אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גילוי מרצון: כך עושים זאת נכון

גילוי מרצון: כך עושים זאת נכון

אם אתם מחזיקים חשבון בנק בחו"ל ושוקלים לפנות בהליך של גילוי מרצון, כדאי לכם לדעת מה באמת חשוב

20.02.2015, 07:40 | ד"ר חיים גבאי, דניאלה גבאי

הפרשות בעניין הבנקים השוויצרים UBS ו-HSBC, העלו על סדר היום את "הגזר" האטרקטיבי הגלום בהליך הגילוי מרצון, אותו "מבצע" שבו יצאה רשות המסים (למועד זה, עד ספטמבר 2015), על מנת לאפשר למחזיקי חשבונות בנק לא מדווחים מחוץ לישראל להגיע להסדר מס בגין חשבונות אלה, תוך הימנעות מהליך פלילי.

בהקשר זה, הוזכרה לא אחת חשיבותו של ההליך, וההטבות המשמעותיות הגלומות בו לנישום אשר שכח לדווח על הכנסותיו. ואכן, נישומים רבים מבקשים לזכות ב"גזר" בטרם יתדפקו הרשויות על דלתם, לנצל את העיתוי כדי "לנקות עצמם" ולטפל בכספים לא מדווחים שבבעלותם.

אך מהו "המקל" הנסתר בהקשר זה? הנה מספר "מקלות" שחשוב להכיר, בפנייה להליך זה.

רשויות המס הישראליות, בחרו להעניק את הגזר ואת המקל גם יחד. בניגוד לרשויות במדינות מערביות אחרות, בהליך הגילוי הישראלי, לא הוענקה "תקופת חסד" במהלכה יוסר האיום הפלילי ותופסק הפעילות היזומה לאיתור עברייני-מס. הרשויות התירו לנישום לפנות ולגלות מרצונו החופשי, כל עוד לא החלו הליכי חקירה או בירור בעניינו. כלומר, הקריאה לבוא ולקבל את "הגזר", נעשית אותה עת שבה - כל עוד לא ניטל הגזר - עשוי "המקל" להכות בכל רגע.

בנוסף, הבנקים במדינות רבות, לרבות שוויץ, החלו לדרוש מלקוחותיהם לחתום על הצהרה לפיה החשבון המוחזק על ידם מדווח כדין לרשויות בישראל. הפרשות האחרונות מוכיחות את עוצמתן ונחישותן של הרשויות הישראליות בהשגת המידע הנוגע להעלמת הכנסות, ומותירות ברירה די צרה לנישומים, בבחירה ב"גזר".

במקביל, הבהירו רשויות המס כי מתן האפשרות לנישום להגיע בהליך של גילוי מרצון, עומדת מצדן בבחינת "עשיית טובה" לנישום. כפועל יוצא, הן אינן רואות עצמן כמחויבות לנהוג בשקיפות מלאה. כך, אינן חייבות לגלות מצדן לנישום, בכל שלב, מהו המידע המצוי ברשותן לגביו, מהיכן נשאב מידע זה, או האם קיים בכלל. כמו כן, ובניגוד לחקיקה הקיימת בישראל, על פי רוב, החלטותיהן של רשויות המס במסגרת הליך הגילוי מרצון, אינן מפורטות ומנומקות.  

בנק HSBC ז בנק HSBC ז'נבה, שוויץ | צילום: איי אף פי בנק HSBC ז

הפניה להליך הגילוי מרצון, היכולה להתבצע כיום גם באופן אנונימי, מצריכה מהנישום עמידה במספר דרישות בירוקרטיות, לרבות מילוי טפסים, הצגת נתונים ואסמכתאות מסוימות מהבנקים הזרים.

אגב השגת המסמכים, עשוי הנישום להידרש לתשלום עמלות בעד הפקתם על ידי הבנקים (לרוב בסדרי גודל של כמה אלפי יורו). כמו כן, כתוצאה מריבוי פניות דומות להמצאת הניירת ההכרחית, מצויים הבנקים השוויצריים בעומס רב, ולכן נישומים המחזיקים חשבונות במדינה זו, אף עשויים להידרש להמתנה של כחודשיים-שלושה להשגת המסמכים.

עם השגת המידע, ובטרם הדיון על חבות המס במישור האזרחי, מוגש מכלול הטפסים והניירת לזרוע החקירות והמודיעין של רשויות המס, המאשר כי המקרה "מתאים" להליך של גילוי מרצון, ומעבירו לבירור במישור האזרחי ולהגעה להסדר על חבות המס.

מיסוי על-בסיס פרסונלי

בשנת 2003, עבר משטר המיסוי הישראלי רפורמה, למיסוי על-בסיס פרסונלי. המשמעות, שתושבי ישראל חייבים במס על כל הכנסותיהם בכל מקום שבו הופקו בעולם, רק משנת 2003 ואילך.

בהתבסס על כך, בוחנות הרשויות את חבות המס בשני מישורים מרכזיים. האחד, הוא מקור קרן הכספים שהופקדו בחשבונות הבנק. במישור זה, יהיה על הנישום להוכיח - בצירוף אסמכתאות ברורות - כי הקרן המקורית לא חבה במס ישראלי או ששילמה את המס שחל עליה בעת שהופקדה. עניין זה כפוף לנסיבות כל מקרה לגופו, ודורש בחינה מעמיקה ולעיתים אף מורכבת.

בבחינה זו, כמו גם ביתר שלבי ההליך, נודעת חשיבות רבה לליווי הנישום על ידי יועץ מקצועי, המתמצא במיסוי בינלאומי ובהליכי גילוי מרצון, המכיר את הגורמים המקצועיים ברשות, והמנהל דין ודברים אנונימי עמם תוך העלאת ספק סביר, ככל שקיים, העשוי להניח דעתם ביחס לכשרות מקור הכספים.

במישור שני, יבקשו הרשויות לבחון את כספי התשואה, ההכנסות שנבעו לנישום מריביות, דיבידנדים ומסחר בניירות ערך בחשבון, מאז הפקדת הכספים. יש לציין, כי לפי הנוהל החדש, התירו רשויות המס ניכוי הוצאות, דוגמת עמלות בנק, וקיזוז הפסדים שוטפים ומועברים שנוצרו בחשבון כתוצאה מהפעילות, ועל כן, לרוב, אין מדובר בסכומי הכנסה גבוהים. הכנסה חייבת זו תתורגם לשקלים לפי הכללים, וממנה ייגזר המס המגיע בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.

התגברות על "המקלות", אם כן, עשויה לאפשר את "הגזר": תוצאתו של ההליך היא על פי רוב, חסינות מפני חשיפה פלילית לנישום, "ניקיון" הכספים שלא דווחו על ידו, כמו גם הגעה להסדר מס אפקטיבי הוגן ונוח ביחס להם, שיאפשר משיכה או המשך מסחר ביתרת הכספים בלא חשש.

ד"ר עו"ד חיים גבאי הוא שותף ובעלים של משרד ד"ר חיים גבאי ושות', עורכי-דין, ומשמש כמרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמרכז אקדמי פרס. רו"ח (עו"ד) דניאלה גבאי היא מנהלת במחלקת המיסוי הבינלאומי במשרד רואי חשבון, ומשמשת כמרצה מן החוץ באוניברסיטה העברית בירושלים

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות