שורה של מכשולים בדרך להקמת רגולטור שיפקח על השוק האפור

היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין אימץ אתמול (ב') את המלצותיו של צוות מיוחד וקרא להטיל פיקוח על השוק האפור ועל הלוואות שמקורן אינו הבנקים, חברות כרטיסי האשראי או גופי הפנסיה. פיקוח זה יתבצע באמצעות הקמת רגולטור פיננסי.

יישום המלצות הצוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט ונציגים שונים מגופי הממשלה תלוי באגף התקציבים ובמנכ"לית משרד האוצר, שעליהם להפוך המלצות אלה להצעת חוק.

אבחנתו העיקרית של הצוות היא שבהיעדר פיקוח על הכסף שנע מחוץ לגופים הפיננסים, עולם הפשע השתלט על התחום וכתוצאה מכך אנשים שלא מעוניינים ללוות כסף מהבנקים נאלצים לשלם ריביות נשך ולבוא במגע עם גורמים עברייניים. היקף הכספים בשוק האפור עומדים על 130 מיליארד שקל, כך על פי הערכות הצוות.

ההמלצה העיקרית של הצוות היא להקים רגולטור פיננסי שיופקד על השוק האפור. הרגולטור יקבל סמכויות נרחבות שיכשירו אותו להתמודד במידת הצורך גם עם גורמים עברייניים.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט. עמד בראש הצוות | צילום: עומר מסינגר

כמו כן, עליו להיות אמון על חלוקת רישיונות לגופים שיתנו שירותי מטבע (צ׳יינג׳רים) ולגופים שיתנו אשראי ושאינם בנקים, חברות כרטיסי אשראי או גופי פנסיה. כדי להעניק רישיונות אלה, לרגולטור החדש יהיו סמכויות נרחבות בהן בדיקת האנשים שעומדים מאחורי הצ'יינג'ר או שירות האשראי. המלצה זו מהווה הודאה בכך שהפיקוח הקיים של אגף שוק ההון על הצ'יינג'רים אינו אפקטיבי.

בנוסף, לרגולטור החדש תהיה סמכות לשלול רישיונות במקרה של עבירה על החוק או של אי עמידה בתנאי הרישיון (למשל, אם יימצא שניתנו הלוואות בריבית גבוהה מהמותר). רגולטור זה אמור בעיקרו להיות רגולטור צרכני (זאת בניגוד למפקח על הבנקים ולמפקח על חברות הביטוח שהוא רגולטור שאחראי ליציבות הגופים הפיננסיים). כמו כן, הוא אמור להיות עצמאי ולא כפוף לאף משרד.

המלצה נוספת היא כי הריבית המקסימלית שניתן יהיה לחלק בה הלוואות תיקבע בחוק נפרד שמשרד המשפטים מקדם בימים אלה. על פי החוק, הריבית המקסימלית תחושב על בסיס ריבית הפיגורים במשק שמפרסם החשכ"ל (שעומדת כיום על 8.25% בשנה) ועוד 12%. כך, הריבית המקסימלית תהיה גבוהה במעט מ־20% בשנה. בהתאם לכך יוטל פיקוח גם על הריביות בשוק השחור.

ריבית בשיעור זה היא גבוהה מאוד, אבל עדיין עדיפה על המצב הנוכחי: על פי נייר העמדה של המשטרה, שצורף להמלצות הצוות, הריבית המקובלת כיום בשוק האפור היא 10% בחודש, לא בשנה. בבנקים, לעומת זאת, הריבית עומדת על 9% בשנה ובחברות כרטיסי האשראי עומדת על 12% בשנה.

הצוות שבחן את הנושא קם בעקבות פניית האוצר ליועץ המשפטי, בשאלה אם ניתן להעביר את הסמכות לטיפול בשוק האפור מאגף שוק ההון לידי רשות המסים. רשות המסים, עם זאת, התנגדה להמלצות וטענה כי היא צריכה לקבל את הסמכות החדשה. זאת אף שבדו"ח נטען כי לרשות המסים אין הכלים הדרושים לשמש כרגולטור, אלא רק לבצע פעולות גבייה.

סמכויות הרגולטור הפיננסי שהצוות המליץ על הקמתו:

1. יחלק רישיונות לגופים שיתנו שירותי מטבע ולגופים נותני אשראי שאינם בנקים, חברות כרטיסי אשראי או גופי פנסיה

2. יבדוק את הגורמים שמאחורי שירותי המטבע

3. ישלול רישיונות במקרה של עבירה על חוק או אי עמידה בתנאי הרישיון

4. יהיה עצמאי ולא כפוף לאף משרד