .צ׳ק ליסט של מטלות וחוסר שקט ושלווה עד שסומן ״וי״ על כל המשימות.

הקפדה יתרה על סדר, מיקום חפצים, אופי שולחן העבודה, סדרי נתונים ומיחשוב, פרוטוקולים מסודרים, כשהאמצעי הופך למטרה.

סדר רחצה מסוים וארוך, שטיפות ידיים חוזרות, ניקיון מתמשך בשירותים יהיו שכיחים. גם העיסוק בסימטריה ובארגון חפצים בחוקיות.

הסובל מ-OCD עלול להגיע שוב ושוב לרופאים מומחים ולבצע בדיקות חוזרות. הדאגה לבריאותם ולשלומם של בני המשפחה היקירים יכולה להדיר שינה. כל שיעול של ילד, כל איחור מכניס ללחץ. מישהו שלא עונה בטלפון יגרור מצוקה וצורך בטלפונים מרובים מדאגה.

מאפיין אחר הוא אגרנות כפייתית של חפצי אומנות, ג׳אטים, בגדי מעצבים ומותגים, רהיטי יוקרה, עיתונים, ניירת.

מנהלים כפייתיים רבים הם "וורקוהולים", המתקשים להתנתק מהעבודה הן במחשבה והן פרקטית במעשה: גם בביתם יהיו מחוברים לעסק ולמשרד. אנשי עסקים מגה מצליחים שאינם יכולים ליהנות באמת מפירות הצלחתם. הם יתקשו להתנתק מעבודתם וראשם יעסוק בה 24 שעות ביממה, תוך קשר רציף ושוטף למיילים, מסרונים ונתונים זורמים. הם ינהלו ניהול ריכוזי וצנטרליסטי, יתקשו להאציל סמכויות ויעמיסו על מוחם אחריות שיכולה וצריכה להיות מוטלת בידי הכפופים להם. יהיו נתונים ללחץ מתמיד, ללא הרפיה ולפרקים יחושו בקריסה גופנית, שלא לדבר על מירמור מצד בני משפחתם שיטענו :״מה שווה ההצלחה?״

חלק מהסובלים מ-OCD סובלים מאכילה כפייתית על בסיס רגשי, דהיינו האוכל שולט בהם ולא הם בו. הם יכולים להיות בולדוזרים בכל תחומי העשיה אך כשזה מגיע לאוכל הם מאבדים שליטה ומתפתחת אכילה ריגשית קומפלסיבית מפצה.

יהיו שימצאו בחיפוש אובססיבי אחר מידע בתחומים שונים. מנהל שיחפש רמזים אצל רבנים, מיסטיקנים, אסטרולוגים, אנשי קבלה, אמונות טפלות כדי לקבל ״טיפים״ להחלטותיו העיסקיות, שיקלו על חוסר הודאות וההתמודדות .

כחלק מהליבידו העז גם קומפולסיות ועיסוקים מיניים בתדירות גבוהה, תוך צורך בריגושים אינסופיים הולכים ועולים, עד כדי סכנת מעמדם והתבנית שמשפחתית שבנו.

לפרקים יהיה דפוס אהבה אובססיבית שתגבול בהטרדה ובקנאה חולנית לבן הזוג. טקס אחר, קניינות כפייתית, עלול לגרום למצוקה כלכלית ולקנייה מוגזמת של מוצרי צריכה שאין לאדם כל צורך בהם.

האדם יגיע לטיפול כשלחץ המחשבות הטורדניות אינו מרפה, כשהעיסוקים הכפייתיים משתלטים על חייו וכשהדבר גורם לבעיה תפקודית ואיכות חיים נמוכה. הוא יסבול מבעיות במערכת היחסים, בעיות שינה, סף גירוי נמוך והתפרצויות כתוצאה מהמתח בו הוא חי, והעובדה שכל דבר הוא עקרוני עבורו. למרות שכלפי חוץ הכל נראה כשורה, בפנים הוא מרגיש כאילו הר געש עומד להתפרץ.