השופט לג'קי בן זקן במשפט מנופים: "השיחות שלך עם אלדר נשמעות כמו קודים"

איש העסקים ג'קי בן זקן מעיד הבוקר (ב') בבית המשפט המחוזי בת"א, במסגרת כתב האישום נגדו על הרצת מניות חברת הנדל"ן המניב מנופים פיננסים במהלך נובמבר 2010.

על פי האישום המרכזי, בן זקן שהיה אז מבעלי השליטה, וכן פעיל שוק ההון איתן אלדר, רקמו תוכנית תרמתית להריץ את מניית החברה. זאת על מנת שתעמוד בתנאי הסף להיכנס למדד ת"א 100 ביום הקובע (30.11) לעדכון המדד בבורסה.

בתחילת העדות אמר בן זקן כי "לקראת סוף אוקטובר 2010 הבנתי שמנופים הפכה למשהו שאני לא רוצה", העיד בן זקן. "היו שותפים חדשים (חברת ASTC), יו"ר חדש, ישיבות דירקטוריון בשלוש שפות – אנגלית, עברית, רוסית. סיכמתי עם אברהם נניקשווילי, שהיה שותף לשליטה, שאני אנסה לקנות את חלקם של ASTC של מרכוס וובר ושלו. הייתי אמור לקנות מהם הכל ולהישאר בעל שליטה במנופים. כלומר לרכוש 68% - 45% ASTC, 23% מנניקשוילי.

סנגורו של בן זקן, עו"ד נבות תל צור: "לקחת על עצמך לשלם 700 מיליון שקל לממן עסקה. איך?"

בן זקן: "לא באמת חשבתי שאני יכול. לקחתי סיכון. כל מה שרציתי זה להחליף שותפים לא טובים, בטובים יותר. הייתה לי חצי שנה למצוא קונה. ואם לא הייתה להם אופציה לקנות אותי".

תל צור: "מה עשית?"

בן זקן: "לפי העסקה, חיים רביבו היה אמור להישאר איתי במנופים. בסוף אוקטובר 2010 חיים חזר לארץ, והוא חיבר אותי דרך חברים שלו ליאיר פיליפ, נציג משפחת גרמזיאן בישראל באותם ימים. נקבעה פגישה במרינה בהרצליה ביחד עם רביבו. זאת פעם ראשונה שפגשתי את פיליפ".

תל צור: "על מה דיברתם?"

בן זקן: "דיברנו על מנופים וגרמזיאן. יאיר הציג את עצמו ואת עסקי החברה שמחזיקה את הקניון הכי גדול בעולם, והם החליטו להשקיע בישראל. סיפר שהם יהודים חמים. סיפרתי לו על העסקה עם ASTC. ושאני מתכנן אחרי החתימה לטוס לניו יורק. יאיר הציע שאם אני חותם, יארגן לי פגישה עם משפחת גרמיזאן בניו יורק. שמחתי.

"ב-4.11.10 חתמתי על ההסכם עם ASTC. ממשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס נאמן נסעתי לשדה תעופה ומשם לניו יורק. הייתה לי פגישה מתוכננת עם ג'י שוטשטיין הבעלים של אמריקן איגל, שנסחרה בארבעה מיליארד דולר. יאיר סידר לי פגישה עם נציגים ממשפחת גרמזיאן. למחרת הגיעו אלי למלון פלזה לחדרי רפאל גרמזיאן וסיד גרמזיאן. הייתי איתם לבד. באתי עם מצגת שדני וקנין, מנכ"ל מנופים אז, הכין לי והצגתי להם. דיברנו על מנופים".

השופט דוד רוזן: "למה מנכ"ל מנופים וקנין לא בא?"

בן זקן: "זאת עסקה פרטית שלי. רציתי שותפים".

רוזן: "אבל הוא יכול לתת את התשובות לשאלות שלהם".

בן זקן: "כן, אבל הנסיעה לחו"ל הייתה כדי שאני אמצא מי שיקנה איתי את חלק השותפים במנופים. רציתי מישהו שיקנה פחות מ-50%. אבל הובהר לי, עוד בפגישה עם פיליפ, שגרמזיאן לי יהיו מיעוט. אחרי יום, 5.11, גם נפגשתי עם שוטשטיין, והצגתי לו שוב את מנופים".

"בן זקן שידך לאלדר את איש העסקים טימור בן יהודה"

על פי כתב האישום, במשך כשבועיים (18-30.11), פעל אלדר בתיאום עם סוחר המניות צביקה קולנבנר, וביצע עשרות עסקאות רכישה, חלקן מתואמות, בהיקף של כ-17 מיליון שקל ותמיד בשערים גבוהים מאלה שבהם נסחרה מנופים בבורסה, כדי לתמוך בשער גבוה למניה. זאת על מנת שביום הקובע, שווי השוק של מנופים יעמוד על למעלה ממיליארד שקל, והיא תכנס למדד ת"א 100.

על פי נתוני המסחר, בתקופת ההרצה לכאורה עלה שער המניה בכ-5%. הכניסה למועדון האיכותי יותר של חברות, שהושגה בסופו של דבר, הייתה אמורה לחזק את מעמדה של מנופים מול הגופים המוסדיים, הבנקים והמשקיעים הפרטיים.

חלקו של בן זקן בתרמית, כך בכתב האישום, היה להשיג את המימון לרכישות המאסיביות שביצע אלדר. בן זקן עצמו לא סחר במניות, אלא שידך לאלדר את איש העסקים טימור בן יהודה, שאותו הכיר לו שותפו לשליטה במנופים, אברהם נניקשוילי. זאת כדי שבן יהודה "יחלץ" (ירכוש בזול משער הבורסה) את אלדר מההחזקה במניות שנרכשו ביוקר כדי להרים את שער המניה. בן יהודה, שעל פי הפרקליטות הניח כי מדובר בעסקה לגיטימית ולא היה חלק מהמזימה, רכש בשלוש עסקאות שונות כמיליון מניות בכ-13 מיליון שקל וכך חילץ את אלדר מאחזקה במניות. התיק נגד נניקשוילי וטימור בן יהודה, שנחקרו באזהרה, נסגר.

"חשבתי שזאת הזדמנות פנטסטית בשבילי"

בן זקן העיד על השתלשלות האירועים שהחלה כשבועיים לפני היום הקובע. "דני וקנין התחיל לדבר על כניסת לת"א 100 כבר במרץ 2010", העיד בן זקן. "ידעתי שיש שני תנאים להיכנס: מיליארד שקל שווי ו-20% אחזקות ציבור. הבעיה של מנופים הייתה שהציבור החזיק 10%. לעניין השווי היינו כבר מעל מיליארד שקל. לכן דני הציע הנפקה של מניות החברה.

תל-צור: "גייסתם כ-130 מיליון שקל. החברה נסחרה בשווי של מיליארד שקל".

בן זקן: "הבאתי את איזי שירצקי, מאיר שמיר, יגאל דמרי ואילן בן דב שירכשו מניות. איתן אלדר היה יועץ בהנפקה, לד"ש איפקס. איתן שימש כיועץ שלנו במנופים בשוק ההון מאז שדני הגיע. אבל בהנפקה הזאת הוא קיבל את עמלתו מד"ש כיועץ הנפקה שלהם. ההיכרות שלי עם איתן התחילה שנתיים לפני. דני התייעץ הרבה עם איתן שגם ביצע עבור החברה רכישות שונות, למשל של אג"ח".

רוזן: "מה הקשר של איתן?"

בן זקן: "איש שוק הון, סייע לנו".

תל צור: "נוצרה הזדמנות אחרי ההנפקה".

בן זקן: "אברהם סיפר לי שטימור בן יהודה שאל למה לא הצענו לו לרכוש. אמרתי לו שיש הזדמנות עד סוף החודש לרכוש. נשארו עוד שבועיים עד העדכון למדד ת"א 100. ואחרי שהיא נכנסת שער המניה יעלה וזה יהיה יקר יותר לקנות. אברהם חזר ואמר שטימור רוצה לרכוש בין 3 ל-4 מיליון דולר. חשבתי שזאת הזדמנות פנטסטית בשבילי. כי אם הוא ירכוש הוא שותף פוטנציאלי בשבילי לרכוש את גרעין השליטה במנופים. יש חבר לאברהם, יהודי שרוצה להשקיע, וזה סיכוי טוב מאוד שזה שותף להמשך הדרך".

תל צור: "כמה אלטרנטיבות היו חוץ ממנו?"

בן זקן: "לא היו הרבה. אבל הראש לי עבד על זה שאו שאני מביא את גרמזיאן או שוטשטיין שרוכשים שליטה, או שאעמוד בראש קבוצה. וטימור היה יכול חלק ממנה".

תל צור: "מה עשית עם תשובת אברהם?"

בן זקן: "חזרתי לאיתן ואמרתי לו שיש את טימור. דיברתי עם אברהם שאמר שיפנו לעו"ד אודי ברזילי שמייצג אותו".

"למה לאיתן יש היגיון עסקי למכור בזול מה שקנה ביוקר?"

רוזן: "טימור רוצה לקנות. למה אתה שולח אליו את אלדר שמחזיק מניות של מנופים כדי שימכור לו?"

בן זקן: "איתן ידע מי רוצה לקנות, מי מוכר. הוא הכתובת להביא מחיר טוב לטימור. אני לא איש שוק הון. לא עניין אותי איזה מניות יקנה. אני לא מבין בפרטים. רציתי שטימור יקנה זה שירת אותי".

רוזן: "אבל למה שאיתן, שאומר לך שזה זמן טוב לקנות, ירצה למכור לטימור?"

בן זקן: "אני לא נכנס לכיס של איתן. טימור רצה לקנות, איתן מבין ויודע – הפניתי אותו אליו. טימור היה מרוצה מהרכישה, כך סיפר לי אברהם. עד היום הוא לא מכר הרבה".

תל צור: "לאורך כל החקירה ברשות הוטח בך שטימור הוא איש קש. חשדו בך שאתה מימנת אותו. שאברהם נתן לו כסף שיהיה פרונט כדי שירכוש ויחלץ את האיתן הזה. שטימור הוא בובה".

בן זקן: "הכחשתי אז ואני מכחיש היום. טימור הוא משקיע שרציתי מאוד כשותף במנופים ושותף שלי. המטרה שלי הייתה שהוא יהיה בעל מניות ויצטרף אלי אחר כך לגרעין השליטה (יצויין כי טענה זו לא מופיעה בכתב האישום, ת.ג וז.ש.ל).

תל צור: "מה הייתה המעורבות שלך ברכישת המניות, בשלוש מנות, של 13.2 מיליון שקל (כ-4 מיליון דולר). עקבת? התעניינת?" 

בן זקן: "כן. היה חשוב לי. עקבתי ברמת השיחות עם איתן. לא ידעתי איזה מניות הוא מוכר לו. ידעתי באיזה שער טימור קונה, לא ידעתי באיזה שער איתן קנה. השיחה שלי היתה עם אברהם שדיבר עם טימור. אברהם שאל מה זה לרכוש אטרקטיבי. הסברתי לו שהשער נמוך ביחס ממה שבורסה, וממה שאני התחייבתי לקנות – 110 אגורות".

רוזן: "למה לאיתן יש היגיון עסקי למכור בזול מה שקנה ביוקר? ברכישה הראשונה טימור קונה בשער 96 אגורות והשער בשוק 97 אגורות. מה ההיגיון העסקי?"

בן זקן: "לא ידעתי בכמה איתן קנה את המניות. ידעתי מה מכר. הוא ברוקר. הוא יודע מה הוא עושה. הערכתי שהוא מרוויח כסף".

"היה לי חלון של 6 חודשים למצוא משקיע"

עו"ד תל צור: "המאשימה טוענת שטימור מסייע לעלות את השער".

בן זקן: "מכחיש בתוקף. הכחשתי גם בחקירה. ראיתי בו משקיע שיעזור לי להגשים את החלום ולהיפרד מהשותפים. רציתי שטימור יהפוך בעל מניות. חתמתי על הסכם לרכוש את השותפים ולא הייתה לי אגורה בכיס. היה לי חלון של 6 חודשים למצוא משקיע".

רוזן: "כל העסקה עם טימור היא 4 מיליון דולר. אתה צריך שותף של מאות מיליונים. זה שהוא יקנה בכמה מיליונים יגרום לו להיכנס כשותף? זה רציני?"

בן זקן: "הכרתי את הרצונות של טימור. עובדה שהוא השקיע בהמשך בישראל בדברים אחרים כמו תחנת כוח".

תל צור: "ספר מה קרה מול טימור".

בן זקן: "לי לא היה קשר לטימור, וגם לאיתן לא היה. איתן דיבר עם עו"ד ברזילי. אבל הוא היה טכנאי. איתן היה מצלצל אלי לזרז את העסקאות. אני דיברתי עם אברהם שיזרז".

תל צור: "אתה זוכר שיחות עם איתן על טימור?"

בן זקן: "ודאי. היה לי חשוב שטימור יקנה ולכן ניהלתי שיחות עם איתן, ואיתן עדכן אותי בכמויות שהוא רכש בשביל טימור".

תל צור: "בחקירות שלך הוצג לך שאתן וקנין הייתם מוטרדים מהסיכוי להיכנס למדד".

בן זקן: "כן, הסוגיה הזאת עמדה על סדר היום. אומנם כשהנפקנו 10% עמדנו בשווי, אבל גם הייתה תחרות מול עוד חברות על ת"א 100. מישהו היה צריך לצאת, ויש שאלה מי יכנס. היו עוד מתחרות על המדד. היו קונספירציות שחברה אחת מנסה למנוע מהשנייה. השם שליווה אותנו זה הכשרה ישוב שהתמודדה גם. כולנו עקבנו. זה לא היה עניין רק של ג'קי, אלא של כל החברה".

"מעולם לא ביקשתי, ולא העברתי מסר לאיתן להרים את השער"

תל צור: "למה היו לך שיחות עם אלדר?"

בן זקן: "הוא היה האיש שלנו בשוק. הוא גם היה קשור להכשרת היישוב. היה סוג של ברוקר עבורה. כמו שייעץ לנו ייעץ להכשרה".

תל צור: "ככל שהמועד לכניסה למדד מתקרב, סף הדאגה שלך לגבי התחרות אם הכשרה עולה. ואז יש אינטנסיביות בקשר שלך עם אלדר".

בן זקן: "נכון. זה טבעי. זה כמו שאני, כבעלים של קבוצת כדורגל, כשהיא משחקת בחו"ל אני כל הזמן מתעניין. בעיקר לקראת הדקה ה-90".

תל צור: "בכדורגל כבעלים אתה יכול להשפיע על המשחק? אתה יכול לעשות משהו אופרטיבי? הרי טוענים שהנחת את אלדר לפעול ולהרים את השער".

בן זקן: "מעולם לא ביקשתי, ולא העברתי מסר לאיתן להרים את השער".

רוזן: "אתה טוען גם שהוא לא מועסק על ידך ואין לך יכול להשפיע עליו?"

בן זקן: "גם כשאיתן היה מעורב בהנפקת מנופים והנפקות אחרים, הוא המשיך להיות האיש שלי, היועץ שלי, בשוק ההון".

תל צור: "הפניות שלך הן מסר בשבילו שיפעל? שיריץ את המניה?"

בן זקן: "לא הנחתי אותו בשום שלב".

רוזן: "עולה מההקלטות שהייתה הנחיה. ועוד נקבע אם כן או לא. אבל האם הוא היה מחויב לפעול לפי מה שאתה אומר לו?"

בן זקן: "יש שלוש סוגיות בשיחות: מה קורה במניה, התעניינות של בעסקת טימור ועל שלד בשם 'עמליה'. אין לי אדם אחר להתייעץ בשוק חוץ מאיתן. זה טבעי שנדבר".

רוזן: "אם ישמע השומע מהשיחות שאתה משדר לו לקנות. הוא חייב לעשות את זה. זה לא הציעה בלתי פורמלית. נכון?"

בן זקן: "אני אומר לאיתן תקנה מניות. אבל כי חשוב לי טימור. אני לא יודע איפה הוא קונה".

רוזן: "איתן החבר שלו הכי טוב זה כסף. הוא סוחר. אתה מנחה אותו. ואתה שומע שהוא לא רק קונה גם משחרר מנופים במיליונים. איתן אמור לגמור איתך. לא להיות חבר שלך לרגע".

בן זקן: "מסכים. אבל לא ידעתי מה הוא מוכר".

רוזן: "איתן לא יכול לשחק איתך. אבל אם היית מגלה דבר כזה הוא היה עף?"

בן זקן: "גם בחקירה כשנשאלתי לא ידעתי שאיתן קונה בשוק. היו לו גם מניות של מנופים. לא ידעתי אם המניות נקנו בשוק או שהם של אחרים. רק ביולי 2011 שנחקרתי ידעתי". 

רוזן: "למה אתה נכנס כל כך לעניין ת"א 100 כשיש לך מנכ"ל? למה הוא לא עובד על זה? דני וקנין היה בכיר בקסלמן".

בן זקן: "אתה צודק. אבל גם וקנין דיבר עם איתן".

תל צור: "השיחות שלך עם איתן, כך נטען, הן הנחיה לקנות ולהרים את השער".

בן זקן: "מכחיש את זה. היה לי עניין בטימור, לא מתוך כוונה או לרמוז שאיתן ישפיע על שער הנייר. רציתי עסקה טובה לטימור".

תל צור: "תשמע מה אומר לך איתן בשיחה, 'מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים. הכשרה יורדת ב-6%'".

בן זקן: "אני סקרן לדעת מה קורה בשוק. איתן קשור בצורה כזאת או אחרת להכשרה. אז הוא מעדכן אותי. אני לא מנסה לפרש את השיחות. תשאלו את איתן".

רוזן: "זה לא ברור לך מי זה צדיקים?"

בן זקן: "אולי כוחות השוק".

רוזן: "בן זקן באמת, אתה אדם חכם. תגיד מה אתה מבין. זה דברים ברורים. ורק אתה לא רוצה לפרט כדי לא ליפול".

בן זקן: "כשאיתן אומר לי את זה הוא מתכוון שהשער של הכשרה יורד וזה טוב למנופים. אני שומע, מקשיב. לא מתכוון לפרש את הדברים. זה טוב למנופים שהכשרה יורדת בלי שמנופים פעלה. אי אפשר לקשור את הרכשיות של טימור לכוונה לעלות את המניה".

רוזן: "השיחות שלכם בהאזנות הסתר לא ברורות, הן נשמעות כמו קודים. אתה בנאדם רהוט בעדות שלך כאן בבית המשפט. למה אתה אומר לו בשיחות מילים כמו 'זה מטופל', 'ההוא' וכו'? למה לא לפרט? למה השיחות בקודים?"

בן זקן: "השיחות האלה זה חלק קטן מהתקשורת שלנו. נפגשנו המון. זה דברים שנאמרים בהמשך לשיחות אחרות. הוא יודע ואני יודע על מה מדברים".

"לא זוכר למה אמרתי לאלדר שכדאי שנחליף טלפונים"

בן זקן המשיך להתייחס לתוכן האזנות הסתר באופן כללי. "ודאי שרציתי שמנופים תיכנס למדד. ודאי שהתעניינתי מה עם טימור. אבל לקשור בין שני הדברים האלה, שפעלתי להשפיע על המניה, זה לא נכון. אפשר לייחס לי הרבה דברים, לא דברים כאלה. מגיל 20 בניתי את עצמי, אי אפשר לייחס לי דברים כאלה של הרצה".

תל צור: "מי קבע את סדר התשלומים של טימור?"

בן זקן: "לא יודע. מניח שטימור".

תל צור: "אם יטענו שטימור חילק את הקניות, ככה שחלק מהכסף יהיה ביום הקובע כדי לתת מכה לעלות את השער. מה תגיד?"

בן זקן: "זה לא רציני להגיד. זה מיליארדר. גם אם הייתי חושב על זה, איך אני בכלל יכול להגיד לא לעשות דבר כזה? זאת בדיחה. לא תכננתי דבר כזה. מי שקבע את זה, לפי אברהם, זה טימור".

רוזן: "למה טימור קנה מחוץ לבורסה? למה לא בבורסה? משקיע אסטרטגי רוצה לקנות. למה בחוץ?"

בן זקן: "תפקיד הברוקר לרכוש מניות ולהביא ללקוח. איתן אסף לו. אם רוצים לקנות כמות כזאת זה דרך צד שלישי".

תל צור: "נשמעת בשיחה אומר לאיתן לעבור לטלפונים אחרים. למה?"

בן זקן: "לא זוכר. הייתה החלפה של טלפונים זאת עובדה. לא זוכר".

תל צור: "פחדת שמרגלים אחריך?"

בן זקן: "לא זוכר למה אמרתי את זה".

תל צור: "בחקירה שלך ברשות אמרו לך משהו לגבי החלפת הטלפונים. אמרו לך שזאת השיחה הסודית שנתת אור ירוק לאיתן לצאת לדרך עם תוכנית המרמה".

בן זקן: "מכחיש את הדברים. דיברנו הרבה שיחות על טימור והמניות. אין לי סיבה לעבור בגלל זה טלפון".

"כשאמרתי 'נעשה מהלך מאסיבי אקטיבי' התכוונתי לרכוש מניות לטימור"

רוזן: "מהשיחות, אתם טוענים, עולה שיש לאיתן אולי בעיית אשראי ולכן הוא לוחץ על ג'קי שיגיע כסף מטימור לרכישת המניות. אבל אז איתן קונה בעוד מיליון שקל בנעילת המסחר. אז אם יש לחץ של אשראי, למה לקנות?"

בן זקן: "לא יודע מה הייתה מסגרת האשראי של איתן. אבל זה בסדר ללחוץ כי רוצים כסף. איתן ברוקר. יש לו עוד עסקאות".

תל צור: "אתה מדבר עם איתן בשיחה אחת על תוכנית. איזו תוכנית?"

בן זקן: "נפגשנו יום לפני בבית קפה ודיברנו איך אפשר לעבור את הכשרת הישוב במקרה שהיא תעבור אותנו בשווי. דיברנו על הקצאה פרטית של מניות, שמעלה את השווי. זאת התוכנית".

תל צור: "מי הגה את התוכנית?"

בן זקן: "זה נהגה קודם. אבל הפגישה עם המנכ"ל הייתה על הפרטים. היה צריך להביא מישהו שנקצה לו".

רוזן: "כשאתה אומר לאיתן בשיחות 'בוא נעשה מהלך מאסיבי אקטיבי', למה אתה מתכוון?"

בן זקן: "אני מתכוון שאיתן יקנה מניות בשביל טימור. לי יש אינטרס שטימור יקנה הרבה מניות מנופים כי רציתי שיהיה שותף שלי. זה מה שהטריד אותי. שטימור יקבל את המניות שהוא רוצה".

"בחקירה רציתי להרחיק את טימור"

תל צור: "בחקירה הראשונה שלך ברשות הרחקת את עצמך. לא סיפרת ולא סיפקת באופן פוזיטיבי את ההסברים שנתת פה. למה התנהלת ככה?"

בן זקן: "אני לא גדול וחזק. אני בן אדם. ביום החקירה הראשון, ערב לפני חגגתי לבני בר מצווה. מזעיקים אותי למשרד על הבוקר. ראיתי את אנשי הרשות שעושים חיפוש. הגעתי למשרד ולקחו אותי לחקירה. אני לא יודע מה הסיבה שאני שם. מצד שני אני מבין שזה עשוי להיות סוף עולם העסקים שלי. בימים האלה אני בעל מניות במנופים, בהליך הנפקת שמן. רק שבוע לפני כן חתמתי על הסכם לרכישת שתי חברות ציבוריות עם צביקה בארינבוים ושילמתי 12 מיליון שקל. היה ברור לי שאם יהיה פרסום הכל יתמוטט. וזה גם מה שקרה בפועל. אחרי שהחקירה התפרסמה, לא היה שום גורם פיננסי או בנק שהיה

מוכן לתת לי אשראי. דרשו שאני אפרע אשראי גם בפרטי. וזה מה שאני עושה מאז ועד היום".

תל צור: "נחקרת פעמיים. בפעם השנייה אתה פותח בטרוניה על הפרסומים על חקירתך. למה?"

בן זקן: "נחקרתי ביום רביעי ושחררתי למעצר בית. קראו לי לחקירה ביום ראשון. בדרכי לחקירה אני קורא בכותרת הראשית של "כלכליסט" שאני ואלדר בחקירה ומעצר בית. אמרתי לחוקרים שזה לא תקין שזה קורה. הם הסבירו שזה לא הם. אבל החשש מפרסום התרחש. המידע לא יצא ממני ולא מאיתן אלדר. כשזה היה בכל אתרי התקשורת התבקשתי על ידי היו"ר להתפטר מדירקטוריון מנופים, וגם מכרתי אחזקותיה בחברה".

תל צור: "למה לא קשרת את עצמך בהתחלה על טימור?"

בן זקן: "אני מגיע לשם. שאלו על מאקפל, גז פרום. רציתי להבין למה אני שם. כשהשם של טימור עלה בפעם הראשונה, רציתי להרחיק את טימור. זה איש שאני מנסה להביא למנופים. לא רציתי שיוזכר שמו בהקשרים שליליים. ביקשתי עורך דין, ואז במחשבה שנייה ויתרתי ואמרתי שאין לי מה להסתיר".