איזון? ביה"ח הדסה צובר גירעון של 18 מיליון שקל בחודש

"מצבו הפיננסי והתזרימי של בית החולים הדסה עלול להעמיד בספק את יכולתו להמשיך ולתפקד באופן סדיר תוך פרק זמן קצר" ‑ זו לשון מכתב שנשלח לממלאת מקום מנכ"ל הדסה פרופ' תמר פרץ על ידי משרד האוצר ומשרד הבריאות והגיע לידי "כלכליסט".

במכתב, שאמור היה להישמר חסוי, צוין כי הגירעון הצפוי מפעילות המוסד השוטפת במהלך השנה הוא של 18 מיליון שקל בחודש, כלומר 216 מיליון שקל בשנה.

כך, כל פעם שנדמה כאילו בית החולים הדסה ‑ הגדול ביותר בירושלים ואחד החשובים בישראל ‑ חוזר למסלול פעילות רגיל, מתברר שהבור הפיננסי שבו הוא קבור עוד רחוק מלאפשר לו לעשות זאת.

ארז מלצר | צילום: ורדי כהנא

בקצב הנוכחי, כך עולה מהמכתב, קיים חשש ממשי כי בית החולים שוב ניצב לפתחו של משבר. על פי הערכות מעורבים בנעשה בבית החולים, אם לא יינקטו צעדים חריגים, הוא שוב יגיע להקפאת הליכים במהלך השנה.

לדברי החתומים על המכתב, סגן בכיר לחשכ"ל באוצר נחמיה קינד, סגן הממונה על התקציבים באוצר יאיר פינס וסמנכ"ל תכנון במשרד הבריאות יאיר אסרף, "גירעון שהיקפו מהותי במיוחד, כפי שמתהווה, פוגע בסיכויי ההישרדות של בית החולים". לפיכך, "חלון הזמנים ליישום ההבראה הינו קצר במיוחד".

שלושת החותמים על המכתב מרכיבים את ועדת השלושה, שיחד עם ארגון נשות הדסה אמורה לפקח על יישום הסכם ההבראה. זאת בין השאר באמצעות חשב מלווה מטעמה, רו"ח רז זונטג ממשרד רו"ח ארנסט אנד יאנג.

ההכנסות היו אמורות לגדול ובפועל הצטמקו

רק לפני שנה בית החולים נכנס להקפאת הליכים לאחר שלא יכול היה לעמוד בתשלום משכורות לעובדים ותשלום לספקים. תוכנית ההבראה שתוכננה לו הייתה אמורה להבטיח הזרמת כספים מסיבית מצד הבעלים, נשות הדסה והמדינה, לצד מהלך של קיצוצים קשים. אלא שצעדים אלו אינם מספיקים.

צילום: שאול גולן

על פי תוכנית ההבראה, הכנסות בית החולים היו אמורות לגדול אבל בפועל הן ירדו בעשרות אחוזים.

הכנסותיו של המוסד מגיעות מארבעה מקורות עיקריים. הראשון הוא קופות החולים, שמשלמות על טיפולים במסגרת סל הבריאות באמצעות טופס 17. השני הוא ארגון נשות הדסה, שהוא הבעלים של בית החולים והתחייב להזרמה של כ־19 מיליון דולר בשנה. הגוף השלישי הוא המדינה, שמעבירה לבית החולים כספים במסגרת הסכמי ההבראה. מקור ההכנסה הרביעי הוא חברות הביטוח, הביטוחים המשלימים של קופות החולים והחולים עצמם שמעבירים כספים במסגרת טיפולים במסלול שירותי הרפואה הפרטיים.

בהינתן שהסכומים שמתקבלים מהמדינה ומארגון נשות הדסה נקבעו בהסכם ההבראה וכי לא ניתן להעלות או להוריד מהם, למען ייצובו אמור בית החולים להסתמך על חזרה להיקפי פעילות גדולים כפי שהיו בעבר.

על פי תוכנית ההבראה, סך כל הכנסות בית החולים היו אמורות לגדול בכ־9.8% לעומת השנה שעברה. זה היה אמור להבטיח שיחד עם תמיכת של נשות הדסה והמדינה בכ־160 מיליון שקל, קיצוצים בשכר וכוח אדם וצעדי התייעלות נוספים, בית החולים יתאזן ואף יישאר עם עודף של 2.5 מיליון שקל.

ההכנסות מקופות החולים השנה היו אמורות להגיע ל־1.2 מיליארד שקל, עלייה של 7% מהשנה שעברה. ההכנסות משר"פ היו אמורות להגיע לכ־254 מיליון שקל - עלייה של כ־21% (70% מתוך זה מופרש לרופאים).

אך בפועל, ההכנסות לא גדלו. צמצום של 15%, לדוגמא, חל בחודשיים האחרונים בהכנסות בית החולים מלידות. כתוצאה מירידה זו בהכנסות, גירעון של בית החולים עשוי כעת להגיע ל־216 מיליון שקל.

מאבקים צפויים עם ועדי העובדים

כחלק מתוכנית ההבראה, ועדת השלושה הורתה להנהלת בית החולים לתכנן עשרה צעדים לשיפור את מצבו הפיננסי של הדסה שכללו סבב פיטורים של עובדים בחוזה אישי והסכמי פרישה מרצון של עובדים בחוזה קיבוצי, במיוחד עובדים ותיקים שצברו את מקסימום הזכויות בקרן הפנסיה (70% מהשכר לחוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות), שבמקומם ניתן לגייס עובדים צעירים וזולים יותר.

בהדסה כבר פרשו או פוטרו מעל 500 עובדים מתחילת הסכם ההבראה והשכר לנשארים קוצץ גם הוא. ההנחה היתה שבכך יסתיימו הקיצוצים.

יאיר פינס סגן הממונה על התקציבים

עם זאת, בעקבות המכתב שנשלח לממלאת מקום המנכ"ל, ייתכן כי פיטורים וקיצוצים נוספים יהיו בלתי נמנעים. צעד זה, שצפוי לקומם את ועדי העובדים בבית החולים, אינו היחיד.

עוד הוועדה דורשת מההנהלה להציג בפניה צעדים נוספים שכוללים הגברת רכישת השירותים במיקור חוץ, כגון שירותי מיחשוב, עצירת תשלומים של כוננויות ורכיבי שכר שלא על פי הסכמי העבודה ופיטורים של עובדי מחקר ששכרם מגיע מקופת בית החולים ולא ממענק מחקר כלשהו.

בנוסף, מעבר להצעות כמו פעולות שיווק להגדלת פניות של יולדות והגדלת אשראי מספקים, הוועדה דורשת לראות תוכנית של ההנהלה להפסקה מיידית של שר"פ הבוקר בבית החולים. כפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט" בנובמבר, למרות שבית החולים ורופאיו הסכימו כי לא יינתנו שירותי רפואה פרטיים בשעות הבוקר, עדיין כרבע מפעולות אלו נעשות בבוקר, חלקן על חשבון פעילות ציבורית.

זו אינה הפעם הראשונה שלאחר הסכם ההבראה היה חשש לקריסתו של בית החולים. בסוף השנה שעברה נאלצה המדינה להקדים תשלומים לבית החולים בסך של כ־20 מיליון שקל על מנת שיוכל לשלם חובות לספקים. זאת לאור חשש כי אם הספקים - בהם חברות גדולות כמו שראל וטבע וגם עסקים קטנים - לא יקבלו את החזר החוב, הם עלולים לפנות לבית המשפט ולהחזיר את בית החולים להקפאת הליכים.

בשבוע שעבר נשות הדסה גם העבירו 16 מיליון שקל כשיפוי לבית החולים עבור החזר הלוואה לבנק אגוד אך 12.5 מיליון דולר נוספים שאמור היה הארגון להעביר בדצמבר עוד לא הועברו לקופת הדסה בשל העיכוב באישור תכנת החיזוק של המערך הפיננסי ונוהל התרומות.

ככלל, בהדסה יש עיכוב ביישום החלקים של הממשל התאגידי בתכנית ההבראה. טרם מונה מנכ"ל קבוע ופרופ' פרץ מתפקדת על תקן ממלאת מקום, למרות שמינוי כזה היה אמור להתבצע בסוף השנה שעברה אך רק בינואר הוקמו ועדות איתור לדירקטורים ולמנכ"ל קבוע, שבהן יושב יו"ר הדסה ארז מלצר.

תגובת הדסה: "פניית הוועדה היא חלק משיח בין המרכז הרפואי לממשלה. להדסה יש תכנית סדורה להמשך יישום תהליך ההבראה. בחודשים האחרונים עלתה התפוסה בבתי החולים, גדלה הפעילות בחדרי הניתוח, נרשמת מגמת עליה במחלקת היולדות ויוזמות חדשות מניבות הכנסות. המהלך להעברת ניהול עובדי המחקר לקרן המחקרים כבר החל. בנוסף חוקרי הדסה הגישו ברבעון האחרון מספר שיא של בקשות מחקר, שבהן טמון פוטנציאל גדול לגיוס כספים".