אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: השבוע של בן־משה, HSBC ושר האוצר היווני

חקר ביצועים: השבוע של בן־משה, HSBC ושר האוצר היווני

אף אחד לא מבין מה מטי בן משה רוצה, יוון הולכת שבי אחרי הקסם של שר האוצר החדש שלה יאניס ורופקיס ורשות המסים פספסה הון ישראלי של 10 מיליארד דולר

12.02.2015, 09:16 | כתבי כלכליסט

משחרור מ־8200 לגיוס גדול

לפני שנה וחצי נדב צפריר סיים את תפקידו כמפקד 8200. כמה חודשים אחר כך הוא כבר הקים חברת השקעות שמתמקדת באבטחת מידע. השבוע התברר שהחברה גייסה 18 מיליון דולר. אם כולם מחפשים עכשיו איך להגדיל את הכנסות המדינה, הנה הזדמנות הגונה. המדינה הרי גובה תמלוגים משימוש במשאבי טבע המוחזקים בידיים פרטיות, מוסדות אקדמיים גובים תמלוגים מפיתוחים שיצאו ממכוני המחקר שלהם, נושאי משרות ציבוריות מחויבים לתקופת צינון בין השאר כדי שלא ינצלו את הידע שצברו בתפקיד לתועלתם האישית במגזר הפרטי. רק תחום אחד מוגן כמו שמורת טבע - הצבא. החממה הכי גדולה של תעשיית ההייטק מאפשרת לאנשיה להשתחרר, להקים חברות, לעשות אקזיטים. לפחות חלק מהידע שמצמיח את ההצלחה הזאת נצבר בזמן השירות ובעזרת משאבים של המדינה. קשה לדמיין כמה כסף אפשר להכניס לקופת המדינה אם תימצא הדרך לגבות פרומיל תמלוגים מכל אותם יזמים.

גלית חמי

צפריר. ומה עם תמלוגים למדינה, צילום: אוראל כהן צפריר. ומה עם תמלוגים למדינה | צילום: אוראל כהן צפריר. ומה עם תמלוגים למדינה, צילום: אוראל כהן

שר האוצר כובש את גרמניה

גיבור־העל האירופי החדש הוא יאניס ורופקיס, אופנוען, אייקון אופנה ושר האוצר של יוון. השבוע הוא דילג בין בירות אירופה לקראת פסגת חירום לדיון במשבר הכלכלי. עמדתה הנחושה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שלפיה יוון חייבת להמשיך בצנע כדי לקבל כספי חילוץ, נבלעה בגלי ההערצה שפקדו את כלי התקשורת הגרמניים. שדרנית אחת המליצה ללהק את ורופקיס ל"מת לחיות", המגזין "שטרן" כתב כי הגבריות שלו מזכירה אל יווני, ו"די וולט" השמרני, המזוהה עם תומכי מרקל, תהה "מה הופך את יאניס ורופקיס לסמל סקס" וקבע: "כוכב נולד". התרבות הגרמנית תמיד הלכה שבי אחרי הקסם הקלאסי של יוון העתיקה. יכול להיות שהרומנטיקה הזאת תציל, במאה ה־21, גם את יוון המודרנית, ויתברר שאבק כוכבים מסוגל למחוק חוב.

תמר טוניק

ורופקיס. אל יווני ורופקיס. אל יווני ורופקיס. אל יווני

הבחירות מגיעות לתיכונים

השבוע הגעתי לבניין ברמת אביב, הוכנסתי לחדר קטן עם מחשב, מצלמת רשת ואוזניות, והעברתי שיעור באזרחות ל־27 תלמידי י"א מכל רחבי הארץ שבחרו ללמוד 5 יחידות אזרחות לבגרות (ולא רק 2). מכיוון שהם כה מעטים, בנו להם מערכת שמפגישה אותם לשיעורים וירטואליים אחר הצהריים - בדומה לכיתות וירטואליות שמאפשרות תגבור לימודי מתמטיקה ופיזיקה לתלמידים מאזורים מרוחקים. האמת שהשיעור היה מרתק, בזכותם. במשך שעה דיברנו על פוליטיקה, מצעים, עיתונות ודמוקרטיה. בני 17 שרוצים לבלוע את העולם, שקראו את המצעים הכלכליים של המפלגות, ששאלו אם המשמעות של כל ההבטחות היא שהגירעון יגדל. רק שעה, והיא הצליחה להחזיר לי את האמון בעתיד המדינה.

שאול אמסטרדמסקי

תג מחיר לשוק ההון

יו"ר הבורסה אמנון נויבך הזמין הערכת שווי שלה, ולראשונה בתולדותיה קיבלה הבורסה המקומית תג מחיר: 600-400 מיליון שקל כיום, 2 מיליארד שקל אם תפעל למטרות רווח. מצד אחד מדברים בהנהלה על הבורסה כמשאב לאומי, ועל הצורך להוזיל עמלות כדי לעודד משקיעים ולהתניע את הכלכלה. אבל מהצד האחר הם מזמינים חוות דעת שמסבירה איך הפרטת הבורסה תציף ערך, כלומר בוחנים כמה משתלם יהיה להפוך אותה לחברה שפועלת רק למקסום הכנסותיה לטובת בעלי המניות, בעיקר הבנקים השבעים ממילא, גם אם הן באות על חשבון המשקיעים. לטובת הבורסה, מישהו שם למעלה צריך לקבל כבר החלטה: האם הופכים אותה למכונת מזומנים, או מחזקים אותה כפלטפורמה לגיוס כספים לפיתוח המשק.

רחלי בינדמן

הבורסה. דרושה הכרעה הבורסה. דרושה הכרעה הבורסה. דרושה הכרעה

מאבק על אי.די.בי

מאבק השליטה באי.די.בי צפוי להשאיר על המגרש רק שחקן אחד, וכנראה יהיה זה אדוארדו אלשטיין. מוטי בן־משה פרץ בסערה לשוק ההון כשהצטרף לאלשטיין בקניית השליטה בקונצרן, אבל עשה קולות של שטיח כשהוא נדרש להזרים הון נוסף. אלשטיין אולי התנהל בצורה כוחנית כשהציע להזרים לחברה 550 מיליון שקל, אבל בן־משה פשוט לא מתנהל. אומר לא, משאיר פתח לכן, ואז להפך. לגיטימי לעצור השקעה מדממת של 700 מיליון שקל, הרבה פחות לגיטימי לא לומר מה אתה רוצה ולהתמקד בעיקר בלפזר ערפל.

גולן חזני

בן־משה. אבל מה הוא רוצה, צילום: אוראל כהן בן־משה. אבל מה הוא רוצה | צילום: אוראל כהן בן־משה. אבל מה הוא רוצה, צילום: אוראל כהן

מטבע חדש באקוודור

המטבע הרשמי באקוודור הוא הדולר האמריקאי. אבל החודש היא תהפוך למדינה הראשונה בעולם שמפעילה מטבע וירטואלי משלה, אחרי שאסרה על השימוש בביטקוין. יכול להיות שהדינרו האלקטרוניקו הזה יחזק את העצמאות הכלכלית של המדינה, יכול להיות שלא. מה שבטוח, הצעד הזה מעיד על יכולת להרחיק ראות, להעז, לקבל החלטה. כל מה שחסר כרגע כאן. כששאלנו השבוע את מפלגות יש עתיד וכולנו איך ישראל צריכה להתמודד עם עליית המטבעות הווירטואליים, הוסבר לנו שצריך לנקוט זהירות, לחכות למדיניות שיקבעו ממשלים אחרים, להמתין שבנק ישראל יבחן את הנושא. אולי באותה הזדמנות כדאי לשבת בצד ולראות מה עושה שאר העולם גם עם כל האינטרנט הזה. אולי יש עתיד, אבל אנחנו לא נעז לקבוע בעצמנו איך הוא ייראה.

