ראש ממשלת יוון: "ניצחנו בקרב, אבל לא במלחמה"

ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפרס הכריז היום על ניצחון, בעקבות ההסכם עם מדינות גוש היורו שהושג אתמול להארכת תוקף חבילת החילוץ, שהיקפה 172 מיליארד היורו, לארבעה חודשים נוספים. ההסכם הגיע לאחר שבועות ארוכים של דיונים קדחתניים וחששות מפני יציאה של יוון מגוש היורו או מפני צניחתה לחדלות פירעון.

"אתמול הלכנו צעד משמעותי, והשארנו מאחור את הצנע, תוכנית החילוץ - והטרויקה ( קרן המטבע, הבנק האירופי והנציבות האירופית)", אמר היום ציפרס, בהצהרה לאומה. "ניצחנו בקרב, אבל לא במלחמה. הקשיים, הקשיים האמיתיים, עדיין לפנינו".

העסקה אתמול נחתמה בסיומה של פגישה ברוח "הכל או לא כלום" שקיימו שרי האוצר של האיחוד האירופי (יורוגרופ). כמה שאלות קריטיות נותרו ללא מענה, לרבות השאלה אילו רפורמות תצטרך יוון ליישם כדי לקבל סיוע חירום של 7.2 מיליארד יורו עד סוף החודש, שיכול לשמש עבורה כצינור חמצן.

אלכסיס ציפרס | צילום: אי פי איי

הממשלה היוונית אמורה להכין עד יום שני תוכנית שתכלול את הצעתה לרפורמות ולוחות הזמנים שלהן, ולהגיש אותה למוסדות האיחוד האירופי ולקרן המטבע הבינלאומית. אם הצעדים לא יהיו לשביעות רצונו של מנגנון הסיוע האירופי, תתכנס ישיבה נוספת של היורוגרופ כדי לדון בהמשך ההתנהלות מול יוון.

ההסכם שהושג בין הצדדים כובל את יוון להשלמת תוכנית החילוץ, דבר שהיא תמיד התנגדה לו. "כל עוד לא תושלם תוכנית החילוץ, יוון לא תקבל את הכסף", אמר לעיתון "פייננשל טיימס" שר האוצר של גרמניה וולפגנג שויבלה. ואולם, ההסכם גם מציל את יוון מפני משבר פיננסי חמור, שמקורו בהתגברות קצב משיכת ההון מהבנקים של יוון. לפי אנליסטים, היקפי המשיכה הגיעו ל־800 מיליון יורו ביום, מה שעלול להביא לקריסת המגזר הבנקאי בתוך זמן קצר.

"הדיונים היו מתוחים מאוד, משום שהיה צריך בשלב הראשון ליצור אמון בין הצדדים", אמר ירון דיסלבלום, שר האוצר של הולנד, נשיא היורוגרופ והאדריכל הראשי של ההסכם. "כידוע לכם, קשה יותר לבנות אמון מאשר להרוס אותו", הוא הוסיף.

ההחלטה לבקש את דחיית תוקף התוכנית הנוכחית היא פניית פרסה מהותית עבור ציפרס, שהבטיח לפני הבחירות בינואר לחסל את תוכנית הסיוע הנוכחית. הבטחת בחירות נוספת שציפרס נסוג ממנה היא שליטתם של קרן המטבע הבינלאומית ומוסדות האיחוד האירופי - הבנק האירופי המרכזי והנציבות האירופית - בקצב ואופי הצעדים הכלכליים שתנקוט יוון ובהעברת הכספים לקופתה בתמורה לכך.

יתרה מכך, ציפרס לא הצליח להפחית את החוב הכולל של יוון למוסדות האיחוד האירופי, הבטחה שהוא נתן לעם היווני ערב השבעתו לנשיא. ויתור נוסף של היוונים הוא הסכמתם להימנע מ"צעדים חד־צדדיים", לפי המסמך. צעד עצמאי כזה יכול להיות, למשל, בקשה לסיוע ממקור אחר, כמו רוסיה או סין.