אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רכבת השדים מהגיהנום צילום: Mango's Tropical Cafe

דו"ח טכנולוגי

רכבת השדים מהגיהנום

משהו מרושע בדרכו אלינו, איך החוקים החדשים מאפשרים לאובר לדפוק את הציבור, ה-NSA פרצה את כרטיסי הסים של פחות או יותר כולם, ומסע צלב נגד פטנט מטומטם במיוחד

22.02.2015, 15:11 | יוסי גורביץ

בוא, תן לי לרתום אותך לנוירוזה

אם יש במאי סרטי אימה בקהל שמחפש נואשות אחרי תסריט, הנה יש פה אחד מהמוכן: מהנדס מחפש מתנדבים לאטרקציה יחודית במינה לגן שעשועים, כזו שקוראת את המוח שלך ובונה לך חוויה אישית משלך. מה כבר יכול להשתבש?

פרופסור ברנדן ווקר. רוצה לקרוא את המוח שלכם פרופסור ברנדן ווקר. רוצה לקרוא את המוח שלכם פרופסור ברנדן ווקר. רוצה לקרוא את המוח שלכם

הממציא, המרצה והמהנדס המטורף הוא ברנדן ווקר, ולהמצאה שלו הוא קורא באהבה "נוירוזה," אולי כאמצעי הדחקה לאלוהים יודעת מה שהוא עומד לשחרר לעולם. הרעיון פשוט וצריך להיות מוכר לכל מי שקרא ספרי דיסטופיה או סייברפאנק, או אולי את Something wicked this way comes של ברדבורי האלמותי: האטרקציה היא שאתה נקשר מרצונך לכסא, שמים עליך קסדת מציאות וירטואלית – ואלקטרודות מתחברות למוח שלך כדי שזה יספק את החוויה. כך נוכל לדעת שהחוויה מותאמת לך ישירות.

כדי לוודא שהכל יילך כשורה, ווקר מתכוון להעלות את המתנדבים שלו על גרם מדרגות ארוך בדרך אל הכסא, לעיני צופים רבים. הוא אומר בעליצות שהמטרה שלו היא לעורר במתנדבים תחושות של חשש וציפיה. הוא משוכנע שהטכנולוגיה שלו מסוגלת לקרוא את מה שהמוח שלך משדר דרך האלקטרודות, ולתרגם את האותות הללו לחוויה שתוקרן בתוך הקסדה שלך

ווקר טוען שהבעיה העיקרית של גני השעשועים בימינו היא שהם לא באמת התפתחו ב-200 השנה האחרונות, ושהתפיסה שלהם היא עדיין שכל המכשירים צריכים להתאים לכל המבקרים. יש משהו בביקורת הזו. עדיין, אני לא בטוח שהתגובה הנכונה היא להלחיץ אנשים ולבדוק מה המוח שלהם זורק בחזרה. זאת, כשאני מקבל את ההנחה שהמכונה של ווקר אכן מתרגמת נכון את מה שהמוח שלהם חושב. יש פה סוג של היבריס מטריד במיוחד. נקווה שלווקר יש ביטוח רציני, למקרה ש"נוירוזה" תוביל לפסיכוזה.

החוק שהוליד את אובר

פעם, לא כל כך מזמן, חברות סטארטאפ היו צריכות להגיע להנפקה ציבורית מתישהו. יש לכך השלכה חשובה מאד: חברה ציבורית לא יכולה להתנהל באותה רמת חשאיות שבה מתנהלת חברה פרטית. היא חייבת דו"חות מסודרים וסדירים לציבור. היא הרבה יותר שקופה. זה רק הגיוני: אחרי הכל, היא מנוהלת מעכשיו על ידי כספו של ציבור המשקיעים.

איך אובר הגיעה לשווי של 40 מיליארד דולר בלי הנפקה? בעזרת חוק JOBS איך אובר הגיעה לשווי של 40 מיליארד דולר בלי הנפקה? בעזרת חוק JOBS איך אובר הגיעה לשווי של 40 מיליארד דולר בלי הנפקה? בעזרת חוק JOBS

עד לא כל כך מזמן, החוק האמריקאי הגביל את כמות המשקיעים האפשריים בחברה פרטית ב-500. אם היה לך מספר משקיעים כזה, היה הכלל, אתה חייב להתחיל לספק דו"חות ציבוריים, כי יש לך מספר משקיעים גדול. הנפקת? לא הנפקת? לא משנה, אתה חייב לדווח לציבור מה אתה עושה. כמובן, הכלל הזה – שמקורו בחוקים הנבונים מאד שבאו אחרי שוול סטריט לקחה את העולם לסיבוב ב-1929 – עודד חברות להנפיק.

