אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סיפורו של מספר צילום אוראל כהן

סיפורו של מספר

איך האיגוח ישפיע על המשך תדלוק בועת הנדל"ן למגורים?

12.02.2015, 08:02 | אתי אפללו

וועדה לבניית שוק האיגוח בישראל סיימה לשמוע את הערות הציבור לטיוטה והמהלך של איגוח משכנתאות בישראל הולך ומתקדם. כבר כתבנו רבות ב"כלכליסט" על הסכנה הגדולה שטמונה לכספי הפנסיה של הציבור, על הסיכון המוסרי שלא נפתר ועל החשש שכל המהלך מקודם באופן ברור על ידי בנק ישראל רק כדי להציל את הבנקים מהסיכון הגדול, שהוא עצמו מזהה, בשוק הדיור. אולם, כדאי לשים לב להיבט נוסף של המהלך והוא השפעתו על היקף המשכנתאות העתידי שייתנו הבנקים ללקוחות, וכמובן ההשפעה של זה על שוק הדיור בכללותו.

קראו עוד בכלכליסט

4.6 מיליארד שקל היה היקף המשכנתאות בינואר האחרון – עלייה של 22% לעומת ינואר המקביל. עוד חודש פורה מאוד למערכת הבנקאית, שממשיכה את המגמה משנה שעברה. היקף המשכנתאות ב־2014 עמד על 51.6 מיליארד שקל, אף על פי ששוק הדיור היה בהמתנה במשך חצי שנה בשל רפורמות מתוכננות שלא יצאו אל הפועל.

על אף צעדים שנוקט בנק ישראל כבר כמעט חצי עשור, קצב מתן המשכנתאות לא נחלש. איגוח של תיק המשכנתאות הבנקאי הענק, שעומד על סף של 283 מיליארד שקל, יאפשר לפזר את הסיכון להפסד במקרה של קריסה בשוק הדיור גם לכתפי הפנסיונרים, כך שהבנקים יוכלו לספוג את הזעזוע. אולם, מכירת הסיכון, שנגדו הם ריתקו הון לפי דרישות בנק ישראל, מפנה להם עוד כסף למתן אשראי.

 , צילום: בלומברג צילום: בלומברג  , צילום: בלומברג

מה הם יעשו עם הכסף הזה? בתרחיש האופטימי הבנקים יפנו אותו למימון צמיחה, ייתנו אותו למגזר העסקי, והכלכלה תפרח. אולם התרחיש הריאלי הוא שהם פשוט יוכלו לתת עוד ועוד משכנתאות. כבר היום, על אף הכבדת דרישות ההון שמוביל בנק ישראל, הבנקים לא מצויים במצוקת הון, ויש להם כסף להעניק כאשראי. אולם כאשר הכלכלה במיתון, הפרה רוצה להניק, אבל אין עגל מהצד השני. "מתי ראית כאן מישהו מקים מפעל, בעצם מתי ראית כאן מישהו מקים קו ייצור חדש?", אמר לנו בנקאי בכיר בחיוך עצוב בשבוע שעבר, כששאלנו מדוע הבנקים לא לוקחים חלק במימון עסקים חדשים. ואכן, האשראי העסקי של הבנקים ב־11 החודשים הראשונים של 2014 היה קפוא. אם בעבר מה שחסם את הבנקים בצמיחה באשראי עסקי היה התחרות העזה מצד המוסדיים, כיום המצב הכלכלי הוא זה שקובע לאן ילך הכסף.

אז באקלים הזה לבנקים יהיה עוד הון פנוי, והוא יופנה למקומות שבהם יש עגלים שרוצים לינוק: האשראי הבנקאי למשקי בית, שצומח בקצב מהיר וב־11 החודשים הראשונים של 2014 עלה ב־9.3% – צמיחה של 9 מיליארד שקל, וכמובן אשראי לדיור. כי הרי קל יותר לתת הלוואה של מיליון שקל לדירה, מאשר לחפש אלפי לקוחות קטנים ולתת להם אשראי באותו היקף. וכך, באיגוח משכנתאות מובטחים שני דברים – המשך זרימת כסף ללא הפרעה כמעט לתדלוק בועת הנדל"ן הודות ליכולת להעביר את הסיכון אל הגופים המוסדיים, ופגיעה בכל אחד ואחת מהחוסכים לפנסיה כאשר כיוון השוק ישתנה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
בנק ישראל דואג לרווחיות העתק של הבנקאים במסווה של דאגה ליציבות הבנקים
אילו בנק ישראל היה באמת דואג ליציבות הבנקים, הוא היה דורש מהם לשמור רווחים ל"ימים שחורים" ולא לחלק אותם כבונוסים או דיבידנדים. זו חוצפה להטיל על הפנסיות שלנו, את הפסדי הבנקים כאשר בועת הנדל"ן תתפוצץ. הרי ברור שיום אחד הוא תתפוצץ וככל שהבועה תהיה גדולה יותר כך ההתרסקות תהיה כואבת יותר. בנק ישראל ממשיך לפמפם במרץ רב את הנדל"ן, בכל האמצעים העומדים לרשותו. לשם הכסת"ח הוא מקפיד להוציא "אזהרות" בדבר התנפחות-בועות-ותימחור-בחסר-של- סיכונים
אחת העם  |  13.02.15
3.
יש פתרון קל והוא הגבלת סך המשכנתאות השנתי שניתן בישראל כל שנה.
לפני הזינוק במחירי הנדל"ן המשכנתאות היו פחות מ 20 מיליארד שקל בשנה. תוך שנים ספורות הגענו ל 51 מיליארד. נדרש מתווה יורד- השנה הבנקים יוגבלו ל 40 מיליארד. שנה הבאה ל 30 מיליארד. שנה אחר כך 25 מיליארד. מה יותר פשוט מזה? ככל שיתנו פחות משכנתאות, ידוע לנו בו-ו-ד-א-ו-ת- שמחירי הדירות יתקנו את עצמם כלפי מטה. האם הקבלנים יגידו שבלי שנותנים לרוכשים הלוואות גדולות הם לא מוכנים לבנות? אולי. אבל זו בעיה פשוטה לפיתרון- קודם כל, במרכז הארץ לפחות מיליון שקל ממחיר הדירה זה המחיר שהקבלנים הציעו למדינה כדי לזכות במכרזי הקרקע ולא להפסיד לקבלן אחר שהיה מוכן לשלם יותר מהם. מה שאומר שאם כל הקבלנים מבינים שהמחיר לצרכן הולך לרדת, הם כולם יחד יתנו הצעות מחיר נמוכות יותר על הקרקע ולכן גם הזוכה ישלם פחות מהיום, ולכן הקבלנים יוכלו להמשיך לבנות ולהמשיך להרוויח גם כשמחיר הדירה נמוך יותר. דבר שני- ניתן לבצע יוזמות של בניה מתקציב המדינה, ללא יזמי נדלן בדרך, וניתן גם לשווק לקבוצות רכישה קרקעות בזול. אם מסובך להגביל את סך המשכנתאות בישראל (בכל הבנקים), ניתן פשוט להורות על הגבלת משך המשכנתא המירבי ל 15 שנה. דבר זה יגרום לרוכשי הדירות עצמם לבקש הלוואות קטנות יותר כי ההחזר החודשי מאוד לא נוח אם לא ניתן לפרוס ל 25-30 שנה. דבר זה יוריד מעצמו את היקף המשכנתאות הכולל. הלוואת משכנתא צריכה להיות מספיק גדולה כדי שזוג צעיר בתחילת חייו יוכל לתת לקבלן סכום מספק לעבודות פיתוח הקרקע ולעלות הבניה של הדירה. סעיפים אלו מסתכמים ב 500-600 אלף שקל נכון להיום, לדירת 4 חדרים. כל סכום מעבר לכך מממן בעיקר את "מרכיב הקרקע" או ספקולציה במחירי הנכסים.
רפי , פ"ת  |  12.02.15
1.
כולם מרוויחים מהנדל"ן חוץ ממך
האוצר מרוויח מיסים בהיקף לא נורמאלי, העיריות מרוויחות היטלי פיתוח ואגרות, הקבלנים מרוויחים, והבנקים מרוויחים מכל העליות בשוק. ועל חשבון מי העלוקות מרוויחים ? על חשבון הצעירים שלוקחים משכנתאות ענק כדי לממן את כל המיסים, ההיטלים, המכרזים הריביות. לא להמשיך עם זה!! אל תקחו יותר משכנתאות כדי לממן אותם. עד שהמדינה לא עושה מעשה דרסטי כדי להוריד את מחירי הדירות - אל תקנו דירות.
מירית  |  12.02.15