אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השתתפות המדינה בהוצאות משפט של נבחרי ציבור: עד 5,000 שקל לחקירה צילום: shutterstock

השתתפות המדינה בהוצאות משפט של נבחרי ציבור: עד 5,000 שקל לחקירה

משרד המשפטים פרסם את התעריף של השתתפות המדינה בהוצאות משפטיות של עובד ציבור ואת דמי הסיוע המשפטי שאושרו לאביגדור ליברמן, יובל שטייניץ, אלי ישי וישראל כץ. שכר הטרחה שמשרדי עורכי הדין גבו מהפוליטיקאים נחשב נמוך יחסית

16.02.2015, 22:11 | תומר גנון וענת רואה

בצל גל החקירות הפליליות ודו"חות מבקר המדינה נגד עובדי ציבור ונבחריו, פרסם היום (ב') משרד המשפטים קובץ החלטות של הוועדה להגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ולעובדי מדינה. הקובץ כולל שורת החלטות שהתקבלו בשנים האחרונות בנוגע להשתתפות במימון ההוצאות של נבחרי ציבור שנחשדו בפלילים או הגיבו לדו"ח מבקר המדינה, אך נקבע שפעלו בתום לב, ובהם אביגדור ליברמן, ישראל כץ, יובל שטייניץ, אלי ישי ויצחק אהרונוביץ'. הוועדה פרסמה החלטות נוספות של עובדי מדינה, אולם בעילום שם, בהתאם לנהלים. ההחלטות חושפות את תעריפון הוועדה להשתתפות בעלות ההליכים המשפטיים של נבחרי ציבור, שנקבע על ידי חברת ענבל, הקרן הפנימית להגנה משפטית של עובדי המדינה.

קראו עוד בכלכליסט

התשלום הבסיסי עבור ייצוג בשלב החקירה עומד על 400 שקל לשעה ועד לתקרה של 5,000 שקל. עבור ייצוג בשימוע בטרם הגשת כתב אישום עומד התעריף השעתי על סכום זהה (400 שקל לשעה), והתקרה היא 13,600 שקל. לישיבה מהותית ראשונה בבית משפט, לאחר הגשת כתב אישום ,יעמוד המימון של שכר הטרחה על 17,000 שקל. כל ישיבה נוספת תזכה ב־700 עד 1,700 שקל. כל הסכומים לפני מע"מ.

הזכאות להגנה משפטית ולהשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ולעובדי מדינה מקורה בהחלטת ממשלה משנת 2002, שלפיה נושא משרה או עובד מדינה יהיה זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות בגין "הליך משפטי שיסודו במעשה או מחדל שעשה בעת מילוי תפקידו, לשם מילוי התפקיד ובשל התנהלות שהיתה בתחום סמכותו כדין או שנהג בה בתום לב בהיותו סבור כי הוא נוהג בתחום סמכותו". החלטת הוועדה בעניינים של נושא משרה תינתן רק לאחר שתתקבל חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. בפועל נראה שבמקרים רבים הוועדה מאמצת את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה.

ההחלטות שפורסמו מספקות גם הצצה נדירה לתעריפוני שכר הטרחה המקובלים במשרדי הצמרת בתחום הפלילי. שר הפנים אלי ישי למשל שילם 326 אלף שקל למשרד עו"ד אשבול בורובסקי ומשרד גדעון פישר לייצוג בפרשת השריפה בכרמל, שאירעה בסוף 2010. מתוך סכום זה אישרה לו הוועדה החזר של 50 אלףשקל בלבד. שר האוצר יובל שטייניץ, ששכר אף הוא ייצוג משפטי לצורך התמודדות עם דוח מבקר המדינה בעניין השריפה בכרמל, שילם שכר טרחה של 60 אלף שקל, ובהם חלקו פרופ' אריאל בנדור ועו"ד צבי אגמון. שטייניץ קיבל החזר של 50 אלף שקל. יש לציין כי התעריפים שגובים בד"כ פרקליטי צווארון לבן מפוליטיקאים בכירים עשויים להיות נמוכים מהתעריף המקובל אצלם, שכן לתיקים אלה חשיפה תקשורתית גבוהה. עם זאת, הם מקפידים לא לגבות סכומים נמוכים באופן משמעותי כדי שהדבר לא יתפרש כטובת הנאה.