או לרמות, ולהפוך חלק מהמשקיעים בפועל שלך למשהו שאיננו משקיע. להכריז עליהם כסוג מסובך של שותפים, למשל. פייסבוק ניסתה לעשות את השטיק הזה, יחד עם התמנון הערפדי גולדמן סאקס, לפני כמה שנים. הרשות לניירות ערך אז לא הסכימה לעצום עיניים ושתי החברות נאלצו לסגת. ב-2012, פייסבוק הונפקה.

ב-2012, עמק הסיליקון הצליח להפעיל לחץ על הממשלה ולשנות את החוק. מעתה, יכולת להחזיק עד 2,000 משקיעים, כל זמן שרק 499 מהם היו משקיעים "רשומים." כלומר, יכולת לתת מניות ל-1,501 עובדים ול-499 משקיעים מקצועיים. עכשיט אתה יכול להשאר חשאי להרבה, הרבה יותר זמן.

וזה סוג השינויים שיוצרים מפלצות כמו אובר. לפני חמש שנים, אובר לא הייתה יכולה לגייס שוב ושוב מיליארדים ולהשאר חברה פרטית. היא היתה חייבת לפרסם דו"חות. היא היתה חייבת לפרסם "סודות מקצועיים", כמו העובדה שהיא מעסיקה עובדים בפועל אבל לא קוראת להם עובדים, לא נותנת להם זכויות של עובדים, ולא מספקת להם ביטוח ראוי.

כמובן, מאחר והציבור לא לגמרי מטומטם, צריך למכור לו את זה כ"רפורמה" ולהבטיח שמספר מקומות העבודה יצמח, בלי לעדכן אותו בפרטים שוליים כמו העובדה שאלו יהיו מקומות עבודה חלקיים ובעבודת קבלן. הנוכל שעומד בראשות אובר, נטען, עושה הכל כדי להמנע מהנפקה. רק זה חסר לו, שהוא יהיה חייב דין וחשבון.  

אול יור סים אר בילונג טו אס

מסמך נוסף מבית המדליף אדוארד סנודן- חושף עובדה שלא באמת צריכה להפתיע אף אחד מכם: ה-NSA וה-GCHQ הצליחו לפרוץ את ההצפנה של כרטיס ה-SIM שלכם. ככל הנראה, היא עשתה זאת באמצעות מעקב אחרי העובדים של החברה ההולנדית גמאלטו, שמייצרת את רוב ה-SIMים בעולם. אם זה מזכיר לכם את סרט "קינגסמן" האחרון, אתם לא לבד. 

ההצפנה על כרטיסי ה-SIM נפרצה, צילום: שאטרסטוק ההצפנה על כרטיסי ה-SIM נפרצה | צילום: שאטרסטוק ההצפנה על כרטיסי ה-SIM נפרצה, צילום: שאטרסטוק

המשמעות היא ששירותי השושו יכולים עכשיו להאזין לשיחות שלכם בקלות. הנחת היסוד שלכם צריכה להיות שאם שירותי השושו האלה רוצים להאזין לשיחות שלכם, הם יכולים. אם אתם רוצים שהשיחות שלכם תהיינה מוצפנות, תצטרכו להשתמש בשירות הצפנה חיצוני.

ההתנהגות של ה-NSA וה-GCHQ היא כמובן בלתי חוקית בהחריד, אבל זה מה ששירותי מודיעין עושים. מה שבאמת מטריד הוא שלא היה שום צורך לעשות את התרגיל המסריח הספציפי הזה, שהצריך מעקב אחרי אנשים חפים מפשע. לשירותי המודיעין יש כבר טכנולוגיה המאפשרת להם ליירט שיחות סלולר, בעזרת טכניקת Stingray. אבל Stingray דורש הפעלה מקומית, בעוד שהפריצה ל-SIM מאפשרת לפרוץ לכמעט כל מכשיר סלולר בעולם. במקום לאסוף מידע פרטני כנגד יעד, שירותי המודיעין בחרו – שוב – לפרוץ להגנות של כולנו. 

צלמת יוצאת למסע צלב

לפני כמה שנים, החברה הרפואית שהעסיקה את רות טיילור ערכה קיצוצים, ובין השאר היא פיטרה את טיילור. זו ניסתה למצוא ג'וב חדש, ובסופו של דבר היא הפכה לצלמת. בין השאר, היא מתפרנסת מכך שהיא עורכת תחרויות צילום מקוונות.

הצלמת רות טיילור לא מוותרת לחברות הפטנטים, צילום:Ruth Tylor הצלמת רות טיילור לא מוותרת לחברות הפטנטים | צילום:Ruth Tylor הצלמת רות טיילור לא מוותרת לחברות הפטנטים, צילום:Ruth Tylor

בספטמבר האחרון, נדהמה טיילור לקבל מכתב סחיטה מעוכר דין של חברה בשם Garfum. זה טען שלחברה שלו יש פטנט על עריכת תחרויות צילום, ודרש ממנה דמי פרוטקש... אה, סליחה, תמלוגים. הבעיה היתה שלטיילור לא היה הכסף. והיא ממש התעצבנה מנסיון הסחיטה הזה.

