אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המחוקק נזכר להגן על ציבור המשקיעים בגז צילום: בלומברג

המחוקק נזכר להגן על ציבור המשקיעים בגז

החוק המסדיר את פעילות שותפויות חיפושי הגז והנפט חוקק בימי המנדט הבריטי. הצעה לתיקון החוק שאושרה בכנסת תמסד לראשונה כללים שיסייעו להגן על בעלי המיעוט. כל מה שהוא מובן מאליו וחלק בלתי נפרד מהחברות הציבוריות - מינוי דח"צים, מפקח ומבקר פנימי - יהיה מעתה מחויב גם בשותפויות

23.02.2015, 09:09 | כתב כלכליסט

בצל מאבקו של הממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה לפירוק שותפויות הגז במאגר לווייתן, מתרחש שינוי משמעותי נוסף המשפיע על שותפויות הגז והנפט. הצעה לתיקון חוק פקודת השותפויות שאושרה בכנסת, מחוללת מהפך דרמטי בהתנהלותן של השותפויות. את ההצעה הגיש ח"כ יריב לוין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, על פי בקשתה של לשכת עורכי הדין. ההצעה עברה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, ובעקבותיה פרסמו דלק קידוחים, אבנר, ישראמקו ומודיעין כי הן לומדות את השפעת התיקון והשלכותיו.

קראו עוד בכלכליסט

ההצעה מקנה כוח רב יותר בניהול השותפות לשותפים המוגבלים ומהדקת את הבקרה על השותף הכללי (תפקיד מקביל למנכ"ל). התקנה צפוייה להשפיע על שותפויות הגז והנפט שמגייסות בשנים האחרונות מהציבור שיעורים גבוהים מכלל ההנפקות בהשוואה לסכומים שגייסו בעבר. אם בשנת 2011 גייסו 21 השותפויות הרשומות בתחום חיפושי הנפט והגז 1.1 מיליארד שקל - 9% מכלל הגיוסים בשוק ההון הישראלי באותה השנה, הרי ב־2012 אלו גייסו 830 מיליון שקל - 26% מכלל ההנפקות וכמעט 8% מהקצאות המניות בבורסה. אך למרות היקפי הגיוס ההולכים והגדלים מהציבור, כוחו והשפעתו של הציבור שהזרים הון לשותפויות, ומכונה "שותפים מוגבלים", מוגבל מאוד. למעשה, הציבור אינו רשאי לקחת חלק בניהול השותפות או להביע את דעתו על הנעשה בה, גם אם הוא חושב שנעשתה בו פגיעה.

פקודה מימי המנדט

למה לשנות מה שעובד

השותפויות כיום פועלות תחת פקודת השותפויות שראשיתה בימי המנדט הבריטי ונמצאת היום בשימוש בעיקר בעולם הגז. הכללים הקיימים בפקודה בנוגע לפיקוח ובקרה של המיעוט על בעלי השליטה לא מספקים הגנה מספקת לשותפים מטעם הציבור. בחברה ציבורית המורכבת מבעלי שליטה ומיעוט - אותו מיעוט יכול להשפיע על החלטות החברה ואופן התנהלותה בעיקר באמצעות כינוס אסיפות כלליות והדירקטורים החיצוניים שמייצגים אותו בדירקטוריון. בשותפויות, לעומת זאת, השותף הכללי השקיע את ההון הראשוני ומביא איתו את הידע, ובכך למעשה הוא מוגן ואינו נתון לבקרה מצד בעלי יחידות ההשתתפות המוגבלים. המיעוט בשותפות לא יכול להחליף את השותף הכללי.

בנוסף, המיעוט שהשקיע את כספו בשותפות ובתמורה לכך זכאי לאחוז מסוים מהרווחים, לא יכול להשפיע על החלטות השותפות, בייחוד אם חלה פגיעה באינטרסים של המיעוט, ואם נעשו פעולות נגדו או כאלו הפוגעות ברווחיו. דבר זה הוביל לסכסוכים בשותפויות השונות לאורך השנים.

כך למשל, בינואר האחרון חיים דודיאן, שמחזיק ב־70 מייליון יה"ש ישראמקו שהמהוות 0.5% דרש לפסול את הצעתו של בעל השליטה, חיים צוף, להכפיף את חלוקת הרווחים בשותפות הגז והנפט לתזרים נטו חיובי. זאת בטענה כי מדובר המהלך יפגוע בשותפים המוגבלים. צוף ביקש לשנות את הסכם השותפות לגבי חולקת הרווחים, כך שפעם בשנה יחולקו רווחים בכפוף ליתרת המזומנים הפנויים שברשות השותפות והרווחים הראויים לחלוקה. התיקון יאפשר לשותפות להימנע מחלוקת רווחים במקרה שהתזרים הוא נטו שלילי. זאת בניגוד להסכם המקורי שלפיו יחולקו בכל שנה מלוא רווחי השותפויות מפעילותה.

הצעת החוק לתיקון פקודת השותפויות מנסה לפתור את הבעיה. היא ממליצה, בין השאר, על מינוי דירקטוריון ויו"ר דירקטוריון, הקמת ועדת ביקורת ומינוי מבקר פנים לאישור עסקאות עם נושאי משרה. השותפויות יחויבו בכינוסה של האסיפה הכללית לצורך אישור עסקאות מיוחדות, ותתאפשר הצבעה גם מרחוק. הדירקטוריון יהיה רשאי להורות למנהל הכללי בשותפות כיצד לפעול, ואם השותף הכללי לא יפעל בהתאם, הדירקטוריון יהיה רשאי לבצע זאת במקומו. באמצעות הדירקטוריון יוכל המיעוט בשותפות למנות ולפטר את השותף הכללי. בנוסף, הדירקטוריון יקבע את תוכניות הפעולה של השותפות וסדרי עדיפויות ויבדוק את מצבן הפיננסי.

קידוח תמר, צילום: אלבטרוס קידוח תמר | צילום: אלבטרוס קידוח תמר, צילום: אלבטרוס

כמו כן, לפי הצעת החוק, ימונו דירקטורים חיצוניים (דח"צים) בשותפות - לפחות שניים או שליש מכלל חברי הדירקטוריון, לפי הגבוה מביניהם. תפקידם, בדומה לזה של דח"צים בחברות ציבוריות אחרות, לייצג את בעלי היחידות המוגבלות בשותפות, קרי את ציבור המשקיעים. הדח"צים ימונו תחילה בידי בעל השליטה ובידי השותפים המוגבלים ובהמשך לא תידרש הסכמתו של בעל השליטה (השותף הכללי). חברי הדירקטוריון יוכלו לקבל ייעוץ חיצוני על חשבון השותפות המוגבלת, ולא על חשבון השותף הכללי.

ביקורת ביקורת

לא ממציאים את הגלגל

הצעת החוק לא מתרכזת כולה בדירקטוריון ובדח"צים, אלא שמה דגש גם על הקמת ועדת ביקורת, ועדת תגמול ומינויו של מבקר פנים, זאת בדומה לחברות ציבוריות אחרות. מטרתה של ועדה זו היא לעמוד על הליקויים בניהול עסקי החברה, בשיתוף עולה עם המבקר הפנימי ועם רואה החשבון המבקר, ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון הליקויים אם נמצאו. בסמכות הוועדה גם להחליט על אישור או דחייה של עסקאות של נושא משרה בחברה או בעל עניין בשותפות.

בשותפויות כיום לא קיים מבקר פנימי, לכן בעלי יחידות ההשתתפות המוגבלות חשופים לפגיעה בהשקעתם בשל פעולות לא תקינות כמו גניבת כספים, זיוף מסמכים או חשבוניות, ניפוח או הקטנה של סכומים. כדי להגן על המשקיעים, בהצעת החוק נקבע כי ימונה מבקר פנימי שבאחריותו יהיה לבדוק את תקינותן של פעולות החברה מבחינת השמירה על החוק ושיגרת עסקים תקינה. עלויות המבקר הפנימי יחולו על השותפות המוגבלת אלא אם נקבע אחרת. המבקר הפנימי יהיה חייב בדין וחשבון לדירקטוריון.

