גם סלמן מסטקיית שמש בין המשקיעים בהנפקת האג"ח של יצחק תשובה

רמת החשדנות הגבוהה ואי האמון שחשים הגופים המוסדיים למעניקי ה"תספורות" קיבלו ביטוי ברור ביותר בהנפקת האג"ח של יצחק תשובה ביום חמישי שעבר. מצד אחד של המתרס ניצבו גופי ההשקעות הגדולים בישראל, ובראשם פסגות, כלל ואיילים, שהודיעו כי יחרימו את ההנפקה של קבוצת דלק כתגובה להסדר החוב שביצעה בדלק נדל"ן ב־2012, ומן העבר השני ניצב תשובה, בעל השליטה בקבוצה, שיכולת גיוס הכספים שלו משוק ההון עמדה למבחן לאחר אותו הסדר ידוע.

ההנפקה הציפה על פני השטח את הדומיננטיות של שחקני הנוסטרו בשלב המקדים של ההנפקה, הוא השלב המוסדי. אותם שחקני נוסטרו הם ברובם מנהלי השקעות לשעבר שצברו הון ופועלים כעת בשוק ההון עם הכסף הפרטי שלהם. נוכחותם של אלה בשוק ההנפקות התל־אביבי מורגשת יותר ויותר מאז יוני 2011, עת רשות ני"ע הגמישה את התנאים הדרושים כדי להיחשב משקיע מוסדי, והפחיתה את ההון העצמי המינימלי מ־250 מיליון שקל לסכום של 12 מיליון שקל בלבד. "כלכליסט" ממשיך וממפה את המשקיעים הקטנים עם הכיסים העמוקים.

ענבר נגזרים הוביל את הביקושים בהנפקה

אחת ההזמנות הגדולות בהנפקה של דלק הגיעה מצד ריל ספיריט ניהול והשקעות, שהפכה בשנים האחרונות לשחקנית בולטת בשוק ההנפקות המקומי. מדובר בחברה הקשורה לא.ס ברטמן של איתן סלמן, שהוא בן למשפחת סלמן, שבבעלותה סטקיית שמש בשכונת התקווה בתל אביב. בינואר השנה השקיעה ריל ספיריט חצי מיליון שקל בהנפקה של אלקטרה, רכשה אג"ח של קרדן רכב בהיקף של 9 מיליון שקל, וכן רכשה אג"ח בהיקף של 5 מיליון שקל בהנפקה האחרונה של אלוני.

חברה נוספת שהשתתפה בהנפקה של דלק היא מיקי ים השקעות, בבעלות מיקי פוליצר. פוליצר היה מנהל ההשקעות האישי של אילן בן דב, וכיום הוא פועל עצמאית כשחקן נוסטרו. לאחרונה רכש אג"ח בהיקף של 800 אלף שקל בהנפקה של חברת הנדל"ן המניב ביג, והשתתף בהנפקה של דלק בהיקף של מיליון שקל.  

חברות נוספות שהשתתפו בהנפקה של דלק ובהנפקות נוספות בתל אביב הן לוטוס נגזרים, חברה בבעלות נעם ארילכמן, שרכשה אג"ח בהיקף של 6 מיליון שקל; חברת ענבר נגזרים, חברה־אחות של ענבר הנפקות, שרכשה אג"ח בהיקף של 65 מיליון שקל ‑ ההזמנה הגבוהה ביותר בהנפקה.

גם ענבר נגזרים וגם ענבר הנפקות שייכות לחברה הבורסאית איתי פיננסים של גלי ליברמן ומשפחתו של איתן אלדר. חברת ש.מ שווקים, חברת השקעות בבעלות יגאל לוי, שהיה בעברו מנהל השקעות בקרן עמיתים, רכשה אג"ח של דלק בהיקף של 4 מיליון שקל ו־3 מיליון שקל בהנפקת האג"ח האחרונה של אלקטרה. משקיע פרטי נוסף שהשתתף בהנפקה של דלק הוא לאון סוירי, בעל חברת השקעות פרטית בשם אודס השקעות. מדובר בשחקן אופציות בינוני, שהיה מנהל השקעות בלידר שוקי הון.

יצחק תשובה | צילום: נימרוד גליקמן

תשובה ובני משפחתו מתחייבים

כמו בכל הנפקה ציבורית, המוסדיים והקבוצה החלו שבועיים לפני השלב המוסדי לנהל מו"מ על תנאי ההלוואה. המוסדיים דרשו אמות מידה פיננסיות (קובננטים) משופרות, ואילו דלק התעקשה לא להעניק ביטחונות לרוכשי האג"ח. אלא שהפעם היה למוסדיים טיעון מנצח: החשש שדלק תחזור על מהלך שמיטת החובות של 2012. העבר המפוקפק של קבוצת דלק

בנושא ההלוואות מהציבור היווה קרקע פורייה להפעלת מכבש לחצים ציבורי, והמוסדיים הצהירו בקול גדול כי בתנאים הנוכחיים הם יחרימו את ההנפקה. ההצהרות של המוסדיים עשו את שלהן, ודלק התקפלה: ימים אחדים לפני הגיוס היא שיפרה את התנאים בשטר הנאמנות לטובת הרוכשים המוסדיים, הקשיחה את מדיניות חלוקת הדיבידנדים לבעלי המניות, וקבעה את ריבית המקסימום במכרז על 5.1%, שיעור הנחשב גבוה ביחס לחברה יציבה בדירוג A.

דלק אף נקטה מהלך נוסף כדי להרגיע את עצביהם של המוסדיים: היא החתימה את תשובה ואת בני משפחתו על התחייבות להימנע מהבטחת זכויות ייחודיות בשלב מאוחר יותר של ההנפקה. על ההתחייבות הזו חתמו יצחק תשובה ובני משפחתו המחזיקים במניות הקבוצה: אורלי דניאל חכמון, בתו של תשובה, בעלה יששכר דניאל חכמון ושיר אלרואי, נכדו של תשובה ובנו של רוני אלרואי, בעל השליטה לשעבר בקמן אחזקות, הנשוי לכרמית, בתו של תשובה. למרות כל צעדי הפיוס הללו, בסופו של דבר המוסדיים הפנו את גבם לתשובה, ומלבד בתי השקעות מור, מנורה, איילון ואינפיניטי, שום גוף מוסדי בישראל לא השתתף בהנפקה.