משרד הרווחה יצמיד יועצים כלכליים ל־3,000 משפחות בתוכנית "נושמים לרווחה"

כ־3,000 משפחות אמורות להיכנס החל ממרץ לאחת התוכניות השאפתניות של מערכת הרווחה בשנים האחרונות. במסגרת תוכנית "נושמים לרווחה", שתתקיים תחילה ב־95 יישובים, יושקעו כ־100 מיליון שקל בליווי צמוד של משפחות שמקבלות סיוע ממשרד הרווחה על ידי 250 קואוצ'רים (מנטורים) לכלכלת משפחה ועובדים סוציאליים.

במשרד הרווחה אומרים כי התוכנית נמצאת בשלב ניסיוני, ואם תצליח, תורחב לכל הארץ. מדד ההצלחה הוא שיפור במצבן של לפחות 50% מהמשפחות במספר פרמטרים שקבע המשרד כגון עלייה בתעסוקה.

המשפחות שייבחרו צריכות להיות מוכרות ללשכות הרווחה, למנות 4–10 נפשות ושההורים בהן אינם בעלי היסטוריה של מחלות נפש, התנהגות עבריינית או התמכרות; כלומר, שהצרות של המשפחה יהיו בעיקר כלכליות. לכל משפחה כזו יוצמד מנטור שילווה אותה בהסדרת ההכנסות וההוצאות המשפחתיות, ושייתן ייעוץ כלכלי שאמור לעזור למשפחה לצאת מהחובות ולהגיע לאיזון. המנטורים האלו הם עובדים של שתי עמותות שזכו במכרז: פעמונים באזור המרכז וירושלים וקרן רש"י בדרום ובצפון. מי שינהלו את פעילות המנטורים מטעם משרד הרווחה הם אנשי ארגון הג'וינט, שגם השקיע 6 מיליון שקל בתוכנית.

עוני בישראל | צילום: אביגיל עוזי

החלק המשמעותי יותר של התוכנית כולל הקמה של מסגרות בשם "מרכזי עוצמה" ב־95 רשויות מקומיות שיאוישו בעובדים סוציאליים שתפקידם הוא לעזור לכלל משפחות הרווחה למצות את זכויותיהן מול גופי המדינה השונים, כמו ביטוח לאומי וחברת החשמל.

מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן אמר ל"כלכליסט" כי להערכתו עד 30 אלף משפחות בשנה ייעזרו במרכזים האלו וזו הזדמנות לשינוי תודעתי עמוק של שירותי הרווחה: במקום המצב כיום שבו משפחה שמגיעה ללשכת הרווחה מקבלת בעיקר טיפול בבעיה נקודתית (גם אם הבעיה היא קשה כמו מחסור במזון), במרכזי מיצוי הזכויות יסתכלו על כלל הזכויות של המשפחה; איך אפשר לממש אותן ואיך אפשר להביא את המשפחה לכך שלא תזדקק עוד לשירותי הרווחה. כלומר, העובדים הסוציאליים יידרשו לנקוט גישה שתהפוך את המשפחה מסבילה לפעילה.

אם התוכנית תצליח ומשפחות רבות יותר, שכיום לא מקבלות את המגיע להן בשל חוסר ידע או בשל בושה, יממשו את זכויותיהן, זה עשוי לעלות למדינה כסף רב. אין לביטוח לאומי נתונים מדוייקים של מספר הזכאים שלא מקבלים קצבאות שמגיעות להם, אך קצבת הבטחת הכנסה לבדה עולה למוסד כ־2.6 מיליארד שקל בשנה, כך שגם עלייה של 10% בהיקף קצבה זו היא

משמעותית.

המימון לפיילוט התקבל מהאוצר בשנה שעברה, ומכיוון שרוב התקציב לא נוצל במהלך השנה הזו, לא היתה בעיה להעביר אותו לשנה הנוכחית, אף שלא אושר עדיין תקציב המדינה לשנת 2015. השאלה היא מה יקרה בשנה הבאה, כשיאושר התקציב לשנת 2016.

מעבר לשאלת התקציב ישנן עוד בעיות. כפי שמעידה אחת העובדות הסוציאליות שמועסקות בתוכנית, אחת המרכזיות היא שאין חיבור מספיק בינה ובין תוכניות התעסוקה השונות שיש למדינה להציע. כך יכול להיווצר מצב שבו המנטור שמלווה את אחת המשפחות, יידע לומר מה צריך לעשות כדי להגיע לאיזון תקציבי, אבל לא יידע להגיד אילו אפשרויות השלמת השכלה, הכשרה ותעסוקה עומדות בפני המשפחה כדי להצליח לעשות זאת.