חיים צוף, בעל השליטה בישראמקו, צילום: אוראל כהן חיים צוף, בעל השליטה בישראמקו | צילום: אוראל כהן חיים צוף, בעל השליטה בישראמקו, צילום: אוראל כהן

הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים בחברת השותף הכללי יחויבו בכשירות לביצוע התפקיד והצהרה על כך. יחול איסור כהונה על מי שהורשע בפלילים, ותופסק כהונה אם נושא המשרה ביצע עבירה.

נושאי משרה יחויבו גם בחובת אמונים. גם מחזיקי יחידות ההשתתפות יידרשו להימנע מניצול לרעה של סמכויותיהם בשותפות המוגבלת הציבורית, כלפי השותף הכללי ובאסיפה הכללית.

חידוש מעניין נוסף בהצעת החוק הוא מינויו של מפקח. המפקח חייב לפעול לטובת המחזיקים ביחידות ההשתתפות שאינם בחברת השותף הכללי או בעל השליטה בה. המפקח הוא שומר הסף ומגן על זכויותיהם של בעלי יחידות המיעוט, והוא רשאי לדרוש מהדירקטוריון לזמן אסיפה כללית לגבי נושאים שמצא לנכון.

חשוב לציין כי מדובר בסמכות שקיימת רק בעניינים שבהם המיעוט מקופח. אם הדירקטוריון לא זימן אסיפה כללית, המפקח רשאי לכנס את האסיפה. המפקח גם רשאי לפנות לבית המשפט אם פנה לשותפויות בבקשה להימנע מפעולה כלשהי שפוגעת במיעוט, אך לא ניתן לו מענה. המפקח ימונה על ידי האסיפה הכללית והיא זו שתקבע את תקופת כהונתו שלא תעלה על שלוש שנים. שותפות חדשה יכולה להחליט שהיא מבטלת את תפקיד המפקח מכיוון שאין הצדקה לכפות על השותפים לממן את התפקיד אם הם לא רוצים.

במסגרת תיקון 20 לחוק החברות הוחלט על מינויה של ועדת תגמול. הוועדה מחליפה את ועדת הביקורת לעניין תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה בחברה. חברי הוועדה הם דח"צים, שיהוו את הרוב בוועדה. בכך לאותו מיעוט בשותפויות תהיה השפעה על השכר והבונוסים של נושאי המשרה בשותפות, באמצעות הייצוג של הדח"צים.

בהתאם לפקודה הישנה המאפשרת העברת זכויות של השותף הכללי, קובע התיקון שחברת השותף הכללי לא תעביר את זכותה לכהן כשותף כללי ובעל השליטה בחברת השותף הכללי לא יעביר את שליטתו בה. העברת הזכויות אפשרית באישור האסיפה הכללית.

ההיגיון שעומד בבסיס ההחלטה היא לאפשר לבעלי יחידות ההשתתפות להחליט על העברת זכויות הוא שבעלי היחידות השקיעו את כספם והעניקו ליזם זכויות ניהול של עסקי השותפות בהתבסס על הכישורים, הידע והניסיון המיוחד שיש לו. החלפתו של השותף הכללי ללא אישור המשקיעים עלולה לפגוע בציפיות שלהם.

התיקון קובע במפורש אפשרות להעניק לנושאי המשרה פטור מאחריות בשל הפרת חובת זהירות. כמו כן, הוא קובע אפשרות לבטח אתנושאי המשרה.

שאלת תמלוגי־העל

איך מחלקים רווחים

המנגנון שקיים לחלוקת הרווחים של שותפויות הגז מורכב לרוב מתמלוגי־על (המוכנים בחוק לתיקון הפקודה "דמי יוזמה"), דמי מפעיל ודמי ניהול. בהתאם לתיקון הפקודה לא יחול שינוי בעניין תמלוגי־העל להם זכאי השותף הכללי, שנקבעים כאחוז מסוים מההכנסות (בין 2% ל־20%).