סכום טרחה של 1.2 מיליון שקל לשמחוני, אדרת ווינרוט

אחת ההחלטות האחרונות של הוועדה, מיולי 2014, נוגעת לבקשתו של שר החוץ אביגדור ליברמן להשתתפות במימון העלויות שגבו ממנו שתי חקירות פליליות שהתקיימו נגדו. בבקשתו ציין ליברמן שסכום שכר הטרחה ששילם למשרדים של עורכי הדין יעקב וינרוט, נתי שמחוני וגיורא אדרת עמד על 1.2 מיליון שקל לפני מע"מ. שכר הטרחה שולם עבור ייצוג משפטי בשני הליכים משפטיים שהתנהלו נגדו: החקירה בפרשת מינוי שגריר ישראל בבלארוס והחקירה הפלילית על קיום זיקה לחברות פרטיות במקביל לכהונה ציבורית. ליברמן תבע החזר של 978 אלף שקל, אך הוועדה אישרה לו החזר בסכום כולל של 64,980 שקל, שהם כ־5% בלבד מהסכום שהוציא ליברמן. עמדת היועמ"ש היתה שקיימת זכאות להשתתפות בהוצאות רק בפרשת השגריר, ולא בפרשת החברות. זאת לאחר שהיועמ"ש קבע שנדרשת "זיקה סיבתית ממשית וישירה" בין ההליך המשפטי לבין מעשיו של נושא המשרה במסגרת תפקידו. לעניין פרשת השגריר ציין היועמ"ש כי על סמך כתב האישום ופסק הדין ניתן לומר שמתקיימת הזיקה הסיבתית הנדרשת. בעניין פרשת החברות קבע היועץ כי לא ניתן להגדיר את המעשים ככאלה שבוצעו לשם מילוי תפקידו. היועץ הוסיף כי סגירת התיק בלא הגשת כתב אישום, ואף זיכוי מעבירה, אינם מלמדים על כך שהמעשים נעשו במסגרת תפקידו, ואין בהם כדי להוות הוכחה שעובד הציבור פעל כדין וכראוי.

ניתן לאשר סכום הגבוה ב־50% מהנקוב בתעריף

ליברמן פירט שנחקר במשטרה שבע פעמים בפרשת החברות ופעמיים נוספות בפרשת השגריר. מ־2007 עד סיום כלל ההליכים הוא יוצג על ידי משרדו של עו"ד יעקב וינרוט, ובחלק מהנושאים גם על ידי משרדו של עו"ד אדרת שמחוני. הוא צירף שמונה חשבוניות ממשרד וינרוט לתקופה של שש שנים בסכום כולל של 411 אלף שקל, חשבוניות ממשרד אדרת שמחוני לשנת 2013 בסך 234 אלף שקל וחשבוניות נוספות משני משרדים אלו ומפרופ' שלום לרנר בסך 562 אלף שקל. בעניין סכום ההשתתפות נאמר בחוות הדעת של היועמ"ש שניתן לאשר לכל יותר סכום הגבוה ב־50% מהסכומים הקבועים בתעריף הקיים לעניין זה בנוהל וכי לא מתקיימות במקרה זה נסיבות חריגות המצדיקות מתן סיוע מיוחד בשיעור גבוה יותר.

השריפה בכרמל. ישי ושטייניץ נחקרו, צילום: אפי שריר השריפה בכרמל. ישי ושטייניץ נחקרו | צילום: אפי שריר השריפה בכרמל. ישי ושטייניץ נחקרו, צילום: אפי שריר

בנימוקי הוועדה להחלטה לאשר לליברמן הגדלת ההחזר ב־50% נאמר כי ניתן משקל ומשמעות לרום המשרה הציבורית של ליברמן, לסיכון הציבורי אליו נחשף עקב ניהול ההליך הפלילי ולמחיר הציבורי והכלכלי ששילם. עוד נאמר כי סכומי ההשתתפות הקבועים בתעריף נמוכים באופן בולט ביחס להוצאה בה נשא ליברמן. הוועדה ביקשה אף להבהיר כי אין מדובר בשיפוי כך שליברמן לא אמור בהכרח לקבל החזר מלא של הוצאותיו המשפטיות. כמו כן הובאה בחשבון העובדה שליברמן זוכה מחמת הספק ושבית המשפט מתח ביקורת על מעשיו בפסק הדין.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות