אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תום אבני: "שנים לא הצלחתי להתברג" צילום: אילן בשור

תום אבני: "שנים לא הצלחתי להתברג"

לשחקן שייזכר לנצח כמוגלי מ"ספר הג'ונגל", לא היה קל לקבל תפקידים רציניים בתיאטרון. עכשיו הוא עולה לבמה כרומיאו של שקספיר

19.02.2015, 09:14 | מאיה נחום שחל

כשתום אבני התכונן לתפקיד רומיאו בסצנת המרפסת המפורסמת, הוא הרחיק לכת למעשה שהוא מגדיר בחיוך "על גבול הפלילי". "כל הזמן העסיקה אותי המחשבה מה עובר רומיאו כשהוא כמעט פורץ לבית של יוליה, והרגשתי שאני חייב להבין מה מרגישים", מספר אבני, "בחרתי בקפידה בית בתל אביב, קפצתי מעל החומה שלו ובמשך ערב שלם ישבתי מתחת לחלון וצפיתי באנשים שבו. הלב שלי דפק מהפחד שיתפסו אותי".

במוצאי שבת יעלה אבני (29) לראשונה לבמה כרומיאו עם היוליה שלו, אביגיל הררי, בגרסה של תיאטרון באר שבע לקלאסיקה של ויליאם שקספיר, הפעם בבימויו של עירד רובינשטיין ובהשתתפות תום חגי, מולי שולמן, אמיר קריאף, שרית וינו־אלעד ועוד.

בין ימין לשמאל

על פי תפיסת הבמאי, שקספיר כתב לפני 400 שנה "יצירת פופ מושלמת" על שתי משפחות (קפולט ומונטגיו) שסובבות במעגל דמים בלתי פוסק, שיש בה גם קומדיה, אקשן, מתח, מרד נעורים וסוף טראגי. את ההצגה בחר רובינשטיין למקם בעתיד הלא רחוק, בעולם פוסט־אפוקליפטי, כך שעל הבמה תמצאו גם כנופיות אופנועים ואת רומיאו במעיל עור וקסדה.

"השפה הבימתית של עירד מאוד ייחודית, בלתי אמצעית ויצירתית, אז לא הכל ריאליסטי", אומר אבני, "אנחנו מספרים פה סיפור על מהפכה, על אהבה שמשולה למהפכה. התחלנו לעבוד על הטקסט בזמן צוק איתן, לקחנו קשה את מה שקרה בארץ בתוכנו, בין הימין והשמאל. זה הרגיש בדיוק כמו אותן שתי משפחות שנלחמות על כלום. אנחנו מספרים על אהבה שצומחת על קרקע של שנאה גדולה, אהבה שיכולה לחולל את המהפכה שאולי תרפא את המחלה הממארת הזאת".

תום אבני ואביגיל הררי מתוך "רומיאו ויוליה", צילום: אילן בשור תום אבני ואביגיל הררי מתוך "רומיאו ויוליה" | צילום: אילן בשור תום אבני ואביגיל הררי מתוך "רומיאו ויוליה", צילום: אילן בשור

מה הבאת מעצמך לרומיאו?

"שקספיר נוגע במקומות כל כך חשופים, קצת כמו שירה. הטקסט כתוב כמו צופן וזה מה שהיה כיף ומאתגר בעבודה. כל אחד יכול ליצור אינטרפרטציה אחרת. יש פה הרבה מעבר לסיפור אהבה, אני עדיין מגלה דברים. זו העבודה הכי יצירתית שהיתה לי ואני כבר רוצה עוד. זה משהו שמתמכרים אליו ואני מרגיש שאני בתחילתה של התמכרות".

מתנתק מהילדים

אבני החל את דרכו בגיל 9 על במת תיאטרון בית ליסין כילד מוגלי במחזמר המצליח "ספר הג'ונגל". רומיאו הוא תפקידו השלישי בחייו הבוגרים בתיאטרון הרפרטוארי אחרי "איזה יופי" ו"טירונות בלוז". "הבמה היא המקום שבו תמיד הרגשתי הכי שייך, לעשות תיאטרון זה לחזור הביתה", הוא אומר.

הכניסה לתיאטרון באר שבע לא היתה מובנת מאליה. אף שכבר טיפח קריירה ענפה בעולם הילדים, אבני עבר אודישן כמו כל שחקן. "התקבלתי אחרי שנים שבהן רציתי מאוד לעשות תיאטרון ולא הצלחתי להתברג", הוא מספר, "הדברים שעשיתי בתקופת ההתבגרות היו בעוכריי ולא לטובתי".

אז נטשת את עולם הילדים?

"זה פשוט לא מעניין אותי יותר. נהניתי מאוד לעשות את הדברים האלה, אבל אני מודה שעם השנים נהייתי קצת ציני לגביהם וקשה לי לקחת את זה ברצינות. החלטתי להיות קפדן בבחירות המקצועיות שלי, היה לי ברור מאוד שאני הולך לעשות רק את מה שהכי מעניין ומאתגר אותי. הדרך שלי בתיאטרון באר שבע נותנת לי סיפוק עצום".

אבני מעיד על עצמו שהוא פרפקציוניסט, וכשהוא בתהליך עבודה הוא לוקח אותה הביתה, אם כי הוא ואשתו השחקנית לירז צ'רכי מקפידים לא לערב זה את זה בתחום המקצועי. "עכשיו אני סיוט בבית. אני כולי מרוכז בעבודה, וככל שהפרויקט תובעני יותר זה ניכר. זה מקצוע שהתשוקה בו גדולה מאוד".

מה עם חלומות על תפקידים נוספים?

"בתחום האמונות התפלות שחקנים הם גרועים יותר מספורטאים, אז פירוט רשימה של תפקידים יהיה מבחינתי לירות לעצמי ברגליים. רומיאו היה ללא ספק אחד התפקידים ברשימה, וזה תפקיד שיש לו רף מסוים של גיל. אני מאושר שזכיתי בו, כי זה פרויקט משנה חיים".

תגיות