דמי המפעיל הם הסכום שמקבל השותף הכללי כאחוז מההוצאות של השותפות בפעילותה עסקית, בדרך כלל 7% מההוצאות. דמי הניהול הם סכום קבוע חודשי שנע בין 20 אלף דולר ל־40 אלף דולר בחודש. בתיקון נקבע כי עסקאות הנוגעות לגובה דמי הניהול ולשאלת דמי מפעיל יאושרו כל שלוש שנים ויהיו מחוייבים באישור של ועדת ביקורת או ועדת תגמול, הדירקטוריון והאסיפה כללית.

במידה והאסיפה הכללית לא תאשר תשלום דמי ניהול ודמי מפעיל יכנס לתוקף אוטומטית מנגנון של החזר הוצאות. לפי המנגנון ישולם לשותף הכללי תשלום עבור הוצאות לצורך ניהול השותפות.

ברירת המחדל הקיימת בשותפויות היא כי חלה חובה לחלק את כל הרווחים הראויים לחלוקה. התיקון לפקודה מאמץ את הוראות חוק החברות לחלוקת רווחים, קובע את המבחנים לחלוקה מותרת לפי חוק החברות וקובע את הזכות של בעל יחידת השתתפות לקבל דיבידנד אם השותפות החליטה כך. למרות התיקון, מובהר כי הוא לא משנה את סדרי החלוקה הקיימים הנהוגים בשותפויות כיום. זאת מחשש שמבחני חוק החברות יבטלו את הנוהג המקובל.

פעילות החיפוש בישראל: קלה יותר מצרפת ושמרנית יותר מארה"ב

בעוד שבישראל ניהול עסקי השותפות נתון בידי השותף הכללי והדירקטוריון שקובע את תוכנית הפעולה של השותפות, סדרי העדיפויות, וממנה ומפטר את השותף הכללי. בגרמניה השותפים רשאים לנהל במשותף את עסקי השותפות וכל עסקה דורשת את אישור כלל השותפים.

בניגוד לישראל שבה השותף הכללי אחראי לכל התחייבויות השותפות, בגרמניה אחריותו של השותף הכללי חלה עבור החובות שהוטלו עליו ובאותה רמת אחריות שהוא נוקט ביחס לעסקיו הפרטיים.

בצרפת התקנות מחמירות עוד יותר לעומת התיקון בישראל. כך למשל, בצרפת השותף המוגבל אינו רשאי לקחת חלק בניהול השותפות, גם לא באמצעות ייפוי כוח. זאת בניגוד לתיקון פקודת השותפויות בישראל שמגבירה את חלקו של השותף המוגבל בניהול עסקי השותפות באמצעות הדח"צים שמייצגים אותו בדירקטוריון ובאמצעות הקמתו של דירקטוריון שיתווה את פעילות השותף הכללי ויפקח עליה. בנוסף, בצרפת השותפים המוגבלים רשאים פעמיים בשנה לקבל מידע לגבי הדו"חות הכספיים של השותפות וכל מסמך אחר. התיקון בישראל מאפשר לשותפים המוגבלים עיון במסמכי השותפות בכל עת.

בארה"ב לא קיים מנגנון פיקוח חיצוני על השותף הכללי כדוגמת דירקטורים רגילים וחיצוניים. השותף הכללי יכול לקבוע מדיניות ואף להחליט בסוגיות קריטיות כמו שכר של נושאי משרה, וזאת מבלי לעבור דרך הפיקוח והבקרה של מנגנוני הממשל התאגידי.

דבר מעניין שמיושם בארה"ב הוא פתרון וולונטרי מבוסס על אילוצי השוק החופשי ושאינו מוסדר בחקיקה. מכיוון שהשותפים המוגבלים חשופים לפגיעה בשל חלוקת רווחים אגרסיבית או דילול נכסי השותפות, ומנגד במצב של מדיניות שמרנית מדי הם עלולים לא להחזיר את השקעתם – נוצר הפתרון הוולונטרי לפיו השותפויות מתחייבות בהסכמים לחלק דיבידנדים בכפוף לסיגיים שונים. אם השותפויות לא עומדות בכך יש אפשרות לביטול ההסכמים בין הצדדים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות