הוצאות מערכת הביטחון ירדו בינואר ב־10.7%

לאחר שהממשלה התפזרה ללא אישור תקציב 2015, נכנסו משרדי הממשלה בינואר לתקציב 1/12 שקובע כי הוצאות המשרדים יחד יעמדו בכל חודש על אחד חלקי 12 מהתקציב של 2014, וכל הוצאה שאינה קבועה בחוק או בהסכם שנחתם מצריכה אישור של ועדות חריגים שבאגף החשב הכללי באוצר. בחודש הבא צפוי האוצר לפרסם נתונים בנוגע להיקף ואופי הוועדות החריגות, שאמורים לתת גילוי על פעילות המשרדים בהיעדר התקציב.

ביטול חוק 0% מע"מ על דירות חדשות של יאיר לפיד הגדיל את תחזית ההכנסות ב־2 מיליארד שקל, אך מכיוון שלא אושרה בסופו של דבר גם העלאה של מס על עובדים זרים ולא נעשו תיקוני חקיקה נוספים ירד מהתחזית סכום של מיליארד שקל, כך שבסופו של דבר עלתה התחזית במיליארד אחד ל־261.8 מיליארד שקל.

הגבייה ממסים ישירים עלתה ב־8.5%, ואילו הגבייה ממסים עקיפים ירדה ב־3.6%. באוצר מסבירים את הגידול החד בגביית המסים הישירים על ידי גבייה של 800 מיליון שקל של סכום חד פעמי מרווח הון ממכירת חברה גדולה. עוד 700 מיליון שקל נגבו בשל דיבידנד שחולק בדצמבר האחרון. מנגד, יבוא מוגבר של רכבים בחודש דצמבר, רגע לפני שעודכנה נוסחת המיסוי הירוק, הביא לגידול בגביית המסים העקיפים בדצמבר על חשבון ינואר והחודשים הקרובים.

התקציב המרוסן הביא לירידה גם במשרדים האזרחיים וגם במערכת הביטחון לעומת ינואר שעבר, למרות שלכאורה היה ניתן לצפות כי היקפי הפעילות יהיו דומים. הוצאות המשרדים האזרחיים (כמו חינוך, בריאות ורווחה) ירדו ב־0.5%, שיעור ירידה לא גבוה שמושפע, בין היתר, מהצורך של המשרדים לעבור דרך ועדות החריגים שמסרבל את הפעילות השוטפת.

ירידה משמעותית יותר היתה דווקא במערכת הביטחון שהוצאותיה ירדו ב־10.7%, לאחר שבשנה שעברה גדלו הוצאותיה ב־6% על אף שהיו אמורות לרדת ב־6.5%.

לירידה בהוצאות של מערכת הביטחון לא מייחסים בממשלה חשיבות שכן מדובר במחזוריות סבירה, במיוחד עבור מערכת שפועלת במידה רבה מול ספקים. לשם השוואה, לעומת ינואר לפני שנתיים מדובר בעלייה בהוצאות. ככלל, המגבלה של 1/12 לא אפקטיבית בינואר שמאופיין בהוצאות נמוכות, והיעדר התקציב יורגש יותר בחודשים הבאים.