אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביטול אגרת רשות השידור עדיין לא נראה באופק צילום: נמרוד גליקמן

ביטול אגרת רשות השידור עדיין לא נראה באופק

הממשלה הכריזה כי האגרה תבוטל במרץ 2015 במקביל להקמת תאגיד שידור חדש. בינתיים תהליך ההקמה מתעכב וסביר שיושלם רק ב־2016, אף שהחוק מאפשר דחייה עד אוקטובר 2015. ארדן: נעמוד ביעד

23.02.2015, 07:11 | אופיר דור

הסיכוי שתאגיד השידור הציבורי החדש, שיחליף את רשות השידור, יוקם עד 1 באוקטובר, התאריך האחרון שנקבע לכך בחוק השידור הציבורי, נמוך מאוד. הסיבה: עיכוב במינוי מנכ"ל זמני לתאגיד החדש, שיוכל לקדם את הקמת התאגיד. משמעות הדבר, בין היתר, היא שגם אגרת הטלוויזיה לא תבוטל עד למועד זה, שכן הביטול תלוי בסגירת רשות השידור, פיטורי מרבית העובדים והקמת התאגיד החדש.

קראו עוד בכלכליסט

גלעד ארדן, השר הממונה על השידור הציבורי, פנה בתחילת החודש לראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר האוצר, וביקש לקבל את הסכמתו לדחיית מועד סגירת רשות השידור והקמת תאגיד השידור הציבורי החדש בשלושה חודשים, מ־1 באפריל ל־1 ביולי. ארדן עצמו הודה בכמה הזדמנויות שסביר שהקמת התאגיד תתעכב מעבר לתאריך היעד המקורי, אלא שמשיחות עם גורמים המעורבים בתהליך עולה כי סביר להניח שגם ביולי זה לא יקרה וכאמור גם לא באוקטובר. על פי הערכות, הגוף החדש לא יקום לפני אמצע 2016, ועד אז תצטרך המדינה להמשיך לגבות את תשלומי האגרה.

מלשכתו של ארדן נמסר כי “אנו מבהירים באופן חד־משמעי שאגרת הטלוויזיה תבוטל עוד במהלך 2015 כמחויב בחוק, כמו גם הקמתו של תאגיד השידור הציבורי. צר לנו שהעיתון מאמץ טענות של בעלי עניין המטעות את הציבור”.

האם ארדן ייאלץ לבצע תיקון בחוק שהוא עצמו יזם?

חוק השידור הציבורי, שאושר בכנסת בסוף יולי ביוזמת ארדן, מאפשר שתי דחיות של שלושה חודשים כל אחת בהקמת התאגיד החדש. אם יבקש ארדן לדחות את התאריך מעבר ל־1 באוקטובר, הוא יצטרך לשוב אל הכנסת ולהעביר תיקון לחוק. בקשה כזו לא תוגש בכל מקרה לפני הבחירות, ולו משום שהממשלה הנוכחית לא תרצה להודות באי־היכולת שלה לעמוד ביעד שהציבה לעצמה. כרגע, אלא אם יקרה נס, נראה ששינוי החוק הוא תהליך בלתי נמנע.

חלק מהגורמים בשוק התקשורת טוענים שהעיכוב בתהליך נובע מהקדמת הבחירות. אחרים אומרים כי ארדן, שהיה להוט לקדם את הרפורמה בשידור הציבורי, הציב מראש לפרויקט לוח זמנים בלתי אפשרי. במסיבת עיתונאים חגיגית שנערכה בחודש מרץ אשתקד הכריז ארדן, בגיבוי מלא של שר האוצר דאז יאיר לפיד, שאגרת הטלוויזיה תבוטל עד 31 במרץ 2015. אלא שביטול האגרה תלוי כאמור בהקמת הגוף החדש על בסיס הריסות הישן - תהליך שהפך מורכב בשל מנגנוני הבקרה הרבים שהוכנסו לחוק השידור הציבורי, שמטרתם למנוע השתלטות חוזרת של הדרג הפוליטי על התאגיד החדש.

חברת הייעוץ עמרב של רם בלניקוב ואנשי אגף התקציבים באוצר הגישו לארדן כמה הצעות למבנים אופציונליים שמהם יפעל התאגיד החדש, אך ארדן טרם הכריע ביניהן. בסביבתו של ארדן אומרים כי מי שצריך בפועל להכריע בנושא הוא המנכ”ל הזמני שיוקם לתאגיד.

