תפוחי הזהב של רשתות המזון

שחיקת הרווחיות הגולמית של רשתות המזון, שבמחצית השנייה של 2014 הכריזו על גל הורדות מחירים כחלק מההתמודדות עם התחרות בענף, התקיימה בין היתר באמצעות שיפור הרווחיות ממכירת ירקות ופירות. כך עולה ממחקר שערכה חברת אגרקסקו, אשר הגיע לידי "כלכליסט".

מהנתונים עולה כי שיעור הרווחיות הגולמית של קמעונאי המזון ממכירת פירות וירקות הסתכם בשנה החולפת ב־37.5% ממחירם, לעומת 30% בלבד במחצית הראשונה של השנה. משמעות הפער בין נתוני המחצית הראשונה של השנה לנתונים השנתיים היא שהקמעונאים ביצעו העלאה חדה של שיעור הרווחיות הקמעונאית במחצית השנייה של השנה. כך לדוגמה, הרווחיות הגולמית המכונה "פער התיווך הקמעונאי" על תפוחי אדמה עמדה בינואר על 16.6% ובנובמבר זינקה ל־61.6%. פער התיווך על בצל יבש היה בינואר 1.9%־, כלומר הקמעונאים מכרו אותו לצרכנים במחיר נמוך מזה ששילמו לחקלאי. אלא שבספטמבר הסתכם פער התיווך הקמעונאי על הבצל ב־90.9%. מחאת החקלאים, שכונתה מחאת הפלפלים, היתה ככל הנראה הטריגר לכך שהרווחיות הגולמית על הפלפלים עמדה בינואר על 16.6% ואף צנחה בפברואר ל־8.8%. אלא שאת השנה חתמו הקמעונאים עם רווחיות גולמית של 93% על הפלפלים בחודש דצמבר.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

כשנחשף ב"כלכליסט" בחודש פברואר אשתקד כי הרווחיות הגולמית של שופרסל על פירות וירקות עומדת על 31%, שיעור גבוה מזה המתקיים בכל שאר המחלקות, טענו ברשת כי הדבר נבע בשל יבוא תפוחים במחיר נמוך. ממחקר אגרקסקו ניתן לראות כי רווחיות הקמעונאים על תפוחים עמדה על 21.8% בינואר 2014, אולם היא זינקה באוקטובר ל־57.9%. מדובר בשיעורי רווחיות גבוהים משמעותית משיעורי הרווחיות הגולמית הכללית של רשתות המזון הציבוריות, שנעים בין 21% ל־25% מהמכירות.

אבטיח בראש

אגרקסקו, שמשווקת פירות וירקות בארץ ובחו"ל, נקלעה לקשיים ב־2011 ונרכשה בידי גדעון ביקל תמורת 42 מיליון שקל. על פי נתוני המחקר שערכה החברה - המבוסס על נתוני הלמ"ס ומשרד החקלאות - אף שמדובר בשיעורי רווחיות גבוהים מאלו הכלליים, מסתמנת מגמת ירידה בפערי התיווך של ירקות ופירות בשנתיים האחרונות. הפער בין מחירי הירקות והפירות הטריים ברמה הקמעונאית לבין המחירים לצרכן בשנת 2014 הסתכם ב־37.5%, לעומת פער של 41% בשנת 2013 ופער של 46% בשנת 2012.

צילום: עמית שעל

מהמחקר עולה עוד כי פער התיווך בפירות טריים בשנת 2014 ירד ל־36% בהשוואה ל־40% בשנת 2013, ואילו פער התיווך בירקות טריים בשנת 2014 ירד ל־39.8% בהשוואה ל־43% בשנת 2013. עוד ניתן לראות כי בשנת 2014 בלטו פערי התיווך הקמעונאי במוצרים הבאים: אבטיח (70%), גזר (66%), פלפל ירוק (61%), קישואים (58%), בננות (53%) ומלונים (49%).

לדברי ביקל, יו"ר אגרקסקו, "פער התיווך הקמעונאי של ירקות ופירות טריים ירד בשל כמה סיבות ובראשן: המשך מחאת הציבור על יוקר המחיה, פערי התיווך הגבוהים, ידיעות בתקשורת בנושא זה, ופעולות המחאה של החקלאים כגון מחאת הפלפלים בערבה. דברים אלו הובילו את רשתות המזון להקטין את פערי התיווך".

גדעון ביקל | צילום: עמית מגל

מחירי הפירות בעלייה

לצד פערי התיווך האחראים לכך שהצרכנים משלמים מחירים גבוהים על תוצרת חקלאית, בשנה החולפת נרשמה עלייה ממוצעת בשיעור 5.6% במחירי הפירות הטריים, בעוד מחירי הירקות הטריים ירדו בממוצע ב־3.5%. כך לדוגמה זינק מחיר הבננות ב־21% ביחס ל־2013, מחיר השזיפים עלה ב־15%, ואילו מחירי התפוזים, התפוחים והאגסים עלו ב־9%. בזירת הירקות נרשמה ירידת מחיר בשיעור 13% בתפוח אדמה, ככל הנראה כתוצאה מעודף היצע, שנותר גם אחרי השמדת אלפי טונות של הירק. עוד נרשמה ירידה של 12% במחיר הגזר וירידה של 11% במחיר הבצל.

לפני חצי שנה נחשף ב"כלכליסט" כי באוצר שוקלים להרחיב את בחינת המרווח הקמעונאי הנהוג כיום בחלק מהמוצרים המפוקחים, ולהחיל אותו גם על תחום הפירות והירקות. במושב הכנסת האחרון עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק בנושא שיזם ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי). לפי ההצעה, שרי האוצר והחקלאות יקבעו שיעורי רווחיות גולמית מרביים שרשתות השיווק יוכלו לגבות על כל סוג של תוצרת חקלאית. זאת בניסיון לתת מענה לחקלאים, הטוענים כי הרשתות רוכשות מהם את התוצרת במחירים נמוכים משמעותית מאלה הנגבים מהצרכן.