אז טיילור הלכה ל-EFF, ארגון זכויות האדם הוותיק, ושם הפנו אותה מיד לעורך הדין דניאל נזר, שתפקידו בארגון הוא המחזיק בקתדרת חיסול הפטנטים המטומטמים על שם מארק קובאן (שם אמיתי לגמרי.) עכשיו נזר הולך להרוג את הפטנט של גארפום בטענה שהוא, ובכן, מטומטם. לשם כך הוא מסתמך על פסיקת העליון האמריקאי מהשנה שעברה, שקבע שאם אתה לוקח הליך מהעולם האמיתי ומוסיף לו "באמצעות מחשב" וקורא לזה פטנט, הפטנט שלך מבוטל. נעדכן.  

קצרצרים

1. הפתעה! יומיים אחרי שחברת החיפוש הרוסית ינדקס דרשה מהממשל הרוסי לפתוח בחקירת הגבלים עסקיים כנגד גוגל, משום שזו מכניסה את השירותים שלה לאנדרואיד, מיהר הרגולטור הרוסי להודיע שהוא אכן פותח בחקירה. הזריזות הזו, בהתחשב למשל באיטיות של הרגולטורים בדרך כלל, מעוררת עוד יותר את התהיה האם ינדקס משמשת כאן כזרוע של המשטר הפוטיניסטי כנגד גוגל. זו האחרונה כבר סגרה את משרדיה ברוסיה בתחילת השנה, לאחר שהמשטר העביר חוק שקובע שעליה לשמור את המידע על משתמשיה הרוסיים על אדמת רוסיה וזמין לשירותים החשאיים שלו.  

פוטין. האם הוא מפעיל את ינדקס על מנת להתנקם בגוגל?, צילום: בלומברג פוטין. האם הוא מפעיל את ינדקס על מנת להתנקם בגוגל? | צילום: בלומברג פוטין. האם הוא מפעיל את ינדקס על מנת להתנקם בגוגל?, צילום: בלומברג

2. ואם כבר רגולטורים וגוגל, אז גוגל הסכימה לאפשר לרגולטור האיטלקי לבצע בדיקות פתע במרכזים שלה בארה"ב כדי לוודא שהחברה עומדת בכל התנאים. הללו כוללים בין השאר שיפור של תנאי הפרטיות של גוגל, דורשים ממנה לקצר את משך הזמן שבו היא מחזיקה במידע המשתמשים, לכתוב מדיניות פרטיות ברורה וגלויה לכל המשתמשים, ולהסביר להם איזה מידע שלהם היא שומרת ולמה.  

3. צבא גרמניה השקיע המון כסף בתכנית מל"טים שלא נשאה פרי, Euro Hawk שמה, והזניח בצורה יוצאת דופן את כוחות היבשה שלו. לתרגיל האחרון של נאט"ו בנורבגיה, בספטמבר, הגיעו הכוחות הגרמנים כשלנגמ"שים שלהם מודבקים מטאטאים במקום מקלעים, כי לא היו די כאלה. הכוחות חסרו גם 41% מהאקדחים שהם היו אמורים לשאת, כמו גם 31% מהמקלעים של כוחות החי"ר. המפלגה הירוקה מתחה ביקורת חריפה על האופן שבו ניצל הצבא את התקציב שלו; וכשהירוקים מותחים ביקורת על כך שאתה לא ערוך צבאית, זה סימן מובהק שהמצב שלך על הקרשים. הירוקים הדגישו שהם לא מתכוונים לתת לצבא ולו שנקל נוסף וכדאי שהוא יתאפס על עצמו, ומהר. המדיניות של השענות על מל"טים כתחליף לחי"ר, אם כן, נתקלת בבעיות.  

4. פאדיחה: כוחות משטרה סמוך לשיקאגו נפלו קורבן לוירוס המצפין את התוכן של המחשב שלך והופכת אותו לבן ערובה. הם אפילו שילמו כופר לפושעים. אם זה המצב של השוטרים, מה אמור לעשות האזרח הפשוט כשהוא נתקל בתופעה מסוג זה? להתקשר למשטרה? במשטרה טענו שהם שילמו רק משום שהתוקפים הצליחו לדפוק גם את הגיבויים שלהם. עכשיו אני מרגיש טוב יותר. ברצינות: מישהו היה מקבל את התירוץ הזה אם גנב היה שם יד על העותק הפיזי של קבצים?  

תגיות