מי גנב עשירית מכל הביטקוין בעולם?

המטבע הדיגיטלי הממשלתי הראשון

עוד יום, עוד נוכלות ביטקוין: בורסת הביטקוין ההונג קונגית MyCoin התפוגגה לה בעשן הונאה, ונעלמה עם כספי משתמשים – על פי הערכות ראשוניות, מדובר בשווי של כ-387 מיליון דולר. הנחת היסוד היא שמדובר במזימת פירמידה ושבעלי הבורסה הסתלקו עם הכסף. אם המספר נכון, השווי של סך הביטקוינים שנמצא בשוק עומד על על שלושה מיליארד דולר. תחשבו שנוכל היה מצריך להסתלק עם עשירית מכלל הדולרים בעולם ותבינו את גודל הבעיה. הידיעה הזו מגיעה שבועות מספר לאחר שמשטרת יפן הגיעה למסקנה שזה בדיוק מה שקרה גם עם הבורסה הגדולה בשעתו, Mt. Gox. שומר נפשו ירחק.

לעומת זאת, יש מי שמאמין במטבע הווירטואלי - אפילו בקרב מדינות העולם. אקוודור עושה השבוע היסטוריה: היא מנפיקה את המטבע הדיגיטלי הממשלתי הראשון. עד כה, מטבעות דיגיטליים היו תלויים בעיקר ב... אף אחד לא יודע בעצם. אף אחד לא עמד מאחוריהם, ולעתים קרובות הבורסות שניהלו אותם הופעלו בידי נוכלים. אקוואדור מייצגת את המטבע הדיגיטלי הראשון שבנק מרכזי עומד מאחוריו.

באקוודור מימשו ב-2000 את החלום הישן של שר האוצר ארידור, זרקו את המטבע המיותר שלהם לפח ועברו לדולר. עכשיו חוששים כלכלנים אמריקאים שהמטבע הדיגיטלי החדש יאפשר לממשלת אקוודור להשתחרר מהדולריזציה שלה. בממשלה מכחישים בתוקף ואומרים שהוא אמור לסייע למדיניות הזו.

הממשלה אומרת שהמהלך יסייע לעניים, אלוהים יודעת איך והוסיפה שהוא יחסוך לה הרבה כסף כי מדי שנה היא מוציאה שלושה מיליון דולר על המרות של שטרות ישנים לדולרים חדשים. אני מקווה שתסלח לי הספקנות, אבל שלושה מיליון דולר זה סכום שבישראל מעבירים בכנסת מתוך שינה, לא סכום שיוצאים בגללו לרפורמה מסיבית. הממשלה גם אסרה על ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים מחשש לתחרות. או, הנה התנהלות ממשלתית שאני מסוגל להבין. 

תפוס את האינטרנט וברח

קצת קשה להבין את זה היום, כשהתקשורת הבין-אישית שלנו מתבצעת בחלקה הניכר דרך פייסבוק (גוף שמנוהל על ידי מיליארדר שמתקיים ממכירת המידע הפרטי שלנו), ג'ימייל (כנ"ל), סקייפ (גוף שמנוהל על ידי מיליארדר שהיה שרוצה להתקיים ממכירת המידע הפרטי שלנו אבל לא כל כך מצליח), אינסטגרם (ראו פייסבוק, שייכת לפייסבוק), ווטסאפ (כנ"ל), אבל כשחשבו בהתחלה על האינטרנט היא היתה אמורה להיות משהו אחר לגמרי. היא היתה אמורה להיות רשת התקשורת העממית.

היא היתה אמורה לקשר בין אנשים ברחבי העולם כשווים בין שווים. היא היתה אמורה להביא את המהפכה המיוחלת ביחסים בין בני אדם שהיתה מפילה את השיטה. היא היתה אמורה ליישם את האמירה של האוונגליסט יוחנן: "ואתם תדעו את האמת, והיא תשחרר אתכם".

זה לא קרה, כמובן. התקשורת הבין-אישית שלנו מתבצעת דרך פלטפורמות של מיליארדרים, בגבולות השיח שמיליארדרים מוכנים להתיר לנו - גבולות מצומצמים מאוד, במקרה של פייסבוק. ספר חדש של טכנו-סקפטיקן - The Internet is Not the Answer של Andrew Keen - מנסה להתחקות אחרי הדרך שההבטחה הגדולה תורגמה לעוד כסף לתאגידים.

ומדובר, חשוב לציין, בהרבה כסף. גוגל שווה כיום כ-400 מיליארד דולר, שזה בערך שבעה ג'נרל מוטורס - וזו האחרונה מעסיקה פי ארבעה יותר אנשים. פייסבוק שווה יותר מקוקה קולה, דיסני ו-AT&T. אפילו הערכת השווי של אובר כבר בגיעה לכ-18 מיליארד דולר.

האנשים שיצרו את הרשת היו, בחלקם הגדול, ליברלים על גבול האנרכיזם. הרשת כפי שהתפתחה בפועל, מאז עליית הרעיון הממאיר שאנשים לא צריכים לשלם על תוכן אלא להעביר את המידע שלהם למפרסמים, היא גן עדן לקפיטליזם חזירי. הכוח של גוגל, למשל, בלתי נתפס. קין מצטט את הכותבת רבקה סולניט: נסו לחשוב על גוגל לפני מאה שנה, גוף שמשלב את משרד הדואר, חברות הטלפון, הספריות הציבוריות, המו"לים, מדפיסי המפות - וגוף שלא חייב לך דין וחשבון ושומר לעצמו את הזכות לקרוא את הדואר שלך.

