קרן JVP היא הפעילה ביותר בישראל בשנה האחרונה

קרנות ההון סיכון הישראליות חוזרות לבצע השקעות ראשונות - כלומר השקעות בחברות בהן לא היו מושקעות קודם לכן. על פי דו"ח של חברת המחקר IVC שהתפרסם הבוקר (ג') נרשמה עלייה של 3% בביצוע עסקאות ראשונות על ידי קרנות ההון סיכון הישראליות ב-2014, לעומת ירידה של 4% בקרב הקרנות הזרות.

צמרת טבלת הקרנות שביצעו את מירב ההשקעות הראשונות צבועה כחול לבן: בראשה עומדת קרן JVP שהוקמה על ידי אראל מרגלית, כיום חבר כנסת, ומנוהלת בידי קובי רוזנגרטן וגדי תירוש. לאחריה הקרנות מאגמה ופיטנגו. השקעה ראשונה מסמלת יותר מכל הן את יכולתן של הקרנות להשקיע במיזמים צעירים ומסוכנים - ואת יכולתן להקצות הון לא רק לתמיכה בפורטפוליו הקיים.

JVP שמשקיעה כיום מקרן ההון סיכון הכללית החדשה שלה, JVP 7 ומקרן הסייבר שלה שהיקפן הכולל עומד על 160 מיליון דולר, השקיעה במהלך השנה החולפת בעשר חברות בהן לא היתה מושקעת קודם לכן: Valooto, Teridion, Noobaa, CyActive, RepnUp, CyberCanary, GreenSQL, Morphisec, SecBI ו-Smart-X.

לאחריה, במקום השני בדירוג ממוקמות זו לצד זו פיטנגו ומאגמה, גם הן קרנות הון סיכון שהתרעננו במהלך השנתיים האחרונות בהון חדש. פיטנגו של חמי פרס ורמי קאליש, שגייסה ב-2012 קרן של 270 מיליון השקיעה בתשע חברות חדשות, בהן AppsFlyer, Artsetters, imVision, Neura, Sckipio, Timeful, Leaba, myInPact ו- TravelersBox. מאגמה, שיצאה לגיוס מזורז והדהימה את תעשיית ההון סיכון עם קרן חדשה של 150 מיליון דולר, השקיעה גם היא בתשע חברות בהן Applitools, Argus, E8 Storage, Guesty, Indegy, Teridion, WebyClip, Oliver Solutions ו-Avanan.

גם משקיעים, גם משביחים

אחרי שלוש הקרנות מדורגות בטבלה בלאמברג קפיטל, שגייסה 150 מיליון דולר לפני שנתיים. הקרן מגייסת השנה 200 מיליון דולר, משקיעה מחצית מהונה בישראל והשקיעה בשמונה חברות חדשות בשנה החולפת. עמה מדורגת הקרן הרוסית פלינט (Flint Capital) של דימטרי סמירנוב ואולג סיידק שהשקיעה גם בשמונה חברות. קרן דיסרפטיב של טל ברנוח וקרן מרקר של יובל שחר ואוהד פינקלשטיין השקיעו בשבע חברות כל אחת, והקרנות גריילוק ישראל (כיום 83North) וסינגולריטים של משה חוגג השקיעו בשש חברות כל אחת.

קרן כרמל שגייסה בשנה שעברה קרן חדשה לא מדורגת עדיין ברשימה, וכן גם לא הקרנות ורטקס, סידר וג'נסיס שמצויות כיום בתהליך של גיוס קרן חדשה. גם קרנות שבעבר דורגו גבוה ברשימה אינן מדורגות בטבלה, כמו קרן Innovation Endeavors של יו"ר גוגל אריק שמידט, דרור ברמן ויובל שחר שמשקיעות כיום יותר בשלבים מאוחרים ובסכומים גבוהים יותר, או קרן Horizons של המיליארדר הסיני לי קא-שינג. המשקיע הפעיל ביותר בשנה שעברה, סרגיי גרישין, אמריקאי יליד רוסיה המשמש כיו"ר קבוצת ההשקעות RosEvro, אינו מדורג ברשימה כלל.

התחלופה הזו בצמרת הטבלה היא תופעה טבעית, אמר קובי שימנה, מנכ"ל IVC. "העבודה האמיתית מתחילה אחרי ההשקעה, ולא לכל קרן יש נפח פעילות שמספיק כדי להשקיע בכל שנה במספר גבוה של חברות חדשות. אחרי ההשקעות הראשונות, טבעי להתמקד בפורטפוליו ולהתחיל בעבודה משותפת עם החברות. התפקיד של קרן הוא לא להשקיע, אלא להשביח את החברה".

מבין המיקרו-קרנות המשקיעות בישראל, הפעילה ביותר השנה היא וואדי ונצ'רס (Wadi Ventures) עם שבע השקעות; לאחריהן FirstTime של יו"ר מקאן אילן שילוח, וקרן iVentures Asia ההונג-קונגית של בנג'מין וייס, שהשקיעו שתיהן בשש חברות; והקרנות Jumpspeed של בן ויינר ו-Janvest בה משמש דני יתום כיו"ר השקיעו בחמש חברות כל אחת.

"מטרתו של הדו"ח הזה הוא להנגיש לתעשייה את התשובה לשאלה: מיהם המשקיעים הפעילים, מי עושה השקעות חדשות ואל מי כדאי לפנות כיוון שהוא נמצא בתנופה של השקעות חדשות", אומר שימנה. |הדו"ח הזה מראה שקרנות שגיסו הון לאחרונה הן משקיעות פעילות, בניגוד למשקיעים שטרם גייסו קרן חדשה או כאלה שעוד בדרך".

הגיוסים נושאים פרי

הדו"ח של IVC מוכיח מעל לכל ספק כי הסברה לפיה הקרנות הישראליות הן כאן בכדי להשקיע בחברות ישראליות בשלב המוקדם שלהן, ולהוות גשר למשקיעים זרים שישקיעו בהן בשלבי ההמשך - אינה נכונה. למרות שמספר ההשקעות הראשונות מקרנות זרות ירד ביחס להשקעות מכיוון המשקיעות הישראליות, 55% מההשקעות הראשונות בוצעו בישראל על ידי הקרנות הזרות. ובכל זאת, מספר ההשקעות הראשונות ירד מעט בשנה החולפת מ-287 עסקאות ל-283.

שימנה ציין כי בסך הכל בוצעו ב-2014 יותר השקעות המשך מאשר השנה שלפניה, תופעה שגררה עמה ירידה קלה במספר ההשקעות הראשונות. "לאור גיוסי השיא של חברות ההייטק בישראל, עליהם דיווחנו לפני מספר שבועות, חשוב להבין כי הנתונים לא מצביעים על ירידה כללית בהשקעות, אלא על שינוי ביחס בין השקעות ראשונות לבין השקעות המשך. ב-2014 בוצעו יותר השקעות המשך לעומת השנה שלפניה. זה בא לידי ביטוי בעיקר בפעילות הקרנות הזרות, שגם השנה ביצעו את חלקן הגדול יותר של ההשקעות הראשונות".

"פעילות הקרנות הישראליות גוברת, אם כן, בניגוד למגמת הפעילות של הקרנות הזרות, זאת בניגוד לשנה שעברה", הוסיף שימנה. "העלייה הקלה בפעילות הקרנות הישראליות מוסברת על ידי העלייה בהיקפי הגיוסים של קרנות הון הסיכון המקומיות, שגייסו במהלך 2014 את הסכום הגבוה ביותר מזה שש שנים, ועל כן היה בידיהן יותר כסף זמין להשקעות ראשונות. אנו צופים שמגמה זו תימשך גם בשנה הקרובה, במקביל לקצב הגיוסים המתגבר של הקרנות", הוא מסכם.

מגזר התוכנה עקף את מגזר האינטרנט

עוד נמצא כי חל מהפך בסקטור בו בוצעו מירב ההשקעות הראשונות. לאחר ארבע שנים בהן הוביל סקטור האינטרנט את הגיוסים, שנת 2014 היתה השנה של תעשיית התוכנה. 34% מכלל ההשקעות הראשונות בוצעו בחברות תוכנה ארגונית, זינוק של 26% לעומת חלקו של הסקטור ב-2013. רותם ענבר, עורכת המחקר מטעם IVC , הסבירה: "הזינוק בסקטור התוכנה לא מגיע על חשבון סקטור האינטרנט. הוא דווקא ממשיך למשוך השקעות ראשונות רבות לאור מיעוט המשאבים היחסי שצורכות חברות אינטרנט לשם פיתוח המוצר ויצירת הכנסות. הגידול בסקטור התוכנה נובע מהעניין ההולך וגובר בשני תחומים חמים - סייבר ופינטק, שהפכו לתחומים חמים. קרן JVP למשל, הקימה בשנת 2014 קרן המוקדשת ספציפית לתחום הסייבר וביצעה שש השקעות בתחום".

בסקטור האינטרנט בוצעו 92 השקעות, אשר היוו 32% מסך ההשקעות הראשונות. למרות שאיבד את הבכורה, גם בסקטור האינטרנט חלה עלייה במספר ההשקעות הראשונות לעומת שנת 2013, והוא שמר על חלקו הממוצע בחמש השנים האחרונות שעמד על 30%. שני סקטורים אשר ספגו ירידות באחוזי ההשקעות הראשונות על ידי הקרנות הם סקטור הקלינטק וסקטור מדעי החיים, אשר דורשים השקעות גדולות יותר ולוקח להם זמן ארוך יותר להניב אקזיטים.