האפשרויות העומדות על הפרק הן הקמת מבנה חדש או שכירת מבנה קיים. אם יוחלט על הקמת מבנה חדש, תהליך שייקח מספר שנים, יצטרך התאגיד לפעול בתקופת הביניים במבנה ארעי, ואחת האופציות היא מעבר לאולפני נווה אילן שליד ירושלים, מקום מושבה של חברת החדשות של ערוץ 2. מכיוון שנווה אילן אינו ממוקם בתוך ירושלים, כפי שקובע החוק, נדרשת חוות דעת משפטית שתאשר לתאגיד להתמקם שם לתקופת ביניים. אפשרות נוספת שיכולה לזרז תהליכים היא שהתאגיד החדש ימשיך לפעול במתקנים הקיימים של הרשות בירושלים בשלב הראשון.

ארדן במסיבת העיתונאים שבה הכריז על פירוק רשות השידור, מרץ 2014, צילום: ששון תירם ארדן במסיבת העיתונאים שבה הכריז על פירוק רשות השידור, מרץ 2014 | צילום: ששון תירם ארדן במסיבת העיתונאים שבה הכריז על פירוק רשות השידור, מרץ 2014, צילום: ששון תירם

“מהלך היסטורי כמו סגירת רשות השידור צריך לבצע בנחישות ובמהירות, בשיטה של בליץ”, אומר גורם המעורב בתהליך. “תהליך החקיקה של חוק השידור הציבורי התנהל באופן וירטואוזי. כל עיכוב כמו שקורה כרגע מסוכן בתהליך כזה רגיש”.

ועדת האיתור עדיין לא בחרה מנכ"ל זמני לתאגיד

הדרך להקמת התאגיד החדש מורכבת משרשרת צעדים, שהחלה במינוי השופט עזרא קמא בחודש ספטמבר ליו”ר ועדת האיתור לבחירת מנכ”ל זמני ודירקטוריון קבוע לגוף. הדירקטוריון בן 12 החברים ימנה בתורו את המנכ”ל הקבוע של התאגיד. הציפייה הראשונית היתה כי בחירת המנכ”ל הזמני תושלם עד סוף חודש דצמבר, אלא שהתהליכים התארכו מעל למשוער ורק בתחילת דצמבר הושלמה הרכבת ועדת האיתור. לפי הערכה אופטימית מאוד מנכ”ל זמני לתאגיד ימונה בתוך כחודש, לאחר שיאושר על ידי ועדת ברנר למינויים בכירים בשירות הציבורי.

המנכ”ל הזמני אמור “לפרוץ את הסכר” ולבצע צעדים לקראת הקמת התאגיד החדש, כמו שכירת מבנים ומהלכים לוגיסטיים נוספים, אולם בפועל הסמכויות המוקנות לו בחוק מוגבלות. המנכ”ל הזמני יוכל להעסיק 20 עובדים לכל היותר, בהם רק נושא משרה בכיר אחד – סמנכ”ל כספים. בנוסף, המנכ”ל הזמני יעסוק אך ורק בנושאי רכש ותפעול ולא יתערב בקביעת התכנים של התאגיד.

לדירקטוריון התאגיד החדש, שיקבע מי יהיה המנכ”ל הקבוע, הוגשו כ־200 מועמדויות. הגוף הדומה ביותר לדירקטוריון זה הוא מועצת הרשות השנייה, שמורכבת מנציגי ציבור שממונים על ידי שר התקשורת. תהליך מינוי המועצה הנוכחית החל באוגוסט 2013 והושלם סופית בנובמבר 2014. גם אם מינוי הדירקטוריון לתאגיד החדש ייארך חצי מהזמן הזה, הרי שהמנכ”ל הקבוע ייבחר רק לקראת סוף השנה. עם זאת, השופט קמא אמור לסנן כבר בשלב הראשוני מועמדים בעלי ניגוד עניינים, כך שניתן יהיה לאשר את הבחירה בקלות רבה יותר בוועדת ברנר.

ארדן זיהה את העיכוב, ניסה לעקוף אותו ונדחה

לקראת סוף הדיונים על חוק השידור הציבורי בכנסת ארדן זיהה כפי הנראה כי לא ניתן יהיה להשלים את התהליך המורכב בזמן, וניסה ליזום הוראת שעה שבמסגרתה המנכ”ל הקבוע הראשון של התאגיד ייבחר ישירות על ידי ועדת האיתור. הצעה זו זכתה לביקורת רבה מחשש שהתהליך המקוצר יחזק את שליטתו של ארדן על התאגיד. בלחץ שותפיו לרפורמה מסיעת יש עתיד, נאלץ ארדן לסגת מדרך הקיצור.

המנכ”ל הקבוע שימונה יצטרך להשלים בזמן שיא גיוס של כ־750 עובדים, שחלקם ייבחרו במכרז או על ידי ועדת איתור ייעודית, ורבע מהם לפחות יגיעו מהרשות הקיימת ומהטלוויזיה החינוכית. הוא יצטרך גם לגבש לוח שידורים לשלושה ערוצי טלוויזיה ולשמונה תחנות רדיו.

“בהערכה אופטימית תידרש חצי שנה מרגע מינוי מנכ”ל קבוע ועד לתחילת השידורים של התאגיד, וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון שבמגזר הממשלתי מי שלא נבחר לתפקיד רץ לבית משפט או למבקר המדינה ויכול להאט עוד יותר את התהליך”, אומר גורם בכיר בתחום התקשורת. לעומת זאת, בסביבתו של ארדן אומרים כי אין הכרח שכל העובדים יגויסו כדי שהתאגיד החדש יתחיל לפעול.

בכל מקרה, עד כה רשות השידור טרם קיבלה מנתניהו וארדן אישור לשלוח בקשות לתשלום אגרת הטלוויזיה לשנת 2015. יש מי שטוענים כי מדובר ב”כלכלת בחירות”, כשהשניים מעדיפים להזכיר כי האגרה עדיין כאן ועדיין לא ברור אם ומתי היא תבוטל. אולם בסביבת ארדן מסבירים כי רק אחרי שידעו סופית עד מתי תמשיך המדינה לגבות אגרה, אין טעם לשלוח דרישות תשלום.

מארדן נמסר עוד כי “קצב בחירת אנשי המקצוע לתאגיד החדש אינו תלוי בדרג פוליטי כזה או אחר. בימים אלה מסיימת הוועדה בראשות השופט קמא את בחירת המנכ”ל הזמני כמו גם את בחירת המועצה של הגוף החדש. מיקום תאגיד השידורים החדש ייקבע אך ורק על ידי המנכ”ל הזמני, שייבחר כאמור בקרוב. קביעת יתרת תשלום האגרה ל־2014 תיעשה לאחר בחירת המנכ”ל הזמני. אז ניתן יהיה לדעת בדיוק מתי יחלו שידורי הגוף החדש”.

הבחירות מעניקות רוח גבית גם למתנגדים לתהליך סגירת רשות השידור ובראשם ההסתדרות, שמנהלת בימים אלה מאבק במטרה למנוע את פינוי חלק מהמתקנים בהם פועלת רשות השידור. ההסתדרות מתנגדת להעברת אולפני הרדיו והטלוויזיה של רשות השידור ממתחם שרונה בדרום הקריה בתל אביב למיקום חלופי, במה שגורמים ממשלתיים מכנים "חזרה מהסכמים קודמים". בהסתדרות ככל הנראה מאמינים שאחרי הבחירות ניתן יהיה לשנות את הרפורמה שבמסגרתה יפוטרו כל עובדי רשות השידור הקיימת, כשרק חלקם יועסקו בגוף החדש.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

48 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

48.
עם כל ההבטחות, 2015 כבר חלפה, ועדיין נשארה האגרה
האגרה היא לכל מי שמחזיק טלויזיה. למה רק או דווקא טלויזיה? אולי גם לשלם אגרה על שולחנות, כסאות וכל יתר הדברים הרבים שמחזיקים בבית? אולי זה "מחשש" שאנשים צופים בשידורי ערוץ הטלויזיה הישראלית ולא חוקרים מי באמת צופה בערוץ הזה ומי לא!! אפשר אולי לדמות את זה לחברה שנתנה שירות למישהו, ולא יודעת למי בדיוק, אז תפסה הרבה אנשים ודרשה מכל אחד מהם לשלם לה אפילו מבלי לתת להם אפשרות להוכיח שהם לא קיבלו ממנה שירות, ולכן לדעתי זה עושק!! ייתכן שלחברות הכבלים יש מידע מדוייק אילו ערוצים ניצפו אצל כל מנוי. בנוסף, יש המון ערוצים חינמיים בעולם, שמתפרנסים מפרסומות!!
זאב , תל אביב  |  06.01.16
לכל התגובות