לפני 30 שנה בלבד, ריכוז כזה של כוח היה בלתי נתפס. היום, הוא משהו שאיכשהו קרה בלי שנתנו לעצמנו דין וחשבון על זה. ההתקפה על גוגל פה היא אולי לא הוגנת: מדובר בחברה מהוגנת יחסית בהשוואה למתתחרות. פייסבוק, למשל, הרשתה לעצמה לעשות ניסויים פסיכולוגיים במשתמשים שלה, כשהיא בודקת האם היא יכולה לדרבן אותם לדכאון. אבל הכוח של גוגל, שנתפס כטבעי, הוא הכל חוץ מטבעי.

אמזון, עוד דוגמא, היא כנראה אחד הגורמים ההרסניים ביותר לכלכלת ארה"ב. היא הובילה לפיטוריהם של עשרות אלפי עובדים - כשהיא עצמה משלמת לעובדים שכר נמוך ומונעת מהם פעם אחר פעם להתאגד. וכמובן, ההכנסות העצומות שלה (לאו דווקא רווחים, אבל המשכורות של בכירי החברה הן הוצאה לכל דבר) הולכות למעט מאוד כיסים.

הרשת, בקיצור, לקחה מצב כלכלי בלתי שוויוני, והפכה אותו לעוד פחות שוויוני. במקום להעניק כוח לציבור, היא לקחה ממנו כוח. היא איפשרה, מכוח התפיסה שהיא השרישה של "הענק את המידע שלך בתמורה לצ'ופרים" את עלייתה של מדינת המעקב. אחרי הכל, סביר להניח שהיה זעם המוני גדול הרבה יותר בעקבות החשיפות של סנודן, אלמלא כבר הורגלנו לאורך שנים שחברות ענק ממילא קוראות ואוספות ושומרות ומוכרות את כל המידע שלנו. 

האם טורנירי המשחקים מכורים?

חברת Valve יצאה בהודעה חריפה לשחקני Counter Strike: Global Offensive, שבה היא אוסרת עליהם בכל לשון של איסור להמר על תוצאות הטורנירים. מבחינת החברה, עצם ההשתתפות בטורנירים נותנת לשחקנים מידע פנימי על התחרות, והיא אוסרת עליהם לנצל את המידע הזה.

על פניו, נשמע כמו התערבות בלתי ראויה. מה זה עניינכם אם אני מחליט להמר קצת? אבל בפועל, צריך לזכור שכשהימורים הופכים לחלק מפעילות כלשהי, מגיעות איתם גם הנוכלויות. זו רק שאלה של זמן עד שמישהו יציע למישהו סכום נכבד כדי שזה יפסיד משחק.  

הסנקציות ש-Valve מאיימת בהן הן עד כה זניחות: הרחקה מטורנירים עתידיים שלה. מי שזוכר את הסקנדלים של השחיתויות במשחקי הספורט בשנות השמונים ואת העבר הרחוק יותר של זיוף תוכניות המשחק בטלוויזיה בשנות החמישים, מבין שיש כאן בעיה רצינית לעתידו של התחום. מצד שני, בהתחשב בכך שלפני 30 שנה שחקני מחשב נחשבו לעובדי שטן מקריבי ילדים, ועכשיו הם נחשבים לכאלה שאולי שווה לשחד אותם, אי אפשר לומר שאין התקדמות.

קצרצרים

1. באיחוד האמירויות הערביות נערכה לאחרונה תחרות שהכותרת שלה היתה "מזל"טים עושים טוב". השם נשמע לכם מטופש? קחו בחשבון שבאחוז לא מבוטל של העולם הערבי המזל"ט נתפס כמכות רצח מעופפת. הזוכה בפרס הוא מזל"ט שנראה כאילו עוצב על ידי דה וינצ'י: פרופלורים בתוך כלוב מתכת עגלגל. המטרה שלו היא להכנס לבניינים שנפגעו ולחפש בהם ניצולים. אם הוא נתקל במכשול, הוא נהדף ממנו וממשיך הלאה. הצוות שפיתח את אב הטיפוס זכה כעת במיליון דולר כדי להביא את המוצר לשוק.

2. טוויטר פרסמה את דו"ח השקיפות השנתי שלה, שמדווח על מספר בקשות המידע שמגיעות מממשלות על משתמשיה - בו נרשמה עליה של כ-40% במספר בקשות המידע הממשלתיות. ברוסיה נרשמה עליה של 100% בבקשות; טוויטר לא צייתה לאף בקשה כזו. בטורקיה, שם מנהל ארדואן מערכה לחיסול העיתונות החופשית, נרשמה עליה של 150%, וגם שם טוויטר לא נענתה לבקשות. בארה"ב נרשמה עליה של 29% במספר הבקשות, ועליה של שמונה אחוזים בהיענות להן. שלוש המדינות המובילות במספר בקשות המידע הן טורקיה, עם 477 בקשות; רוסיה, עם 91 בקשות; וגרמניה, עם 43 בקשות. כמו כן הודיעה החברה שלאחרונה היא עתרה לבית משפט פדרלי נגד הממשלה בדרישה ליתר שקיפות בבקשות שהיא מקבלת מהממשלה.  

3. ולפינת הפושע המטומטם: מקסוול מורטון, בן 16 מפילדלפיה, נעצר בחשד לרצח רייאן מנגן, בן 16 גם הוא. הראיה המרכזית כנגד מורטון היא תמונת סלפי שהוא צילם עם גופתו של מנגן ושלח לחבר בסנאפצ'ט. החבר שמר צילום מסך, אמו העבירה אותו למשטרה, ומכאן הדרך למעצר היתה קצרה. תשמור האלה ותציל.