דור צח

הון שחור: די לצקצוקים

בתחילת העשור הקודם פתחה ארצות הברית במלחמת חורמה עולמית על ההון השחור, ופוררה בהדרגה את חומות הסודיות הבנקאית שהגנו על מעלימי המס, בעיקר בשוויץ. מאז, חשיפת שמות של בעלי חשבונות בבנקים שוויצריים נהפכה לספורט לאומי בישראל, והשבוע כיכבה כאן שוב, עם רשימת הישראלים שמחזיקים כ־10 מיליארד דולר בסניפי HSBC בז'נבה. בתוך הרעש הזה, שלפחות חלקו נגוע בקנאה וחלקו בשמחה לאיד, כדאי לזכור שני דברים. ראשית, החזקת הכספים בחו"ל היא לגיטימית. שנית, מדינת ישראל נבנתה ונהנתה ועדיין נהנית מהון שחור שהבריחו לכאן יהודים טובים וטובים פחות מכל העולם. טוב ששינו את הכללים, אבל ראוי שהטיפול המתבקש יהיה קצת פחות רועש.

משה גורלי

סניף HSBC בשוויץ, צילום: בלומברג סניף HSBC בשוויץ | צילום: בלומברג סניף HSBC בשוויץ, צילום: בלומברג

ההחמצה של ההון השחור

רשות המסים פישלה בפרשת החשבונות הישראליים ב־HSBC. הגוף הזה, שיכול להטיל מורא על כל עובד מן השורה שלא הגיש דו"ח בזמן ולמרר את חייו כדי לגבות אפילו שקלים אחדים, הצליח לפספס הון ישראלי בסכום של 10 מיליארד דולר. מדינות אחרות הגיעו לרשימת החשבונות בבנק, ארגון עיתונאים עצמאי הצליח לעשות זאת, אבל רשות המסים לא. זה מחדל, לא פחות. בימים שבהם פוליטיקאים שונים בונים על ההון השחור כמקור המימון לכל התוכניות הפלאיות שלהם, צריך לדאוג שיהיה כאן גם גוף שיכול לטפל בהון השחור. רשות המסים מתאמצת, זה ברור, אבל זה לא מספיק. עכשיו, כשפרשת HSBC נחשפה, כולם עסקו במיליארדרים ובכסף שלהם, וחלקם אפילו טפחו על שכם רשות המסים במקום לנצל את ההזדמנות כדי להזכיר: אנשים משקיעים מאמצים גדולים כדי לגלגל כסף לא מדווח. המדינה צריכה להשקיע מאמצים אדירים כדי למצוא את הכסף הזה. ולא, "שלחנו אימייל" פלוס משיכת כתפיים זה לא מאמצים אדירים.

נעמה סיקולר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
תמלוגים על ידע שנרכש בזמן השרות? דמגוגיה לשמה...
מצא לו הכתב רעיון מקורי, אנשים שהולכים לצבא, אנשים טובים, שתורמים שלוש ויותר שנים לפיתוח טכנולוגיות לטובת המדינה. וכאשר הם משתחררים, הכתב הנמרץ רוצה לחייב אותם בתמלוגים על זה שהם נתנו שלוש שנים ויותר למדינה ואחר כך הלכו ועשו עם מה שלמדו משהו לטובת עצמם. למה הכותב לא מבקש תמלוגים מכל אותם אנשים שהיו במערכת הציבורית, ואחר כך עברו למערכת הפרטית ועשו שם מליונים מהקשרים שלהם במערכות הציבוריות? למה הכתב לא דורש תמלוגים מאותם פוליטקאים שאחי שהם נכשלים בבחירות הולכים ומשתמשים בידע שלהם לייעוץ לחברות כאלו ואחרות? כי יותר קל לחלוב איזה הייטקיסט ש"עשה את זה" מאשר את אותם פוליטיקאים שלא שמים גם בימים כתיקונם "משהו" על המדינה? רוצה הכתב הנמרץ לחוקק חוק שבו כל עובד כאשר הוא עוזב את מקום עבודתו, הוא נשאר מחוייב למעסיקיו הקודמים ולתת להם תמלוגים אם משהו ממה שלמד תוך כדי העבודה שלו שם נשא פרי ועשה רווח? כלומר אני חייב לתת תמלוגים למורה רינה שלימדה אותי לכתוב בכיתה א'? ולמורה ציפי שלימדה אותי "טבע" בכיתה ו' רק בגלל שיש לי עבודה בתכיבה מדעית?
יוסי , אילת  |  13.02.15