אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סייעת שלישית? צעד קל מדי צילום: אוראל כהן

סייעת שלישית? צעד קל מדי

במקום להבטיח עוד סייעות צריך להתעמת עם מוקדי כוח גדולים בדרך לרפורמה אמיתית בחינוך

08.02.2015, 09:06 | מיקי פלד
מפלגות מחזרות אחר ההורים הצעירים מתמקדים בגני הילדים, מפחדים להרגיז את החרדים מצעי החינוך של המחנה הציוני, יש עתיד וכולנו מלאים בכוונות טובות ובהבטחות לשיפור הליקויים במערכת, ששנים דורשת רפורמה של ממש: מסייעת שלישית בגנים, דרך צמצום פערים ועד העסקת מורי קבלן. רק מהתחום הרגיש של לימודי ליבה במגזר החרדי הרוב בחרו להתעלם, אולי כדי לא להרגיז שותפים קואליציוניים לעתיד מיקי פלד, 14 תגובותלכתבה המלאה
שביתת ההורים בתל אביב היא אולי רק הספתח למחאה רחבה יותר של הורים ברחבי הארץ על התנאים בגני ילדים של בני 4–3. גננת אחת וסייעת אחת - ובמקרה הטוב אולי עוד בת שירות לאומי - על 35 ילדים, זו בדיוק הדרך לגרום לעיקום אף של הציבור בתגובה לניסיון הממשלתי להרחיב את חוק חינוך חובה לגילאים הללו.

בהתאם למחאת ההורים נענו המפלגות לקריאה והחלו להתמקד בהבטחות לשיפור המערכת בהוספת סייעות מקצועיות; כל שאר הנושאים בחינוך פשוט נדחקים הצידה. מי שבמיוחד בלט בביקורת על מצב הסייעות הוא פרופ' מנואל טרכטנברג, מנסח התוכנית הכלכלית־חברתית של המחנה הציוני ומי שהוועדה שעמד בראשה לאחר מחאת קיץ 2011 המליצה על הרחבת חוק חינוך חינם.

אלא שאם נשאל מומחים לחינוך, ספק גדול שהם יסכימו שזו אחת הבעיות הגדולות של המערכת ונושא ראשון במעלה שצריך להיות מונח על שולחנו של שר החינוך הבא. נחום בלס, אחד מחוקרי החינוך הבולטים בישראל וחוקר בכיר במרכז טאוב, ניסח את עמדתו בשיחה עם "כלכליסט" בצורה חד־משמעית: "לשים את הדגש בתוכנית החינוך על הוספת סייעת הוא היענות ללחץ פופוליסטי. לא שהוספת סייעות היא לא נושא חשוב, אבל זה לא יכול להיות הציר המרכזי של תוכנית החינוך. התמקדות במה שנכתב בעיתון לפני יומיים לא מתאימה למי שעמד בראש הות"ת (הוועדה לתקצוב ההשכלה הגבוהה שבראשה עמד פרופ' טרכטנברג – מ"פ)".

גן ילדים (ארכיון). דרוש שינוי דרמטי בחלוקת תקציב החינוך, צילום: נמרוד גליקמן גן ילדים (ארכיון). דרוש שינוי דרמטי בחלוקת תקציב החינוך | צילום: נמרוד גליקמן גן ילדים (ארכיון). דרוש שינוי דרמטי בחלוקת תקציב החינוך, צילום: נמרוד גליקמן

אז מה כן? קודם כל דרוש שינוי דרמטי בחלוקת תקציב החינוך, שכל היקפו כ־45 מיליארד שקל בשנה, שלישי רק לתקציב החזר החובות ותקציב הביטחון. חלוקה מחדש וסגירת פערים שכזו יאלצו את שר החינוך להתעמת עם מרכזי כוח אדירים כמו המגזר הדתי, הערים העשירות והמועצות האזוריות החזקות — לכולם נציגים בולטים בכנסת ובתוך מרכזי המפלגות. שר החינוך הקודם שי פירון החל לגעת בקצה קצהו של השינוי הזה, וגם אז בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בלבד, אבל לדברי בלס מדובר ברפורמה ענקית שמצריכה "בדיקה מחדש של כל המנגנונים ליצירת פערים בתוך מערכת החינוך, מגן ועד אוניברסיטה, ומתן העדפה מתקנת למורים שמטפלים באוכלוסיות חלשות, כולל קידום בשכר, שינוי שיטות תקצוב ועוד".

כדי לערוך שינוי כזה משרד החינוך צריך קודם כל לדעת כמה כסף בדיוק הוא משקיע בכל תלמיד בכל בית ספר במדינת ישראל, כולל תקציב הבסיס והתוספות. ספק אם יש מישהו במשרד החינוך שיודע לפתוח טבלה גדולה שעונה על השאלה הזאת. עם כל הכבוד לצורך בסייעות, אולי דווקא קבלת מידע אמין ומסודר על ההשקעה של המדינה בכל ילד צריך להיות הנושא הראשון לטיפולו של שר החינוך.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות