ביקורת הצגה: "פאניקה", תיאטרון הבימה

מה: תיאטרון הבימה מעלה את מחזהו של רובין האודן בבימוי אלון אופיר ובתרגום ירון פריד, עם איילת רובינסון, נתי רביץ, טלי אורן, יואב דונט, קובי מאור ועמי סמולרצ'יק.

העלילה: זהו סיפור על סוף שבוע עמוס בתוכניות שהשתבשו: קלאריס מתכננת לעצב את הבית מחדש בניגוד לרצון בעלה בעזרת מעצב הפנים שלה, ובעיקר לבלות עם המאהב הצרפתי שלה שמגיע במיוחד מפריז. אלא שגם התוכניות של בעלה לבלות את סוף השבוע עם חברתה הטובה דייזי, המאהבת שלו, משתבשות, ו"נסיעת העסקים" שלו מתבטלת. סדרה של אי־הבנות מביאה לכך שכולם פלוס עוד כמה מבלים את סוף השבוע יחד.

דבר המבקרת: הפארסה היא ז'אנר שעובד היטב וכמעט כל תיאטרון גדול מנסה לשבץ אחת לרפרטואר שלו כדי לייצר שלאגר, וכך גם הבימה, שגייסה לכך את מיטב שחקניה והבמאי אלון אופיר. אישית אני פחות אוהבת את הז'אנר, בעיקר כשהטקסט לא מספיק טוב, אבל הקהל צחק, וכשהם לא נסחפו למסכת צעקות והשתוללויות גם השחקנים עשו את המוטל עליהם. טלי אורן היא קומיקאית בחסד עליון, אבל הפעם זה לא הספיק. רובין האודן כתב: "אני מוצא עצמי שוב ושוב נקרע בין הרצון לכתוב על נושאים רציניים שמעניינים אותי או נוגעים לי בשעה זו לבין הצורך ליצור משהו עם עתיד כלכלי שישלם את המשכנתא". אני מקווה שלפחות את המשכנתא הוא הצליח לשלם.

שורה תחתונה: בידור נטו ולא יותר מזה.